unreines Vieh ist im Begriff unreines Wild enthalten, reines Vieh ist im Begriff reines Wild enthalten. Und mit diesen Worten sagte er zu mir: Schade um Ben Asai, dass er Rabbi Jischmael nicht gedient hat!
בהמה טמאה בכלל חיה טמאה בהמה טהורה בכלל חיה טהורה ובלשון הזה אמר לי חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל
Dass Wild im Begriff Vieh enthalten ist – woher haben wir das? Weil geschrieben steht: „Dies ist das Vieh, das ihr essen dürft: Rind, Schaf und Ziege“ usw., „Hirsch und Gazelle und Damhirsch“ usw. (Dtn 14,4–5). Wie also? Wild ist im Begriff Vieh enthalten.
חיה בכלל בהמה מנלן דכתיב (דברים יד, ד) זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים וגו' איל וצבי ויחמור וגו' הא כיצד חיה בכלל בהמה
Dass Vieh im Begriff Wild enthalten ist – woher haben wir das? Weil geschrieben steht: „Dies ist das Getier, das ihr essen dürft von allem Vieh, das auf der Erde ist: alles, was gespaltene Klauen hat“ (Lev 11,2–3). Wie also? Vieh ist im Begriff Wild enthalten.
בהמה בכלל חיה מנלן דכתיב (ויקרא יא, ב) זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה הא כיצד בהמה בכלל חיה
Hier ist „unreines Vieh“ gesagt, und dort ist „unreines Vieh“ gesagt: Wie dort Unreinheit [in Bezug auf] Heiliges [gemeint ist], so auch hier Unreinheit [in Bezug auf] Heiliges.
נאמרה כאן בהמה טמאה ונאמר להלן בהמה טמאה מה להלן טומאת קדש אף כאן טומאת קדש
Reines Vieh ist im Begriff reines Wild enthalten – für die Gestaltung [der Leibesfrucht], denn wir haben gelernt: Eine Frau, die etwas von der Art eines Viehs, eines Wildes oder eines Vogels fehlgebärt, ob unrein oder rein – ist es männlich, so sitzt sie [die Reinigungstage] für einen Knaben;
בהמה טהורה בכלל חיה טהורה ליצירה דתנן המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין אם זכר תשב לזכר
MISCHNA: Eine Frau, deren Kind in ihrem Leib gestorben ist, und die Hebamme streckte ihre Hand hinein und berührte es – die Hebamme ist unrein mit siebentägiger Unreinheit, und die Frau ist rein, bis das Kind herauskommt.
מתני׳ האשה שמת ולדה בתוך מעיה ופשטה חיה את ידה ונגעה בו החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד:
Verschluckte Unreinheit – woher haben wir das? Weil geschrieben steht: „Und wer von seinem Aas isst, soll seine Kleider waschen“ (Lev 11,40) – haben wir es nicht auch mit einem zu tun, der kurz vor Sonnenuntergang aß, und der Allbarmherzige sagt doch: rein?
טומאה בלועה מנלן דכתיב (ויקרא יא, מ) והאוכל מנבלתה יכבס בגדיו מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה וקאמר רחמנא טהור
Aber nach Bar Pada, der sagt: Schwere Unreinheit [gilt, solange es] für einen Fremdling [tauglich ist], und leichte Unreinheit bis zu [dem, was] für einen Hund [tauglich ist] – [ist es rein], weil es für einen Fremdling nicht tauglich ist!
אלא לבר פדא דאמר טומאה חמורה לגר וטומאה קלה עד לכלב משום דלא חזיא לגר הוא
[Durch einen Schluss] vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn ein Tongefäß, das mit einem fest anliegenden Deckel verschlossen ist, das die Unreinheit in seinem Inneren nicht daran hindert, unrein zu machen – denn der Meister sagte: Zusammengepresste Unreinheit bricht durch und steigt bis zum Himmel auf –, das Reine in seinem Inneren davor schützt, unrein zu werden,
קל וחומר ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא דאמר מר טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע מציל על טהרה שבתוכו מלטמא
Original: Chullin 71a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.