dass Rabbi Elieser sie jedem Mann erlaubt außer jenem Mann, und die Weisen verbieten es.
שר"א מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש וחכמים אוסרים
Gittin 82b גיטין
Aufbau der Debatte:Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Was ist der Grund Rabbi Eliesers? Wie bei allen sonstigen Bedingungen. Und die Rabbanan: Bei allen sonstigen Bedingungen hat er im Scheidebrief nichts zurückbehalten; hier hat er für sie im Scheidebrief etwas zurückbehalten.
מאי טעמא דר"א מידי דהוה אכל תנאי דעלמא ורבנן כל תנאי דעלמא לא שייר ליה בגט הכא שייר לה בגט
Und [nach] unserer Mischna, die wir auf „ausgenommen“ bezogen haben – was ist der Grund Rabbi Eliesers?
ומתני' דאוקימנא בחוץ מאי טעמא דר"א
Rabbi Jannai sagte im Namen eines Alten: Der Vers sagt: „Und sie geht aus seinem Haus und geht hin und wird [die Frau] eines anderen Mannes“ (Dtn 24,2) – selbst wenn er sie nur einem anderen Mann erlaubt hat, ist sie geschieden. Und die Rabbanan (sagen den Grund Rabbi Eliesers): Dieses „Mann“ [bedeutet] für jeden einzelnen Mann.
א"ר ינאי משום זקן אחד אמר קרא (דברים כד, ב) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר הרי זו מגורשת ורבנן (אמרי טעמא דר"א) האי איש לכל איש ואיש
Und Rabbi Jochanan sagte: Der Grund Rabbi Eliesers ist von hier: „Und eine von ihrem Mann geschiedene Frau sollen sie nicht nehmen“ (Lev 21,7) – selbst wenn sie nur von ihrem Mann geschieden ist, ist sie für das Priestertum untauglich; demnach ist es ein Scheidebrief.
ורבי יוחנן אמר טעמא דר"א מהכא (ויקרא כא, ז) ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה אלמא הוי גיטא
Und die Rabbanan: Das Verbot für das Priestertum ist anders.
ורבנן איסור כהונה שאני
Rabbi Abba fragte: Wie ist es bei der Antrauung? Fragt es sich nach Rabbi Elieser, fragt es sich nach den Rabbanan?
בעי רבי אבא בקידושין היאך תיבעי לר"א תיבעי לרבנן
Es fragt sich nach Rabbi Elieser: Rabbi Elieser sagt es hier nur, weil Verse geschrieben stehen; aber dort brauchen wir einen vollgültigen Erwerb. Oder vielleicht: „Und sie geht hinaus und wird“?
תיבעי לר"א עד כאן לא קאמר רבי אליעזר הכא אלא משום דכתיבי קראי אבל התם קנין מעליא בעינן או דלמא ויצאה והיתה
Es fragt sich nach den Rabbanan: Die Rabbanan sagen es hier nur, weil wir eine Trennung brauchen, und die ist nicht vorhanden; aber dort [genügt] ein beliebiger Erwerb. Oder vielleicht: „Und sie geht hinaus und wird“?
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא דבעינן כריתות וליכא אבל התם קנין כל דהו או דלמא ויצאה והיתה
Nachdem er es gefragt hatte, löste er es selbst: Sowohl nach Rabbi Elieser als auch nach den Rabbanan brauchen wir „und sie geht hinaus und wird“.
לבתר דאיבעיא ליה הדר פשטה בין לרבי אליעזר בין לרבנן בעינן ויצאה והיתה
אמר אביי אם תמצא לומר איתא לדרבי אבא
[dann gilt:] Kam Ruben und traute sie an „ausgenommen Simeon“, und kam Simeon und traute sie an „ausgenommen Ruben“, und beide starben, so geht sie die Leviratsehe mit Levi ein, und ich wende auf sie nicht [die Regel von] der Frau zweier Verstorbener an.
בא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתיבמת ללוי ואין אני קורא בה אשת שני מתים
Was ist der Grund? Die Antrauung Rubens war wirksam, die Antrauung Simeons war nicht wirksam.
מאי טעמא קידושי דראובן אהנו קידושי דשמעון לא אהנו
Wie findet sich dann die Frau zweier Verstorbener? Wenn Ruben kam und sie antraute „ausgenommen Simeon“, und Simeon kam und sie ohne Einschränkung antraute: Die Antrauung Rubens war wirksam, sie für alle Welt zu verbieten, und die Antrauung Simeons war wirksam, sie für Ruben zu verbieten.
ואלא אשת שני מתים היכי משכחת לה כגון שבא ראובן וקידשה חוץ משמעון. ובא שמעון וקידשה סתם דקידושי ראובן אהנו למיסרא אעלמא וקידושי דשמעון אהנו למיסרא אראובן
Abaje fragte: Sagte er zu ihr: „Du bist jedem Mann erlaubt außer Ruben und Simeon“, und sagte er dann zu ihr: „[auch] für Ruben und Simeon“ – wie ist es?
בעי אביי אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה לראובן ושמעון מהו
Sagen wir: Was er verboten hatte, hat er erlaubt? Oder vielleicht: Was er verboten hatte, hat er erlaubt, und was er erlaubt hatte, hat er verboten? Wenn du sagen willst:
מי אמרינן מאי דאסר שרא או דלמא מאי דאסר שרא ומאי דשרא אסר אם תמצא לומר
Original: Gittin 82b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.