und flehte ihn an. Er bog seinen Leib von ihr weg, und dabei brach ihm ein Knochen. Er sagte: Das ist es, was geschrieben steht: „Und eine sanfte Zunge bricht Knochen“ (Spr 25,15).
איחננא ליה כפא לקומתיה מיניה איתבר ביה גרמא אמר היינו דכתיב (משלי כה, טו) ולשון רכה תשבר גרם
Er sah einen Blinden, der sich auf dem Weg verirrte, und brachte ihn auf seinen Weg. Er sah einen Betrunkenen, der sich auf dem Weg verirrte, und brachte ihn auf seinen Weg. Er sah eine Hochzeit, bei der man fröhlich war, und weinte. Er hörte einen Mann, der zu einem Schuster sagte: Mach mir Schuhe für sieben Jahre – und er lachte. Er sah einen Wahrsager, der wahrsagte, und lachte.
Als er dort ankam, ließ man ihn drei Tage lang nicht zu Salomo hinein. Am ersten Tag sagte er zu ihnen: Warum verlangt der König nicht nach mir? Sie sagten zu ihm: Das Trinken hat ihn überwältigt. Er nahm einen Ziegel und legte ihn auf einen anderen. Sie kamen und berichteten es Salomo. Er sagte zu ihnen: Damit hat er euch gesagt: Gebt ihm wieder zu trinken.
כי מטא להתם לא עיילוה לגביה דשלמה עד תלתא יומי יומא קמא אמר להו אמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה א"ל אנסיה מישתיא שקל לבינתא אותיב אחברתה אתו אמרו ליה לשלמה אמר להו הכי אמר לכו הדור אשקיוה
Am nächsten Tag sagte er zu ihnen: Und warum verlangt der König nicht nach mir? Sie sagten zu ihm: Das Essen hat ihn überwältigt. Er nahm den Ziegel von dem anderen herunter und legte ihn auf den Boden. Sie kamen und berichteten es Salomo. Er sagte zu ihnen: Damit hat er euch gesagt: Entzieht ihm sein Essen.
למחר אמר להו ואמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה אמרו ליה אנסיה מיכלא שקל לבינתא מחברתה אותבה אארעא אתו אמרו ליה לשלמה אמר להו הכי אמר לכו נגידו מיניה מיכליה
Nach drei Tagen trat er vor ihn. Er nahm ein Rohr, maß vier Ellen ab und warf es vor ihn hin. Er sagte zu ihm: Wenn doch dieser Mann, wenn er stirbt, in dieser Welt nur vier Ellen hat – jetzt hast du die ganze Welt bezwungen und bist nicht satt geworden, bis du auch mich bezwungen hast!
[לסוף] תלתא יומי עייל לקמיה שקל קניא ומשח ארבעה גרמידי ושדא קמיה א"ל מכדי כי מיית ההוא גברא לית ליה בהדין עלמא אלא ד' גרמידי השתא כבשתיה לכולי עלמא ולא שבעת עד דכבשת נמי לדידי
Er sagte zu ihm: Ich will nichts von dir; ich will das Heiligtum bauen, und ich brauche den Schamir. Er sagte zu ihm: Mir ist er nicht anvertraut; dem Fürsten des Meeres ist er anvertraut, und er gibt ihn nur dem Wildhahn, auf dessen Eid er sich verlässt.
א"ל לא קא בעינא מינך מידי בעינא דאיבנייה לבית המקדש וקא מיבעי לי שמירא א"ל לדידי לא מסיר לי לשרא דימא מסיר ליה ולא יהיב ליה אלא לתרנגולא ברא דמהימן ליה אשבועתיה
Und was tut er damit? Er bringt ihn zu Bergen, auf denen es keine Besiedlung gibt, legt ihn auf den Felsgrat des Berges, und der Berg spaltet sich; dann nimmt er Samen von Bäumen, bringt sie und wirft sie dort hin, und es entsteht Besiedlung. Und deshalb übersetzen wir [seinen Namen mit] „Bergzimmermann“.
Sie suchten das Nest eines Wildhahns, der Junge hatte, und bedeckten sein Nest mit weißem Glas. Als er kam, wollte er hinein und konnte nicht. Er ging, brachte den Schamir und legte ihn darauf. Er [Benaja] schrie ihn an; er ließ ihn fallen, und er nahm ihn. Er [der Wildhahn] ging hin und erwürgte sich wegen seines Eides.
Benaja sagte zu ihm: Was ist der Grund, dass du, als du jenen Blinden sahst, der sich auf dem Weg verirrte, ihn auf seinen Weg gebracht hast? Er sagte zu ihm: Man verkündet über ihn im Himmel, dass er ein vollkommener Gerechter ist, und wer ihm Gutes tut, erwirbt die kommende Welt.
אמר ליה בניהו מאי טעמא כי חזיתיה לההוא סמיא דהוה קא טעי באורחא אסיקתיה לאורחיה אמר ליה מכרזי עליה ברקיעא דצדיק גמור הוא ומאן דעבד ליה ניחא נפשיה זכי לעלמא דאתי
Und was ist der Grund, dass du, als du jenen Betrunkenen sahst, der sich auf dem Weg verirrte, ihn auf seinen Weg gebracht hast? Er sagte zu ihm: Man verkündet über ihn im Himmel, dass er ein vollkommener Frevler ist, und ich habe ihm Gutes getan, damit er seine Welt [hier] aufzehrt.
ומאי טעמא כי חזיתיה לההוא רויא דקטעי באורחא אסיקתיה לאורחיה א"ל מכרזי עליה ברקיעא דרשע גמור הוא ועבדי ליה ניחא נפשיה כי היכי דליכליה לעלמא
Was ist der Grund, dass du geweint hast, als du jene Hochzeit sahst? Er sagte zu ihm: Der Mann wird innerhalb von dreißig Tagen sterben, und sie muss dreizehn Jahre auf einen minderjährigen Schwager warten.
מאי טעמא כי חזיתיה לההוא חדוותא בכית אמר ליה בעי מימת גברא בגו תלתין יומין ובעיא מינטר ליבם קטן תליסרי שנין
Was ist der Grund, dass du gelacht hast, als du jenen Mann hörtest, der zum Schuster sagte: Mach mir Schuhe für sieben Jahre? Er sagte zu ihm: Jener hat keine sieben Tage mehr, und Schuhe für sieben Jahre will er!
מאי טעמא כי שמעתיה לההוא גברא דאמר ליה לאושכפא עביד לי מסאני לשב שנין אחיכת אמר ליה ההוא שבעה יומי לית ליה מסאני לשב שנין בעי
Was ist der Grund, dass du gelacht hast, als du jenen Wahrsager sahst, der wahrsagte? Er sagte zu ihm: Weil er auf einer Schatzkammer des Königs saß – er hätte wahrsagen sollen, was unter ihm ist!
מ"ט כי חזיתיה לההוא קסמא דהוה קסים אחיכת אמר ליה דהוה יתיב אבי גזא דמלכא לקסום מאי דאיכא תותיה
Er hielt ihn bei sich fest, bis er das Heiligtum gebaut hatte. Eines Tages stand er allein [mit ihm]. Er sagte zu ihm: Es steht geschrieben: „Er hat [Kraft] wie die Höhen des Wildstiers“ (Num 24,8), und wir sagen: „Höhen“ – das sind die Dienstengel; „Wildstier“ – das sind die Dämonen. Worin besteht eure Überlegenheit über uns?
תרחיה גביה עד דבנייה לבית המקדש יומא חד הוה קאי לחודיה אמר ליה כתיב (במדבר כד, ח) כתועפות ראם לו ואמרינן כתועפות אלו מלאכי השרת ראם אלו השדים מאי רבותייכו מינן
Er sagte zu ihm: Nimm die Kette von mir ab und gib mir deinen Ring, dann zeige ich dir meine Überlegenheit. Er nahm ihm die Kette ab und gab ihm seinen Ring. Er verschlang ihn, setzte einen Flügel an den Himmel und einen Flügel auf die Erde und schleuderte ihn vierhundert Parasangen weit. In jener Stunde sagte Salomo: „Welchen Gewinn hat der Mensch von all seiner Mühe, mit der er sich müht unter der Sonne?“ (Koh 1,3).
א"ל שקול שושילתא מינאי והב לי עיזקתך ואחוי לך רבותאי שקליה לשושילתא מיניה ויהיב ליה עיזקתיה בלעיה אותביה לחד גפיה ברקיעא ולחד גפיה בארעא פתקיה ארבע מאה פרסי על ההיא שעתא אמר שלמה (קהלת א, ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש
„Und dies war mein Teil von all meiner Mühe“ (Koh 2,10). Was ist „dies“? Raw und Schmuel: Einer sagte: sein Stab; und einer sagte: sein Gewand. Er zog von Tür zu Tür; wohin er auch kam, sagte er: „Ich, Kohelet, war König über Israel in Jerusalem“ (Koh 1,12). Als er zum Sanhedrin kam, sagten die Rabbanan: Ein Narr bleibt doch nicht bei einer einzigen Sache! Was hat das zu bedeuten?
(קהלת ב, י) וזה היה חלקי מכל עמלי מאי וזה רב ושמואל חד אמר מקלו וחד אמר גונדו היה מחזר על הפתחים כל היכא דמטא אמר (קהלת א, יב) אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים כי מטא גבי סנהדרין אמרו רבנן מכדי שוטה בחדא מילתא לא סריך מאי האי
Sie sagten zu Benaja: Verlangt der König nach dir? Er sagte zu ihnen: Nein. Sie ließen die Königinnen fragen: Kommt der König zu euch? Sie ließen ihnen sagen: Ja, er kommt. Sie ließen ihnen sagen: Prüft seine Füße. Sie ließen ihnen sagen: In Strümpfen kommt er.
אמרו ליה לבניהו קא בעי לך מלכא לגביה אמר להו לא שלחו להו למלכוותא קאתי מלכא לגבייכו שלחו להו אין קאתי שלחו להו בידקו בכרעיה שלחו להו במוקי קאתי
Und er verlangt nach ihnen in ihrer Nidda-Zeit, und er verlangt auch nach Batseba, seiner Mutter. Sie holten Salomo und gaben ihm den Ring und die Kette, in die der Name eingraviert war. Als er eintrat, sah er [Aschmedai] ihn und flog davon.
וקא תבע להו בנידותייהו וקא תבע לה נמי לבת שבע אימיה אתיוה לשלמה והבו ליה עזקתא ושושילתא דחקוק עליה שם כי עייל חזייה פרח
Und dennoch hatte er Furcht vor ihm. Und das ist es, was geschrieben steht: „Siehe, das Bett Salomos; sechzig Helden sind um es her von den Helden Israels. Alle halten das Schwert, geübt im Krieg; jeder hat sein Schwert an seiner Hüfte wegen des Schreckens in den Nächten“ (Hld 3,7–8).
ואפילו הכי הוה ליה ביעתותא מיניה והיינו דכתיב (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות
Gegen Blutandrang im Kopf bringe man Zypresse, Tamariske, Myrte aus dem Hof, Olive, Weide, Meerweide und Jabla, koche sie zusammen und gieße dreihundert Becher auf diese Seite des Kopfes und dreihundert Becher auf jene Seite des Kopfes.
Und wenn nicht, bringe man eine weiße Rose, [deren Blätter] auf einer Seite stehen, koche sie und gieße sechzig Becher auf diese Seite des Kopfes und sechzig Becher auf jene Seite des Kopfes.
Gegen Migräne bringe man einen Wildhahn und schlachte ihn mit einer weißen Silbermünze über der Seite [des Kopfes], die ihm wehtut, und hüte sich vor seinem Blut, dass es ihm nicht die Augen blendet; und man hänge ihn an den Türpfosten, sodass er sich, wenn er eintritt, daran reibt, und wenn er hinausgeht, daran reibt.
Original: Gittin 68b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.