seine Kraft geschwächt wird; aber warum färbt man ihn mit roter Farbe? – Damit die Leute ihn sehen und für ihn um Erbarmen bitten.
דניכחוש חיליה אלא סוקרו בסיקרא אמאי כי היכי דליחזיוה אינשי וליבעי רחמי עילויה
Chullin 78a חולין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wie gelehrt wurde: „Und ‚Unrein, unrein!‘ soll er rufen“ (Lev 13,45) – er muss es der Menge bekanntmachen, und die Menge bittet für ihn um Erbarmen. Und ebenso, wem etwas zugestoßen ist, muss es der Menge bekanntmachen, und die Menge bittet für ihn um Erbarmen.
כדתניא (ויקרא יג, מה) וטמא טמא יקרא צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים וכן מי שאירע בו דבר צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים
Rawina sagte: Nach wem hängen wir einen Fruchtbüschel an eine Dattelpalme? Nach diesem Tanna.
אמר רבינא כמאן תלינן כובסא בדיקלא כמאן כי האי תנא:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Ein Vieh, das schwer gebiert“.
הדרן עלך בהמה המקשה
MISCHNA: [Das Verbot von] „ihm und seinem Jungen“ gilt sowohl im Land [Israel] als auch außerhalb des Landes, zur Zeit des Tempels und nicht zur Zeit des Tempels, bei Profanem und bei Geheiligtem.
מתני׳ אותו ואת בנו נוהג בין בארץ בין בח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין
Wie? Wer es und sein Junges schächtet: Profanes draußen – beide sind tauglich, und für das zweite erhält er die vierzig [Hiebe].
כיצד השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ שניהם כשרים והשני סופג את הארבעים
Geheiligtes draußen – für das erste ist er der Ausrottung schuldig, beide sind untauglich, und für beide erhält er die vierzig [Hiebe].
קדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם פסולים ושניהם סופגים את הארבעים
Profanes drinnen – beide sind untauglich, und für das zweite erhält er die vierzig. Geheiligtes drinnen – das erste ist tauglich, und er ist frei; für das zweite erhält er die vierzig, und es ist untauglich.
חולין בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Profanes und [dann] Geheiligtes draußen – das erste ist tauglich, und er ist frei; für das zweite erhält er die vierzig, und es ist untauglich.
חולין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Geheiligtes und [dann] Profanes draußen – für das erste ist er der Ausrottung schuldig, und es ist untauglich; das zweite ist tauglich; und für beide erhält er die vierzig.
קדשים וחולין בחוץ הראשון חייב כרת ופסול והשני כשר ושניהם סופגים את הארבעים
Profanes und [dann] Geheiligtes drinnen – beide sind untauglich, und für das zweite erhält er die vierzig. Geheiligtes und [dann] Profanes drinnen – das erste ist tauglich, und er ist frei; für das zweite erhält er die vierzig, und es ist untauglich.
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולין והשני סופג את הארבעים קדשים וחולין בפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Profanes draußen und [dann] drinnen – das erste ist tauglich, und er ist frei; für das zweite erhält er die vierzig, und es ist untauglich.
חולין בחוץ ובפנים הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול
Geheiligtes draußen und [dann] drinnen – für das erste ist er der Ausrottung schuldig, für beide erhält er die vierzig, und beide sind untauglich.
קדשים בחוץ ובפנים הראשון חייב כרת ושניהם סופגים את הארבעים ושניהם פסולים
Profanes drinnen und [dann] draußen – das erste ist untauglich, und er ist frei; für das zweite erhält er die vierzig, und es ist tauglich. Geheiligtes drinnen und [dann] draußen – das erste ist tauglich, und er ist frei; für das zweite erhält er die vierzig, und es ist untauglich.
חולין בפנים ובחוץ הראשון פסול ופטור והשני סופג את הארבעים וכשר קדשים בפנים ובחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג את הארבעים ופסול:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Woher, dass [das Verbot von] „ihm und seinem Jungen“ bei Geheiligtem gilt? Es heißt: „Ein Rind oder ein Schaf oder eine Ziege, wenn es geboren wird“ (Lev 22,27), und danach steht geschrieben: „Und ein Rind oder ein Lamm – es und sein Junges sollt ihr nicht an einem Tag schlachten“ (Lev 22,28). Das lehrt über „es und sein Junges“, dass es bei Geheiligtem gilt.
גמ׳ ת"ר מנין לאותו ואת בנו שנוהג במוקדשין תלמוד לומר (ויקרא כב, כז) שור או כשב או עז כי יולד וכתיב בתריה (ויקרא כב, כח) ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד לימד על אותו ואת בנו שנוהג במוקדשין
Sag doch: bei Geheiligtem ja, bei Profanem nicht! – „Rind“ unterbricht den Zusammenhang.
ואימא במוקדשין אין בחולין לא שור הפסיק הענין
Sag doch: bei Profanem ja, bei Geheiligtem nicht! – Es steht „und ein Rind“ geschrieben; das Waw fügt dem vorigen Zusammenhang hinzu.
ואימא בחולין אין במוקדשין לא כתיב ושור וי"ו מוסיף על ענין ראשון
Wenn so: Wie bei Geheiligtem Mischlinge nicht [in Betracht kommen], so sollten auch bei „ihm und seinem Jungen“ Mischlinge nicht [in Betracht kommen]. Warum wurde dann gelehrt: [Das Verbot von] „ihm und seinem Jungen“ gilt bei Mischlingen und beim Koj?
אי מה קדשים כלאים לא אף אותו ואת בנו כלאים לא אלמה תניא אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי
Und zudem steht „Lamm“ geschrieben, und Rawa sagte:
ועוד שה כתיב ואמר רבא
Original: Chullin 78a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.