Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
und ich wende auf sie nicht [die Regel von] der Frau zweier Verstorbener an. Wie du es auch nimmst: Wenn die Verlobung Rubens eine Verlobung ist, ist die Verlobung Simeons keine Verlobung; und wenn die Verlobung Simeons eine Verlobung ist, ist die Verlobung Rubens keine Verlobung.
ואין אני קורא בה אשת שני מתים מה נפשך אי קדושי דראובן קדושין קדושי דשמעון לאו קדושין ואי קדושי דשמעון קדושין קדושי דראובן לאו קדושין
Es wurde gesagt: Eine, die halb Magd und halb frei ist, wurde Ruben verlobt, dann freigelassen und wiederum Simeon verlobt – Raw Josef bar Chama sagte im Namen Raw Nachmans: Die Verlobung des ersten ist erloschen. Rabbi Seira sagte im Namen Raw Nachmans: Die Verlobung des ersten ist vollendet.
איתמר חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון רב יוסף בר חמא אמר ר"נ פקעו קדושי ראשון ר' זירא אמר רב נחמן גמרו קדושי ראשון
Rabbi Seira sagte: Nach mir ist es einleuchtend, denn es steht geschrieben: „Sie sollen nicht getötet werden, denn sie war nicht freigelassen“ (Lev 19,20) – ist sie freigelassen, sollen sie getötet werden.
א"ר זירא כוותיה דידי מסתברא דכתיב (ויקרא יט, כ) לא יומתו כי לא חופשה הא חופשה יומתו
Abaje sagte zu ihm: Und nach dem Tanna aus dem Hause Rabbi Jischmaels, der sagt: [Es geht um] eine kanaanäische Magd, die einem hebräischen Sklaven verlobt ist – sollen sie da ebenso, wenn sie freigelassen ist, getötet werden? Was musst du da vielmehr sagen? Dass sie freigelassen und dann wieder verlobt wurde. So auch hier: dass sie freigelassen und dann wieder verlobt wurde.
א"ל אביי ולתנא דבי ר' ישמעאל דאמר בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי הכי נמי דכי חופשה יומתו אלא מאי אית לך למימר שחופשה וחזרה ונתקדשה הכא נמי שחופשה וחזרה ונתקדשה
Raw Huna bar Ketina sagte im Namen Rabbi Jizchaks: Es geschah mit einer Frau, die halb Magd und halb frei war, und man zwang ihren Herrn und machte sie frei. Nach wem? Nach Rabbi Jochanan ben Beroka, der sagt: Von beiden heißt es: „Und Gott segnete sie, und Gott sprach usw.: Seid fruchtbar und mehrt euch und füllt usw.“ (Gen 1,28).
אמר רב הונא בר קטינא א"ר יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין כמאן כר' יוחנן בן ברוקה דאמר על שניהם הוא אומר (בראשית א, כח) ויברך אותם אלהים ויאמר וגו' פרו ורבו ומלאו וגו'
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Wer seinen Sklaven an Nichtjuden verkauft – [der Sklave] wird frei und braucht einen Freibrief von seinem ersten Herrn. Rabban Schimon ben Gamliel sagte: Wovon gilt das? Wenn er über ihn kein „Ono“ geschrieben hat; hat er aber über ihn ein „Ono“ geschrieben, ist dies seine Freilassung.
גמ׳ ת"ר המוכר עבדו לעובדי כוכבים יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו ראשון אמר רשב"ג בד"א שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו
Die Rabbanan lehrten: Hat er auf ihn [als Pfand] von einem Nichtjuden geliehen – sobald der Nichtjude an ihm sein „Nimus“ vollzogen hat, wird er frei. Was ist „Nimus“? Raw Huna bar Jehuda sagte: „Naschke“ [das Inbesitznehmen].
ת"ר לוה עליו מן העובד כוכבים כיון שעשה לו עובד כוכבים נמוסו יצא לחירות מאי נמוסו אמר רב הונא בר יהודה נשקי
Raw Schescht wandte ein: Die Teilpächter, die Pächter gegen festen Zins, die erblichen Teilpächter und [das Feld eines] Nichtjuden, der sein Feld einem Israeliten verpfändet hat – obwohl er an ihm sein „Nimus“ vollzogen hat, ist es vom Zehnten befreit.
מתיב רב ששת האריסין והחכירות ואריסי בתי אבות ועובד כוכבים שמשכן שדהו לישראל אע"פ שעשה לו נמוסו פטורה מן המעשר
Aber beim Sklaven, wenn sein Termin gekommen ist – muss man das sagen? Vielmehr: Beides, wo sein Termin nicht gekommen ist, und es ist keine Schwierigkeit: Dies [gilt] für die Substanz, jenes für die Früchte.
אלא גבי עבד דמטא זמניה צריכא למימר אלא אידי ואידי דלא מטא זמניה ול"ק הא לגופא והא לפירא
Original: Gittin 43b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.