so hat das Fleisch Berührung mit Aas; Worte des Rabbi Meir.
הבשר מגע נבלה דברי רבי מאיר
Chullin 68b חולין
Aufbau der Debatte:Frage 3Einwand 1Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und die Weisen sagen: Berührung mit einer geschlachteten Terefa.
וחכמים אומרים מגע טרפה שחוטה
Jedenfalls lehrt er im Anfangssatz: „Streckte das Junge sein Vorderbein heraus und zog es zurück, und danach schlachtete man seine Mutter, so ist es zum Essen erlaubt.“ Bezieht sich das nicht auf das Glied? – Nein, auf das Junge.
קתני מיהא רישא הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה מאי לאו אאבר לא אעובר
Wenn auf das Junge, sage den Schlusssatz: „Schlachtete man seine Mutter und danach zog es es zurück, so ist es zum Essen verboten.“ Und wenn [es sich auf] das Junge [bezieht] – warum ist es verboten?
אי אעובר אימא סיפא שחט את אמו ואחר כך החזירו אסור באכילה ואי עובר אמאי אסור
Wie Raw Nachman bar Jizchak sagte: Es war nur für die Schnittstelle nötig; so war es auch hier nur für die Schnittstelle nötig.
כדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך
Ist das so? Als doch Awimi aus Bei Chosai kam, kam er und brachte eine Baraita in seiner Hand mit: Eine Klaue – zog es zurück: iss; Klauen – zog es zurück: iss. Heißt das nicht: Zog es die Klaue zurück, iss die Klaue?
איני והא כי אתא אבימי מבי חוזאי אתא ואייתי מתניתא בידיה פרסה החזיר אכול פרסות החזיר אכול מאי לאו החזיר פרסה אכול פרסה
Nein: Zog es die Klaue zurück, iss das Junge. – Wenn das Junge, warum gerade, wenn es zurückzog? Auch wenn es nicht zurückzog! – Raw Nachman bar Jizchak sagte: Es war nur für die Schnittstelle nötig.
לא החזיר פרסה אכול עובר אי עובר מאי איריא החזיר אפילו לא החזיר נמי אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך
Aber er leitet es doch aus zwei Schriftversen her! Heißt das nicht: einer für das Glied und einer für die Schnittstelle? – Nein, einer für die Schnittstelle und einer für ein Kalut [mit ungespaltenen Klauen] im Leib einer Kuh,
והא תרי קראי קא נסיב לה מאי לאו חד לאבר וחד למקום חתך לא חד למקום חתך וחד לקלוט במעי פרה
und zwar nach Rabbi Schimon, denn Rabbi Schimon sagte: Ein Kalut, das Junge einer Kuh, ist verboten; das gilt nur, wenn es an die freie Luft herauskam, im Leib seiner Mutter aber ist es erlaubt.
ואליבא דרבי שמעון דאמר רבי שמעון קלוט בן פרה אסור ה"מ היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי
Ulla sagte im Namen des Rabbi Jochanan: Und das Glied selbst ist erlaubt.
עולא אמר רבי יוחנן ואבר עצמו מותר
Raw Jehuda sagte zu Ulla: Aber Raw und Schmuel sagen doch beide: Das Glied selbst ist verboten! Er sagte zu ihm: Wer gibt uns vom Staub Raws und Schmuels, dass wir unsere Augen damit füllen? Vielmehr sagte Rabbi Jochanan so: Alles war enthalten in „Und Fleisch auf dem Feld, [das] zerrissen [ist], sollt ihr nicht essen“ (Ex 22,30);
אמר ליה רב יהודה לעולא והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור אמר ליה מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין אלא הכי אמר רבי יוחנן הכל היו בכלל (שמות כב, ל) בשר בשדה טרפה לא תאכלו
als die Schrift dir beim Sündopfer, das außerhalb seiner Umgrenzung hinausgelangte und zurückkam, ausdrücklich [sagte], dass es verboten ist – [so ist es] das Sündopfer, bei dem der Allbarmherzige es ausdrücklich gesagt hat; alle anderen Dinge aber sind, sobald sie zurückkamen, erlaubt.
כשפרט לך הכתוב גבי חטאת שיצתה חוץ למחיצתה וחזרה אסור חטאת הוא דפרט רחמנא בה אבל כל מילי כיון דהדור שרי
Man wandte ein: „Und Fleisch auf dem Feld, [das] zerrissen [ist], sollt ihr nicht essen“ – was lehrt die Schrift damit? Da wir beim Zweiten Zehnt und bei den Erstlingsfrüchten finden, dass sie, auch wenn sie außerhalb ihrer Umgrenzung hinausgelangten und zurückkamen, erlaubt sind, könnte man meinen, auch dieses sei so; die Schrift sagt: „zerrissen“.
מיתיבי בשר בשדה טרפה לא תאכלו מה תלמוד לומר לפי שמצינו במעשר שני ובכורים שאף על פי שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין יכול אף זה כן תלמוד לומר טרפה
Was ist die Herleitung? Rabba sagte: Wie eine Terefa: Wie es für eine Terefa, sobald sie zerrissen wurde, keine Erlaubnis mehr gibt, so gibt es auch für Fleisch, sobald es außerhalb seiner Umgrenzung hinausgelangte, keine Erlaubnis mehr. – Eine Widerlegung Ullas! – Eine Widerlegung.
מאי תלמודא אמר רבה כטרפה מה טרפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר תיובתא דעולא תיובתא
Der Meister sagte: „Da wir beim Zweiten Zehnt und bei den Erstlingsfrüchten finden.“ Wo finden wir das?
אמר מר לפי שמצינו במעשר שני ובכורים היכן מצינו
Wie geschrieben steht: „Du darfst in deinen Toren nicht den Zehnten deines Getreides essen“ usw. (Dtn 12,17) – in deinen Toren darfst du [ihn] nicht essen; gelangten sie aber außerhalb ihrer Umgrenzung hinaus und kamen zurück, sind sie erlaubt.
דכתיב (דברים יב, יז) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' בשעריך הוא דלא תיכול אבל יצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרין
Im Westen lehrte man es so: Raw sagt: Es gibt eine Geburt für Glieder; und Rabbi Jochanan sagt: Es gibt keine Geburt für Glieder.
במערבא מתנו הכי רב אמר יש לידה לאברים ורבי יוחנן אמר אין לידה לאברים
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Zwischen ihnen ist [der Unterschied], ob der kleinere Teil des Gliedes, der drinnen ist, verboten ist.
מאי בינייהו איכא בינייהו למיסר מיעוט אבר שבפנים
Man fragte sie: Nach den Worten dessen, der sagt, es gebe keine Geburt für Glieder: Streckte das Junge sein Vorderbein heraus und zog es zurück, und streckte es wieder sein Vorderbein heraus und zog es zurück, bis es den Großteil davon vollendet hatte – wie ist es? Sagen wir: Siehe, der Großteil ist herausgekommen; oder vielleicht: Da es zurückkam, ist es zurückgekommen?
איבעיא להו לדברי האומר אין לידה לאברים הוציא העובר את ידו והחזירה וחזר והוציא את ידו והחזירה עד שהשלימו לרובו מהו מי אמרינן הא נפק ליה רובא או דלמא כיון דהדר הדר
Wenn du entscheiden solltest: „Da es zurückkam, ist es zurückgekommen“ – streckte das Junge sein Vorderbein heraus, und man schnitt es ab, und es streckte wieder sein Vorderbein heraus, und man schnitt es ab, bis es den Großteil davon vollendet hatte – wie ist es? Sagen wir: Siehe, der Großteil ist herausgekommen; oder brauchen wir vielleicht den Großteil auf einmal?
אם תמצי לומר כיון דהדר הדר הוציא עובר את ידו וחתכה וחזר והוציא את ידו וחתכה עד שהשלימו לרובו מהו מי אמרינן הא נפיק ליה רובא או דלמא רובא בבת אחת בעינן
Komm und höre:
תא שמע
Original: Chullin 68b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.