Vielleicht gesteht er und wird [dadurch] frei.
דלמא מודה ומיפטר
Gittin 43a גיטין
Aufbau der Debatte:Einwand 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und frag es nach den Rabbanan: Die Rabbanan sagen nur dann, ein Mensch könne nichts übereignen, das noch nicht in die Welt gekommen ist, bei etwas wie den Früchten einer Palme, die jetzt jedenfalls noch nicht da sind; aber hier – da steht der Stier, und da steht der Sklave. Was [gilt]?
ותבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דהשתא מיהא ליתנהו אבל הכא הא קאי שור והא קאי עבד מאי
Rabbi Abba sagte: Komm und höre: „Und der im Haus Geborene“ (Lev 22,11) – was lehrt die Schrift damit? Wenn der um Geld Erworbene isst, der im Haus Geborene nicht um so mehr?
אמר ר' אבא ת"ש (ויקרא כב, יא) ויליד בית מה תלמוד לומר אם קנין כסף אוכל יליד בית לא כ"ש
Wäre dem so, würde ich sagen: Wie der um Geld Erworbene, der Geldeswert hat, isst, so isst auch der im Haus Geborene, der Geldeswert hat. Und woher, dass [er isst], obwohl er nichts wert ist? Die Schrift lehrt: „der im Haus Geborene“ – auf jeden Fall.
אילו כן הייתי אומר מה קנין כסף שיש בו שוה כסף אוכל אף יליד בית שיש בו שוה כסף אוכל ומנין שאע"פ שאינו שוה כלום ת"ל יליד בית מכל מקום
Und noch würde ich sagen: Der im Haus Geborene, ob er Geldeswert hat oder keinen Geldeswert hat, isst; der um Geld Erworbene – hat er Geldeswert, isst er; hat er keinen Geldeswert, isst er nicht. Die Schrift lehrt: „der Erwerb seines Geldes und sein im Haus Geborener“ (Lev 22,11): Wie der im Haus Geborene, obwohl er nichts wert ist, isst, so isst auch der Erwerb seines Geldes, obwohl er nichts wert ist.
ועדיין אני אומר יליד בית בין שיש בו שוה כסף בין שאין בו שוה כסף אוכל קנין כסף יש בו שוה כסף אוכל אין בו שוה כסף אינו אוכל ת"ל (ויקרא כב, יא) קנין כספו ויליד ביתו מה יליד בית אע"פ שאינו שוה כלום אוכל אף קנין כספו אע"פ שאינו שוה כלום אוכל
Wenn du nun meinst, ein Sklave, den sein Herr für die Buße verkauft hat, sei verkauft – gibt es denn einen Sklaven, der nicht für die Buße verkauft werden kann? – Ja, es gibt einen tödlich verletzten Sklaven.
ואי סלקא דעתך עבד שמכרו רבו לקנס מכור מי איכא עבדא דלא מזדבין לקנסא אין איכא עבד טרפה
Der ist doch noch geeignet, vor ihm zu stehen [und zu dienen]! – Bei einem Entstellten und Geschwürkranken.
והא חזי למיקם קמיה במנוול ומוכה שחין
Man fragte: Wer halb Sklave und halb frei ist und eine Freie anverlobt – was gilt? Wenn du sagst, ein Israelit, der zu einer Israelitin sagt: „Werde mir zur Hälfte verlobt“, [mit dem] ist sie verlobt – [so] weil sie ihm ganz zustehen kann; dieser aber kann sie nicht ganz haben.
איבעיא להו מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש בת חורין מהו אם תמצא לומר בן ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי מקודשת דחזיא לכוליה הא לא חזיא לכוליה
Und wenn du sagst, ein Israelit, der eine halbe Frau anverlobt, [mit dem] ist sie nicht verlobt – [so] weil er von seinem Erwerb [etwas] zurückbehalten hat; dieser Sklave aber hat von seinem Erwerb nichts zurückbehalten. Was [gilt]?
ואם תמצא לומר בן ישראל המקדש חצי אשה אינה מקודשת דשייר בקנינו והא עבד לא שייר בקנינו מאי
Komm und höre: Hat [ein Stier] einen getötet, der halb Sklave und halb frei ist, gibt [der Besitzer] die halbe Buße seinem Herrn und das halbe Lösegeld seinen Erben. Wenn du sagst, seine Verlobung sei keine Verlobung – woher hat er Erben?
ת"ש המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו ואי אמרת קידושיו לאו קידושין יורשין מנא ליה
Raw Ada bar Ahawa sagte: Wenn er ihn tödlich verletzt hat; und was heißt „seine Erben“? Er selbst.
אמר רב אדא בר אהבה כשעשאו טרפה ומאי יורשיו נפשיה
Rawa sagte: Zwei Einwände gibt es dagegen: Erstens lehrt er „seine Erben“; und ferner ist es Lösegeld, und Resch Lakisch sagte: Lösegeld wird erst nach dem Tod gezahlt. Vielmehr sagte Rawa: Es kommt ihm zu, [es] zu nehmen, aber er hat [niemanden].
אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דיורשיו קתני ועוד כופר הוא ואמר ריש לקיש כופר אין משתלם אלא לאחר מיתה אלא אמר רבא ראוי ליטול ואין לו
Rawa sagte: Wie bei dem, der eine halbe Frau anverlobt, sie nicht verlobt ist, so ist bei einer, die halb Magd und halb frei ist und verlobt wurde, ihre Verlobung keine Verlobung.
אמר רבא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קדושיה קדושין
Rabba bar Raw Huna trug vor: Wie bei dem, der eine halbe Frau anverlobt, sie nicht verlobt ist, so ist eine, die halb Magd und halb frei ist und verlobt wurde, nicht verlobt. Raw Chisda sagte zu ihm: Ist das vergleichbar? Dort hat er von seinem Erwerb zurückbehalten, hier hat er von seinem Erwerb nichts zurückbehalten.
דרש רבה בר רב הונא כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אינה מקודשת א"ל רב חסדא מי דמי התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו
Da stellte Rabba bar Raw Huna wieder einen Amora [als Sprecher] neben sich und trug vor: „Und dieser Anstoß sei unter deiner Hand“ (Jes 3,6) – ein Mensch versteht die Worte der Tora erst, wenn er an ihnen gestrauchelt ist. Obwohl man gesagt hat: Wer eine halbe Frau anverlobt – sie ist nicht verlobt, ist doch bei einer, die halb Magd und halb frei ist und verlobt wurde, ihre Verlobung eine Verlobung. Was ist der Grund? Dort hat er von seinem Erwerb zurückbehalten, hier hat er von seinem Erwerb nichts zurückbehalten.
הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש (ישעיהו ג, ו) והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן אע"פ שאמרו המקדש חצי אשה אינה מקודשת אבל חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה קדושיה קדושין מ"ט התם שייר בקנינו הכא לא שייר בקנינו
Raw Schescht sagte: Wie bei dem, der eine halbe Frau anverlobt, sie nicht verlobt ist, so ist bei einer, die halb Magd und halb frei ist und verlobt wurde, ihre Verlobung keine Verlobung. Und wenn dir jemand zuflüstert: Welches ist die „zugesprochene Magd“? Die halb Magd und halb frei ist und einem hebräischen Sklaven verlobt ist – also ist sie doch der Verlobung fähig! – so sag ihm: Geh zu Rabbi Jischmael, der sagt: [Es ist] eine kanaanäische Magd, die einem hebräischen Sklaven verlobt ist.
אמר רב ששת כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אין קידושיה קידושין ואם לחשך אדם לומר איזו היא שפחה חרופה זו שחציה שפחה וחציה בת חורין המאורסה לעבד עברי אלמא בת איתרוסי היא אמור לו כלך אצל ר' ישמעאל שהוא אומר בשפחה כנענית המאורסה לעבד עברי
Ist denn eine kanaanäische Magd der Verlobung fähig? Was musst du da vielmehr sagen? Was heißt „verlobt“? Bestimmt. So auch hier: Was heißt „verlobt“? Bestimmt.
ושפחה כנענית בת איתרוסי היא אלא מאי אית לך למימר מאי מאורסת מיוחדת הכא נמי מאי מאורסת מיוחדת
Raw Chisda sagte: Eine, die halb Magd und halb frei ist, wurde Ruben verlobt, dann freigelassen und wiederum Simeon verlobt, und beide starben – sie wird mit Levi im Levirat verheiratet,
אמר רב חסדא חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון ומתו שניהם מתייבמת ללוי
Original: Gittin 43a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.