Akunas und Afunas, Kaspetias und Achspatias und Atunas, so ist er erlaubt.
אקונס ואפונס כספתיאס ואכספטיאס ואטונס ה"ז מותר
Chullin 66b חולין
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wir haben dort gelernt: Jeder, der eine Schuppe hat, hat eine Flosse; und es gibt einen, der eine Flosse hat, aber keine Schuppe. Hat er eine Schuppe und hat er eine Flosse, ist es ein reiner Fisch; hat er eine Flosse und keine Schuppe, ist es ein unreiner Fisch.
תנן התם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת יש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא
Nun, da wir uns auf die Schuppe verlassen, hätte der Allbarmherzige doch Schuppe schreiben und nicht Flosse schreiben sollen! – Hätte der Allbarmherzige Schuppe geschrieben und nicht Flosse geschrieben, hätte ich gesagt: Was ist Schuppe? Die Flosse – und sogar ein unreiner Fisch. [Darum] schrieb der Allbarmherzige Flosse und Schuppe.
מכדי אקשקשת קא סמכינן ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר אי כתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר הוה אמינא מאי קשקשת סנפיר ואפי' דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת
Und nun, da der Allbarmherzige Flosse und Schuppe geschrieben hat – woraus [geht hervor], dass die Schuppe ein Gewand ist? Weil geschrieben steht: „Und mit einem Schuppenpanzer war er bekleidet“ (1 Sam 17,5). Dann hätte der Allbarmherzige doch Schuppe schreiben und nicht Flosse schreiben sollen!
והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת ממאי דקשקשת לבושא הוא דכתיב (שמואל א יז, ה) ושריון קשקשים הוא לבוש וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר
Rabbi Abbahu sagte, und so lehrte man auch in der Schule des Rabbi Jischmael: „Er wird die Tora groß und herrlich machen“ (Jes 42,21).
א"ר אבהו וכן תנא דבי ר' ישמעאל (ישעיהו מב, כא) יגדיל תורה ויאדיר
Die Rabbanan lehrten: Aus dem, was daraus folgt, dass gesagt ist: „Iss den, der [sie] hat“, höre ich: „Iss nicht den, der [sie] nicht hat“; und aus dem, was daraus folgt, dass gesagt ist: „Iss nicht den, der [sie] nicht hat“, höre ich: „Iss den, der [sie] hat.“ Warum hat [die Schrift] sie wiederholt? Damit man dabei ein Gebot und ein Verbot übertritt.
ת"ר ממשמע שנאמר אכול את שיש לו שומע אני אל תאכל את שאין לו וממשמע שנאמר אל תאכל את שאין לו שומע אני אכול את שיש לו ולמה שנאן לעבור עליו בעשה ולא תעשה
„Ihr dürft essen von allem, was im Wasser ist“ (Lev 11,9) – was lehrt die Schrift damit? Denn man könnte meinen: Da [die Schrift] ausdrücklich erlaubt hat und ohne nähere Angabe erlaubt hat – wie sie, als sie ausdrücklich erlaubte, nur in Gefäßen erlaubte, so erlaubte sie auch, als sie ohne nähere Angabe erlaubte, nur in Gefäßen. Woher [wissen wir], dass Gruben, Gräben und Höhlen einzuschließen sind, sodass man sich bücken und daraus trinken kann und sich nicht zurückhalten muss? Die Schrift sagt: „Ihr dürft essen von allem, was im Wasser ist.“
(ויקרא יא, ט) תאכלו מכל אשר במים מה ת"ל שיכול הואיל והתיר במפורש והתיר בסתם מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים אף כשהתיר בסתם לא התיר אלא בכלים מנין לרבות בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן ואינו נמנע ת"ל תאכלו מכל אשר במים
Wo hat sie in Gefäßen erlaubt? Weil geschrieben steht: „Dies dürft ihr essen von allem, was im Wasser ist“ usw., „in den Meeren und in den Flüssen“ (Lev 11,9) – [dort] ist es so, dass du [einen Fisch], der [sie] hat, essen sollst, und einen, der [sie] nicht hat, nicht essen sollst; in Gefäßen aber iss, auch wenn er [sie] nicht hat.
היכן התיר בכלים דכתיב את זה תאכלו מכל אשר במים וגו' בימים ובנחלים הוא דכי אית ליה אכול דלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול
Sage doch: In Gefäßen iss nicht, auch wenn er [sie] hat! – Das kommt dir nicht in den Sinn, denn es steht geschrieben: „Und alles, was keine Flossen und Schuppen hat, in den Meeren und in den Flüssen, von allem Gewimmel des Wassers“ (Lev 11,10) – in den Meeren und in den Flüssen iss nicht, was [sie] nicht hat; in Gefäßen aber iss, auch wenn er [sie] nicht hat.
אימא בכלים אע"ג דאית ליה לא תיכול לא סלקא דעתך דכתיב (ויקרא יא, י) וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים בימים ובנחלים דלית ליה לא תיכול הא בכלים אע"ג דלית ליה אכול
Sage doch: „Im Wasser“ – ein Oberbegriff; „in den Meeren und in den Flüssen“ – ein Einzelbegriff. Oberbegriff und Einzelbegriff: Im Oberbegriff ist nur enthalten, was im Einzelbegriff ist; Meere und Flüsse – ja, stehende Tümpel und Rinnen – nein!
ואימא במים כלל בימים ובנחלים פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ימים ונחלים אין נעיצין וחריצין לא
„Im Wasser“ – er hat wieder einen Oberbegriff gesetzt.
במים חזר וכלל
Das sind doch zwei Oberbegriffe, die aneinander angrenzen! Rabina sagte: Wie man im Westen sagt: Überall, wo du zwei Oberbegriffe findest, die aneinander angrenzen,
הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו אמר רבינא כדאמרי במערבא כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה לזה
Original: Chullin 66b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.