und das halbe Lösegeld seinen Erben. Warum? Man sollte auch hier sagen: am Tag seines Herrn seinem Herrn, an seinem eigenen Tag ihm selbst! – Hier ist es anders, denn das Kapital wird vernichtet.
וחצי כופר ליורשיו אמאי הכי נמי לימא יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו שאני הכא דקא כליא קרנא
Wie ist denn der Fall, wo das Kapital nicht vernichtet wird? Etwa wenn er ihn auf die Hand schlug und seine Hand verdorrte, sie aber wieder heilen wird.
ואלא ה"ד דלא קא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור
Wenn du willst, sage: wenn ein Mensch ihn schlug. Und wenn du willst, sage: Es ist [nur] eine Einzelaussage, und Rawa hält nichts von dieser Einzelaussage.
אב"א כשהכהו אדם ואי בעית אימא מימרא היא ומימרא לרבא לא סבירא ליה
„Dreißig Silberschekel soll er seinem Herrn geben“ (Ex 21,32), sagt der Allbarmherzige, und dieser ist doch kein Herr [mehr]; oder vielleicht, da [der Sklave] des Freibriefs noch entbehrt, nennt man ihn [noch] Herr?
(שמות כא, לב) כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור אדון קרינא ביה
Komm und höre: Hat [ein Stier] einen getötet, der halb Sklave und halb frei ist, gibt [der Besitzer] die halbe Buße seinem Herrn und das halbe Lösegeld seinen Erben. Ist das nicht nach der späteren Mischna?
ת"ש המית מי שחציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו מאי לאו כמשנה אחרונה
Komm und höre: Hat er ihm einen Zahn ausgeschlagen und ein Auge geblendet, geht er für seinen Zahn frei aus, und [der Herr] gibt ihm den Wert seines Auges. Wenn du nun sagst, er hat [Anspruch auf] Buße und die Buße gehört seinem Herrn – jetzt, wo, wenn andere ihn verletzen, sie es seinem Herrn geben, gibt es, wenn sein Herr selbst ihn verletzt, [der Herr] ihm?
ת"ש הפיל את שינו וסימא את עינו יוצא בשינו ונותן דמי עינו ואי אמרת יש לו קנס וקנס לרבו השתא חבלי ביה אחריני יהבי ליה לרביה חבל ביה רביה גופיה יהיב ליה לדידיה
Vielleicht nach dem, der sagt, er braucht [keinen Freibrief], denn es wird gelehrt: Bei all diesen geht der Sklave frei aus und braucht einen Freibrief von seinem Herrn – Worte Rabbi Jischmaels. Rabbi Meir sagt: Er braucht keinen. Rabbi Elieser sagt: Er braucht einen. Rabbi Tarfon sagt: Er braucht keinen. Rabbi Akiwa sagt: Er braucht einen.
דלמא כמ"ד אינו צריך דתניא בכולן עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור מרבו דברי ר' ישמעאל ר"מ אומר אינו צריך ר"א אומר צריך רבי טרפון אומר אינו צריך ר"ע אומר צריך
Die vor den Weisen entscheiden, sagen: Die Worte Rabbi Tarfons erscheinen [richtig] bei Zahn und Auge, da die Tora es ihm zugesprochen hat, und die Worte Rabbi Akiwas bei den übrigen Gliedern, da es eine Buße der Weisen ist.
המכריעין לפני חכמים אומרים נראים דברי ר' טרפון בשן ועין הואיל ותורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל וקנס חכמים הוא
Man fragte: Darf einer, dem [nur noch] der Freibrief fehlt, Teruma essen oder darf er nicht essen? „Erwerb seines Geldes“ (Lev 22,11) sagt der Allbarmherzige, und dieser ist doch nicht [mehr] Erwerb seines Geldes; oder vielleicht, da er des Freibriefs noch entbehrt, nennt man ihn [noch] Erwerb seines Geldes?
איבעיא להו מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה או אינו אוכל (ויקרא כב, יא) קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו קנין כספו הוא או דלמא כיון דמחוסר גט שחרור קנין כספו קרינא ביה
Komm und höre: Raw Mescharschja sagte: Eine Kohenstochter, deren Kind mit dem Kind ihrer Magd vertauscht wurde – diese essen Teruma und erhalten einen Anteil auf der Tenne. Sind die Vertauschten groß geworden, lassen sie einander frei.
ת"ש דאמר רב משרשיא כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגורן הגדילו התערובות משחררין זה את זה
Wie vergleichst du! Dort – wenn Elia käme und von einem von ihnen sagte, dass er Sklave ist, nennt man ihn Erwerb seines Geldes; hier ist er überhaupt nicht Erwerb seines Geldes.
הכי השתא התם אם יבא אליהו ויאמר בחד מינייהו דעבד הוא קנין כספו קרינא ביה הכא לאו קנין כספו הוא כלל
Frag es nach Rabbi Meir, frag es nach den Rabbanan. Frag es nach Rabbi Meir: Rabbi Meir sagt nur dann, ein Mensch könne etwas übereignen, das noch nicht in die Welt gekommen ist, bei etwas wie den Früchten einer Palme, die gewiss kommen werden; aber hier – wer sagt, dass er gestoßen wird? Und wenn du findest, dass er gestoßen wird – woher [weiß man], dass [der Besitzer] zahlt?
תיבעי לר"מ תיבעי לרבנן תיבעי לר"מ עד כאן לא קאמר ר"מ אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אלא כגון פירות דקל דעבידי דאתו אבל הכא מי יימר דמינגח ואם תמצא לומר דמינגח ממאי דמשלם
Original: Gittin 42b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.