Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3Beweis 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„… kaufe mich los!“ Er sprach zu ihm: „Wir haben gelernt: Wer sich selbst und seine Kinder an Götzendiener verkauft, den kauft man nicht los, aber die Kinder kauft man los, wegen des Verderbens [das ihnen droht]; um so mehr hier, wo [Gefahr der] Tötung besteht.“
פירקן אמר ליה תנן המוכר עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים משום קלקולא וכ"ש הכא דאיכא קטלא
Die Gelehrten sagten zu Rabbi Ami: „Dieser Israelit ist ein Abtrünniger, denn man hat gesehen, dass er Aas und Zerrissenes isst.“ Er sagte zu ihnen: „Ich sage, er isst es aus Gier.“
אמרו לי' רבנן לר' אמי האי ישראל מומר הוא דקא חזו ליה דקאכיל נבילות וטריפות אמר להו אימא לתיאבון הוא דקאכיל
Sie sagten zu ihm: „Aber manchmal liegt Erlaubtes und Verbotenes vor ihm, und er lässt das Erlaubte liegen und isst das Verbotene!“ Er sagte zu ihm: „Geh, sie lassen mich dich nicht loskaufen.“
אמרו ליה והא זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה ושביק היתירא ואכיל איסורא א"ל זיל לא קא שבקי לי דאפרקינך:
Resch Lakisch verkaufte sich selbst an die Ludäer [Menschenfresser]. Er nahm einen Beutel und eine [Blei-]Kugel mit sich. Er sagte: Es ist überliefert, dass man ihnen am letzten Tag alles tut, was sie verlangen, damit [die Schuld an] ihrem Blut vergeben sei.
ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי שקל בהדיה חייתא וגלגלתא אמר גמירי דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה כי היכי דליחול אדמיה
Am letzten Tag sagten sie zu ihm: „Was ist dir angenehm?“ Er sagte zu ihnen: „Ich will euch fesseln und hinsetzen und jedem von euch einen Schlag mit dem Beutel versetzen und einen halben [dazu].“ Er fesselte sie und setzte sie hin; jedem von ihnen, wenn er ihn mit einem Schlag des Beutels traf, fuhr die Seele aus. [Einer] knirschte ihn mit den Zähnen an. Er sagte zu ihm: „Lachst du mich etwa aus? Du hast bei mir noch einen halben Schlag gut!“ Er tötete sie alle.
יומא בתרא אמרו ליה מאי ניחא לך אמר להו בעינא אקמטינכו ואותבינכו וכל חד מינייכו אמחי' חייתא ופלגא קמטינהו ואותבינהו כל חד מינייהו כד מחייה חד חייתא נפק נשמתיה חרקיניה לשיניה א"ל אחוכי קא מחייכת בי אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא קטלינהו כולהו
Er ging hinaus, kam, setzte sich, aß und trank. Seine Tochter sagte zu ihm: „Willst du nicht etwas, um dich daran anzulehnen?“ Er sagte zu ihr: „Meine Tochter, mein Bauch ist mein Polster.“ Als er starb, hinterließ er ein Kaw Safran. Er wandte auf sich den Vers an: „Und sie hinterlassen anderen ihr Vermögen“ (Ps 49,11).
נפק ואתא יתיב קאכיל ושתי אמרה ליה ברתיה לא בעית מידי למזגא עליה אמר לה בתי כריסי כרי כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא קרא אנפשיה (תהלים מט, יא) ועזבו לאחרים חילם:
MISCHNA: Wer sein Feld einem Götzendiener verkauft und [ein Israelit es von diesem zurück]kauft, so bringt dieser davon Erstlinge, um der Ordnung der Welt willen.
מתני׳ המוכר את שדהו לעובד כוכבים לוקח ומביא ממנו בכורים מפני תיקון העולם:
GEMARA: Rabba sagte: Obwohl ein Götzendiener im Land Israel kein Eigentum hat, das [es] von der Zehntpflicht befreien würde, wie es heißt: „Denn mein ist das Land“ (Lev 25,23) – mein ist die Heiligkeit des Landes –, so hat doch ein Götzendiener im Land Israel Eigentum, um darin Zisternen, Gräben und Höhlen zu graben, wie es heißt: „Der Himmel ist der Himmel des Ewigen, die Erde aber gab er den Menschenkindern“ (Ps 115,16).
גמ׳ אמר רבה אע"פ שאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר שנאמר (ויקרא כה, כג) כי לי הארץ לי קדושת הארץ אבל יש קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם
Und Rabbi Elasar sagt: Obwohl ein Götzendiener im Land Israel Eigentum hat, das [es] von der Zehntpflicht befreit, wie es heißt: „dein Getreide“ (Dtn 14,23) – nicht aber das Getreide eines Götzendieners –, so hat ein Götzendiener im Land Israel doch kein Eigentum, um darin Zisternen, Gräben und Höhlen zu graben, wie es heißt: „Des Ewigen ist die Erde“ (Ps 24,1).
ור"א אומר אע"פ שיש קנין לעובד כוכבים בא"י להפקיע מידי מעשר שנאמר דגנך ולא דגן עובד כוכבים אבל אין קנין לעובד כוכבים בא"י לחפור בה בורות שיחין ומערות שנאמר לה' הארץ
Worin streiten sie? Der eine meint: „dein Getreide“ – nicht das Getreide eines Götzendieners; und der andere meint: „dein Aufschichten“ – nicht das Aufschichten durch einen Götzendiener.
במאי קמיפלגי מ"ס דגנך ולא דגן עובד כוכבים ומר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים
Rabba sagte: Woher sage ich es? Denn wir haben gelernt: Nachlese, Vergessenes und Feldecke eines Götzendieners sind zehntpflichtig, es sei denn, er hat sie für herrenlos erklärt.
אמר רבה מנא אמינא לה דתנן הלקט והשכחה והפאה של עובד כוכבים חייבין במעשר אלא א"כ הפקיר
Wie ist der Fall? Wollte man sagen, [sie gehören] einem Israeliten und ein Götzendiener hat sie aufgelesen – [wozu dann] „es sei denn, er hat sie für herrenlos erklärt“? Sie sind doch ohnehin herrenlos! Vielmehr doch: [sie gehören] einem Götzendiener und ein Israelit hat sie aufgelesen.
היכי דמי אילימא דישראל וליקטינהו עובד כוכבים אלא א"כ הפקיר הא מפקרי וקיימי אלא לאו דעובד כוכבים וליקטינהו ישראל
Nein, tatsächlich [gehören sie] einem Israeliten und ein Götzendiener hat sie aufgelesen; und was du gesagt hast: Sie sind doch herrenlos – zugegeben, sie sind herrenlos im Hinblick auf Israeliten; sind sie etwa auch im Hinblick auf Götzendiener herrenlos?
לא לעולם דישראל וליקטינהו עובד כוכבים ודקא אמרת הא מפקרי וקיימי נהי דמפקרי אדעתא דישראל אדעתא דעובד כוכבים מי מפקרי
Komm und höre: Ein Israelit, der von einem Götzendiener ein Feld kaufte, bevor [die Frucht] ein Drittel [ihrer Reife] erreicht hatte, und es ihm wieder verkaufte, nachdem sie ein Drittel erreicht hatte – [die Frucht] ist zehntpflichtig, weil sie bereits pflichtig geworden war. Ist sie pflichtig geworden – ja; ist sie nicht pflichtig geworden – nein.
ת"ש ישראל שלקח שדה מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לו משהביאה שליש חייבת במעשר שכבר נתחייבה נתחייבה אין לא נתחייבה לא
Komm und höre: Ein Israelit und ein Götzendiener, die gemeinsam ein Feld gekauft haben –
תא שמע ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות
Original: Gittin 47a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.