brauchen wir ein Mindestmaß, und Götzendienst gilt als zerstoßen, [so fehlt] das Mindestmaß; hier aber – je mehr es zerstoßen ist, desto besser ist es für das Bedecken.
שיעורא בעינן ועבודת כוכבים כתותי מכתת שיעורא הכא כל מה דמכתת מעלי לכסוי:
Chullin 89b חולין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Das Bedecken des Blutes“.
הדרן עלך כסוי הדם
MISCHNA: [Das Verbot der] Hüftsehne [Gid ha-Nasche] gilt im Land und außerhalb des Landes, zur Zeit des Tempels und nicht zur Zeit des Tempels, bei Profanem und bei Geheiligtem; und es gilt beim Vieh und beim Wild, an der rechten Hüfte und an der linken Hüfte. Beim Geflügel aber gilt es nicht, weil es keine Hüftpfanne hat.
מתני׳ גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף
Und es gilt beim Fötus. Rabbi Jehuda sagt: Es gilt nicht beim Fötus, und sein Fett ist erlaubt.
ונוהג בשליל ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר
Und die Schlachter sind hinsichtlich der Hüftsehne nicht glaubwürdig – Worte Rabbi Meirs. Die Weisen aber sagen: Sie sind hinsichtlich ihrer und hinsichtlich des Fettes glaubwürdig.
ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב:
GEMARA: Geheiligtes – das ist doch selbstverständlich! Sollte etwa, weil er es geheiligt hat, das Verbot der Sehne von ihm weichen?
גמ׳ מוקדשין פשיטא משום דאקדשיה פקע ליה איסור גיד מיניה
Und wenn du sagst: Sehnen geben Geschmack ab, so dass das Verbot des Geheiligten kommt und auf das Verbot der Sehne hinzutritt – dann müsste es heißen: ‚[Das Verbot des] Geheiligten gilt bei der Sehne‘! Vielmehr ist er der Ansicht: Sehnen geben keinen Geschmack ab; und bei Geheiligtem gibt es [dort] das Verbot der Sehne, ein Verbot des Geheiligten aber gibt es nicht.
וכי תימא יש בגידין בנותן טעם ואתי איסור מוקדשין וחייל אאיסור גיד האי מוקדשין נוהג בגיד מיבעי ליה אלא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובמוקדשין איסור גיד איכא איסור מוקדשין ליכא
Ist denn unser Tanna der Ansicht, dass Sehnen keinen Geschmack abgeben? Wir haben doch gelernt: Eine Hüfte, in der die Hüftsehne mitgekocht wurde – ist in ihr [so viel], dass sie Geschmack abgibt, so ist sie verboten!
וסבר תנא דידן אין בגידין בנותן טעם והתנן ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה
Vielmehr handelt es hier von den Jungen von Geheiligtem, und er ist der Ansicht: Es gilt beim Fötus; und er ist der Ansicht: Die Jungen von Geheiligtem sind [schon] im Leib ihrer Mutter heilig – so dass das Verbot der Sehne und das Verbot des Geheiligten zugleich kommen.
אלא הכא בולדות קדשים עסקינן וקסבר נוהג בשליל וקסבר ולדות קדשים במעי אמן הן קדושים דאיסור גיד ואיסור מוקדשין בהדי הדדי קאתי
Kannst du es denn auf den Fötus beziehen? Da er im Schlussteil lehrt: ‚Es gilt beim Fötus‘, folgt doch, dass es im Anfangsteil nicht um den Fötus geht! – So meint er: Diese Sache ist der Streit zwischen Rabbi Jehuda und den Rabbanan.
ומי מצית מוקמת לה בשליל והא מדקתני סיפא נוהג בשליל מכלל דרישא לאו בשליל עסקינן הכי קאמר דבר זה מחלוקת דרבי יהודה ורבנן
Kannst du denn sagen, dass beide zugleich kommen? Wir haben doch gelernt: Wegen folgender Unreinheiten schert sich der Nasiräer: wegen eines Toten und wegen einer Olivengröße von einem Toten.
ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת
Und es war uns schwierig: Wenn er sich wegen einer Olivengröße von einem Toten schert, wegen des ganzen [Toten] nicht erst recht? Und Rabbi Jochanan sagte: Das ist nur nötig für eine Fehlgeburt, deren Glieder noch nicht durch Sehnen verbunden sind.
וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על כולו לא כל שכן ואמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לנפל שלא נקשרו אבריו בגידין
Original: Chullin 89b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.