Was [heißt] „Konam“? Raw Huna sagte: Wenn er sagt: „Alle Früchte der Welt seien mir verboten, wenn ich dich nicht scheide!“
מאי קונם אמר רב הונא באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך:
Gittin 46b גיטין
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Und sie erlaubten ihm, sie zurückzunehmen“: Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, man solle es verbieten wegen [der Lehre] Rabbi Natans, denn es wird gelehrt: Rabbi Natan sagt: Wer gelobt, ist, als hätte er eine Kulthöhe gebaut, und wer es erfüllt, ist, als hätte er darauf ein Opfer dargebracht; daher lehrt er uns [das].
והתירו לו שיחזירנה: פשיטא מהו דתימא ליגזור משום דר' נתן דתניא ר' נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן קמ"ל:
„Um der Ordnung der Welt willen“: Welche Ordnung der Welt gibt es da? Raw Schescht sagte: [Es bezieht sich] auf den Anfang.
מפני תיקון העולם: מאי תיקון העולם איכא אמר רב ששת ארישא
Rabina sagte: Tatsächlich auf den Schluss, und so lehrt er: Hier gibt es kein „um der Ordnung der Welt willen“.
רבינא אמר לעולם אסיפא והכי קתני אין בזו מפני תיקון העולם:
MISCHNA: Wer seine Frau als Unfruchtbare entlässt – Rabbi Jehuda sagt: Er darf sie nicht zurücknehmen; und die Weisen sagen: Er darf sie zurücknehmen.
מתני׳ המוציא את אשתו משום אילונית רבי יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר
Hat sie einen anderen geheiratet und von ihm Kinder bekommen und fordert [vom ersten] ihre Ketubba – Rabbi Jehuda sagte: Man sagt zu ihr: Dein Schweigen ist besser als dein Reden.
נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר רבי יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך:
GEMARA: Heißt das, Rabbi Jehuda befürchtet das Verderben, und die Rabbanan befürchten das Verderben nicht? Wir haben sie doch umgekehrt gehört!
גמ׳ למימרא דרבי יהודה חייש לקלקולא ורבנן לא חיישי לקלקולא והא איפכא שמעינן להו
Denn wir haben gelernt: Wer seine Frau wegen eines üblen Rufes entlässt, darf sie nicht zurücknehmen, und wegen eines Gelübdes, darf er sie nicht zurücknehmen. Rabbi Jehuda sagt: Bei jedem Gelübde, von dem viele wussten, darf er sie nicht zurücknehmen, und bei einem, von dem viele nicht wussten, darf er sie zurücknehmen. Also: [Die Rabbanan befürchten das Verderben,] und Rabbi Jehuda befürchtet das Verderben nicht.
דתנן המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו בו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר אלמא [רבנן חיישי לקלקולא] ורבי יהודה לא חייש לקלקולא
Schmuel sagte: Kehre [die Ansichten] um.
אמר שמואל איפוך
Aber da er im Schlussteil lehrt: „Hat sie einen anderen geheiratet und von ihm Kinder bekommen und fordert ihre Ketubba – Rabbi Jehuda sagte: Man sagt zu ihr: Dein Schweigen ist besser als dein Reden“, folgt daraus, dass Rabbi Jehuda das Verderben befürchtet! – Auch dies kehre um.
והא מדקתני סיפא נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו והיא תובעת כתובתה אמר ר' יהודה אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא הא נמי איפוך
Abaje sagte: Tatsächlich, kehre nicht um; und Rabbi Jehuda hält es bei jenem [Fall] mit Rabbi Meir und hält es mit Rabbi Elasar: Bei dem, was [der Prüfung] bedarf, hält er es mit Rabbi Elasar; bei dem, was ihrer nicht bedarf, hält er es mit Rabbi Meir.
אביי אמר לעולם לא תיפוך ור' יהודה בההיא סבר לה כר' מאיר וסבר לה כרבי אלעזר בצריך סבר לה כרבי אלעזר בשאינו צריך סבר לה כר' מאיר
Rawa sagte: [Die Ansicht] Rabbi Jehudas gegen [die Ansicht] Rabbi Jehudas ist schwierig; die der Rabbanan gegen die der Rabbanan ist nicht schwierig.
אמר רבא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא
Vielmehr sagte Rawa: Rabbi Jehuda gegen Rabbi Jehuda ist nicht schwierig, wie wir geantwortet haben; die Rabbanan gegen die Rabbanan ist nicht schwierig: Wer sind die Weisen [hier]? Rabbi Meir, der sagt: Wir brauchen eine doppelte Bedingung; und hier befassen wir uns mit einem, der seine Bedingung nicht verdoppelt hat.
אלא אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא מאן חכמים ר' מאיר דאמר בעינן תנאי כפול והכא במאי עסקינן בדלא כפליה לתנאיה:
MISCHNA: Wer sich selbst und seine Kinder an Nichtjuden verkauft – ihn löst man nicht aus, aber die Kinder löst man nach dem Tod ihres Vaters aus.
מתני׳ המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן:
GEMARA: Raw Assi sagte: Und zwar, wenn er [sich] verkaufte, ein zweites und ein drittes Mal.
גמ׳ אמר רב אסי והוא שמכר ושנה ושילש
Gewisse Zöllner liehen Geld von Nichtjuden und hatten nichts, um es zurückzuzahlen. Diese kamen und schleppten sie fort. Sie kamen vor Raw Huna. Er sagte zu ihnen: Was soll ich für euch tun? Denn wir haben gelernt: Wer sich selbst und seine Kinder an Nichtjuden verkauft – ihn löst man nicht aus.
הנהו בני בי מיכסי דיזפי זוזי מעובדי כוכבים ולא הוה להו למפרעינהו אתו וקא גרבי להו אתו לקמיה דרב הונא אמר להו מאי איעביד לכו דתנן המוכר את עצמו ואת בניו לעובדי כוכבים אין פודין אותו
Rabbi Abba sagte zu ihm: Unser Meister hat mich gelehrt: Und zwar, wenn er [sich] verkaufte, ein zweites und ein drittes Mal! Er sagte zu ihm: Diese sind daran gewöhnt, so zu handeln.
אמר ליה רבי אבא לימדתני רבינו והוא שמכר ושנה ושילש אמר ליה הני מרגל רגילי דעבדי הכי
Ein Mann verkaufte sich an die Ludäer. Er kam vor Rabbi Ami. Er sagte zu ihm:
ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה
Original: Gittin 46b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.