„Dies ist die Regel: Was zu ihrem Körper gehört, ist verboten; was nicht zu ihrem Körper gehört, ist erlaubt.“ „Was nicht zu ihrem Körper gehört“ – was soll das einschließen? Doch wohl einen solchen Fall!
זה הכלל דבר שגופה אסור ושאינה גופה מותר שאין גופה לאתויי מאי לאו לאתויי כה"ג
Nein, um ein Kalut im Leib einer Kuh einzuschließen, und zwar nach Rabbi Schimon: Obwohl Rabbi Schimon sagte, ein Kalut, das Junge einer Kuh, sei verboten, gilt das nur, wenn es an die freie Luft herauskam, im Leib seiner Mutter aber ist es erlaubt.
לא לאתויי קלוט במעי פרה ואליבא דרבי שמעון דאע"ג דאמר רבי שמעון קלוט בן פרה אסור הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי
Raw Chananja fragte: Streckte das Junge sein Vorderbein im Tempelhof heraus – wie ist es? Da [der Tempelhof] in Bezug auf Heiliges eine Umgrenzung ist, ist er auch in Bezug auf dieses [eine Umgrenzung]; oder ist er vielleicht in Bezug auf dieses keine Umgrenzung, denn die Umgrenzung des Jungen ist seine Mutter?
בעי רב חנניא הוציא עובר את ידו בעזרה מהו מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים הוי נמי לגבי דהאי או דלמא לגבי דהאי לאו מחיצה היא דמחיצת עובר אמו היא
Abaje sagte zu ihm: Dann frage doch auch nach minder Heiligem in Jerusalem! Warum fragst du nicht nach minder Heiligem in Jerusalem? Weil die Umgrenzung des Jungen seine Mutter ist; so ist auch hier die Umgrenzung des Jungen seine Mutter.
אמר ליה אביי ותבעי לך קדשים קלים בירושלים קדשים קלים בירושלים מאי טעמא לא קא מיבעיא לך דמחיצת עובר אמו הוא הכא נמי מחיצת עובר אמו הוא
Verbindet sich das erste Zeichen mit dem zweiten Zeichen, um es von [der Unreinheit des] Aases zu reinigen, oder nicht? Rawa sagte: [Das ergibt sich aus einem] Schluss vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn ihm das erste Zeichen zusammen mit dem zweiten Zeichen nützte, um es zum Essen zu erlauben, soll es ihm nicht nützen, um es von [der Unreinheit des] Aases zu reinigen?
מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהריה מידי נבלה או לא אמר רבא ק"ו אם הועיל לו סימן ראשון לסימן שני להתירו באכילה לא יועיל לו לטהריה מידי נבלה
Auch ein gewöhnliches Ben Pekua! Denn Raw Mescharschja sagte: Nach den Worten dessen, der sagt, man müsse wegen des Samens des Vaters Bedenken haben, gibt es für das Junge eines Ben Pekua, das ein gewöhnliches Vieh bestieg, keine Abhilfe.
אפילו בן פקועה דעלמא נמי דאמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה
Es ist nur nötig, wenn es ein Ben Pekua seinesgleichen bestieg. Wie ist es? Zeugt das Glied ein Glied, und man schneidet es ab, und es ist erlaubt? Oder vermischt sich vielleicht sein Same?
לא צריכא דאזל אבן פקועה דכוותיה מאי אבר מוליד אבר וחתיך ליה ושרי או דלמא מבלבל זרעיה
Dann sagte er: Es ist selbstverständlich, dass sich sein Same vermischt, denn wenn dem nicht so wäre, würde ein Blinder einen Blinden zeugen und ein Verstümmelter einen Verstümmelten.
Vielmehr ist es selbstverständlich, dass sich sein Same vermischt, und so ist unsere Frage: Kommt nicht ein gewöhnliches Vieh aus der Kraft von Fett und Blut und ist doch erlaubt? So ist es auch hier nicht anders. Oder sagen wir vielleicht: Zwei Verbote sagen wir, drei sagen wir nicht?
אלא פשיטא דמבלבל זרעיה והכי קמיבעיא לן בהמה בעלמא לאו מכח חלב ודם קאתיא ושריא הכא נמי לא שנא או דלמא תרי איסורי אמרינן תלתא לא אמרינן
Denn wir haben gelernt: [Das Verbot der] Hüftsehne gilt bei einem Ungeborenen, und sein Fett ist verboten; Worte des Rabbi Meir. Rabbi Jehuda sagt: Es gilt nicht bei einem Ungeborenen, und sein Fett ist erlaubt.
דתנן גיד הנשה נוהג בשליל וחלבו אסור דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין נוהג בשליל וחלבו מותר
Und so ist unsere Frage: Darf man seine Milch schlürfen? Gewöhnliche Milch – gleicht sie nicht einem Glied von einem lebenden [Tier] und ist doch erlaubt? So ist es auch hier nicht anders.
והכי קמיבעיא לן מהו לגמוע את חלבו חלב דעלמא לא כאבר מן החי דמי ושרי האי נמי ל"ש
Oder vielleicht: Dort gibt es für ihr Verbot eine Abhilfe durch Schlachtung, hier gibt es für ihr Verbot keine Abhilfe durch Schlachtung? Es bleibt unentschieden.
„Schneidet man von dem Jungen ab usw.“ Woher haben wir das? Weil geschrieben steht: „Und jedes Vieh, das gespaltene Klauen hat“ usw. (Dtn 14,6) – „Vieh … im Vieh“, um das Junge einzuschließen.
חותך מעובר וכו': מנלן דכתיב (דברים יד, ו) וכל בהמה מפרסת פרסה וגו' בהמה בבהמה לרבות את הולד
Warum haben wir dann gelernt: Man tauscht weder Glieder gegen Junge ein noch Junge gegen Glieder, noch Glieder und Junge gegen ganze [Tiere], noch ganze gegen sie?
אלמה תנן אין ממירין לא אברין בעוברין ולא עוברין באברין ולא אברין ועוברין בשלמין ולא שלמין בהן
Wenn dem so ist, auch wenn man von der Milz und von den Nieren abschneidet! Warum haben wir dann gelernt: „Schneidet man von dem Jungen in ihrem Leib ab, so ist es zum Essen erlaubt; von der Milz oder von den Nieren, so ist es zum Essen verboten“? – Die Schrift sagt: „es“ – vollständig und nicht mangelhaft.
אי הכי אפילו חותך מן הטחול ומן הכליות נמי אלמה תנן חותך מן העובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה אמר קרא אותה שלמה ולא חסרה
Aber demnach sollte es doch erlaubt sein, wenn man ein Vieh schlachtet und in ihm die Gestalt einer Taube findet! Warum sagte dann Rabbi Jochanan: Wenn man ein Vieh schlachtet und in ihm die Gestalt einer Taube findet, ist sie zum Essen verboten?
אלא מעתה השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה תשתרי אלמה אמר רבי יוחנן השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה אסור באכילה
Original: Chullin 69a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.