die Schrift kommt, ein Gebot nach dem Verbot zu setzen, um zu sagen, dass man dafür nicht gegeißelt wird. Worte Rabbi Jehudas.
בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דברי ר' יהודה
Chullin 83a חולין
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 2Frage 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jaakow sagt: Das ist nicht der Grund, sondern weil es ein Verbot ohne Handlung ist, und für jedes Verbot ohne Handlung wird man nicht gegeißelt.
רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דה"ל לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו
Komm und höre: Hat er zwei Hüftsehnen aus zwei Hüften von zwei Tieren gegessen, erhält er achtzig; Rabbi Jehuda sagt: Er erhält nur vierzig. Wie ist der Fall? Wollte man sagen, nacheinander und mit zwei Verwarnungen – was wäre der Grund Rabbi Jehudas, der sagt: vierzig und nicht mehr? Vielmehr offenbar auf einmal und mit einer Verwarnung.
ת"ש אכל שני גידין משתי ירכות משתי בהמות סופג שמונים רבי יהודה אומר אינו סופג אלא מ' היכי דמי אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות מ"ט דרבי יהודה דאמר ארבעים ותו לא אלא פשיטא בבת אחת ובחדא התראה
Wer ist der erste Tanna? Wollte man sagen, die Rabbanan, die mit Symmachos streiten – wenn dort, wo die Körper getrennt sind, die Rabbanan befreien, nicht um wie viel mehr hier? Ist es nicht vielmehr Symmachos?
מאן ת"ק אילימא רבנן דפליגי עליה דסומכוס ומה התם דגופין מוחלקין פטרי רבנן הכא לא כל שכן אלא לאו סומכוס היא
Tatsächlich nacheinander; und was du sagst: „Was wäre der Grund Rabbi Jehudas?“ – etwa wenn sie keine Olivengröße hat. Denn es wurde gelehrt: Hat er sie gegessen, und sie hat keine Olivengröße, ist er schuldig; Rabbi Jehuda sagt: [Er ist nicht schuldig,] bis sie Olivengröße hat.
לעולם בזה אחר זה ודקאמרת מ"ט דרבי יהודה כגון דלית ביה כזית דתניא אכלו ואין בו כזית חייב ר' יהודה אומר עד שיהא בו כזית:
MISCHNA: Zu vier Zeiten im Jahr muss, wer einem anderen ein Vieh verkauft, es ihm mitteilen: „Seine Mutter habe ich zum Schächten verkauft“, „seine Tochter habe ich zum Schächten verkauft“. Und dies sind sie: der Vorabend des letzten Feiertags des [Laubhütten-]Festes, der Vorabend des ersten Feiertags von Pessach, der Vorabend des Wochenfestes und der Vorabend von Rosch Haschana; und nach den Worten Rabbi Jose des Galiläers auch der Vorabend von Jom Kippur in Galiläa.
מתני׳ בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן ערב יום טוב האחרון של חג וערב יום טוב הראשון של פסח וערב עצרת וערב ראש השנה וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל
Rabbi Jehuda sagte: Wann? Wenn er keinen Spielraum hat; hat er aber Spielraum, muss er es ihm nicht mitteilen. Und Rabbi Jehuda stimmt zu, dass, wer die Mutter dem Bräutigam und die Tochter der Braut verkauft, es ihm mitteilen muss, denn es ist bekannt, dass beide an einem Tag schächten.
אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו ריוח אין צריך להודיעו ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שצריך להודיעו בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד
Zu diesen vier Zeiten lässt man den Schlächter auch gegen seinen Willen schächten; selbst wenn ein Rind tausend Denare wert ist und der Käufer nur [für] einen Denar [Anteil] hat, zwingt man ihn zu schächten. Daher: Ist es verendet, ist es für den Käufer verendet. An den übrigen Tagen des Jahres ist es aber nicht so; daher: Ist es verendet, ist es für den Verkäufer verendet.
בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו אפילו שור שוה אלף דינרים ואין לו ללוקח אלא דינר כופין אותו לשחוט לפיכך אם מת מת ללוקח אבל בשאר ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Hat er es ihm nicht mitgeteilt, geht er hin und schächtet und braucht sich nicht zurückzuhalten.
גמ׳ תנא אם לא הודיעו הולך ושוחט ואינו נמנע:
„Rabbi Jehuda sagte: Wann?“ usw.: Wozu muss er lehren „die Mutter dem Bräutigam und die Tochter der Braut“? Beiläufig lehrt er uns eine Sache: Es ist Brauch, sich im Haus des Bräutigams mehr zu bemühen als im Haus der Braut.
אמר רבי יהודה אימתי [וכו']: למה לי למיתני את האם לחתן ואת הבת לכלה מלתא אגב אורחיה קמשמע לן דאורח ארעא למטרח בי חתנא טפי מבי כלתא:
„Zu diesen vier Zeiten“ usw.: Er hat es doch nicht an sich gezogen! Raw Huna sagte im Namen Raws: Wenn er es an sich gezogen hat. Wenn so, sage den Schlussteil: „An den übrigen Tagen des Jahres ist es aber nicht so; daher: Ist es verendet, ist es für den Verkäufer verendet“ – er hat es doch an sich gezogen!
בארבעה פרקים אלו [וכו']: והא לא משך אמר רב הונא אמר רב כשמשך אי הכי אימא סיפא אבל בשאר ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר והא משך
Rabbi Schmuel bar Raw Jizchak sagte: Tatsächlich, wenn er es nicht an sich gezogen hat, und etwa, wenn [der Verkäufer] es ihm durch einen anderen zugeeignet hat: Zu diesen vier Zeiten, wo es ihm ein Vorteil ist – man darf einem Menschen in seiner Abwesenheit einen Vorteil verschaffen; an den übrigen Tagen des Jahres, wo es ihm ein Nachteil ist – man darf einem Menschen in seiner Abwesenheit keinen Nachteil verschaffen.
אמר ר' שמואל בר רב יצחק לעולם שלא משך וכגון שזיכה לו על ידי אחר בארבעה פרקים אלו דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו בשאר ימות השנה דחוב הוא לו אין חבין לאדם שלא בפניו
Rabbi Elasar sagte im Namen Rabbi Jochanans: Zu diesen vier Zeiten haben die Weisen ihre Worte auf das Recht der Tora gestellt.
רבי אלעזר אומר אמר רבי יוחנן בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהם על דין תורה
Denn Rabbi Jochanan sagte: Nach dem Wort der Tora erwirbt Geld; und warum sagten sie, das Ansichziehen erwerbe? Eine Verordnung, damit er ihm nicht sage: „Dein Weizen ist auf dem Söller verbrannt.“
דאמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה:
MISCHNA: Bei „einem Tag“ (Lev 22,28), der bei „ihm und seinem Jungen“ gesagt ist, folgt der Tag der Nacht. Dies legte Rabbi Schimon ben Soma aus: Beim Schöpfungswerk heißt es: „ein Tag“ (Gen 1,5), und bei „ihm und seinem Jungen“ heißt es: „ein Tag“; wie bei dem beim Schöpfungswerk gesagten „einen Tag“ der Tag der Nacht folgt, so folgt auch bei dem bei „ihm und seinem Jungen“ gesagten „einen Tag“ der Tag der Nacht.
מתני׳ (ויקרא כב, כח) יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה את זו דרש רבי שמעון בן זומא נאמר במעשה בראשית (בראשית א, ה) יום אחד ונאמר באותו ואת בנו יום אחד מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Dies legte Rabbi Schimon ben Soma aus: Da der ganze Abschnitt nur von Geheiligtem spricht und bei Geheiligtem die Nacht dem Tag folgt, könnte man meinen, auch hier sei es so. [Darum] heißt es hier „ein Tag“, und beim Schöpfungswerk heißt es „ein Tag“; wie bei dem beim Schöpfungswerk gesagten „einen Tag“ der Tag der Nacht folgt, so folgt auch bei dem bei „ihm und seinem Jungen“ gesagten [„einen“] Tag der Tag der Nacht.
גמ׳ ת"ר את זו דרש ר"ש בן זומא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בקדשים ובקדשים לילה הולך אחר היום יכול אף זה כן נאמר כאן יום אחד ונאמר במעשה בראשית יום אחד מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום [אחד] האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה
Original: Chullin 83a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.