nun, [das Buch] Deuteronomium kam doch, um hinzuzufügen; warum steht hier Daa geschrieben, und warum steht hier Raa geschrieben, aber nicht Daa? Vielmehr ist daraus zu schließen: Raa und Daa sind eine einzige Art.
מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומ"ש הכא דכתיב ראה ולא כתיב דאה אלא ש"מ מין ראה ודאה אחת היא
Und es sind immer noch fünfundzwanzig! Abaje sagte: So wie Raa und Daa ein und dieselbe sind, so sind auch Aja und Daja ein und dieselbe. Denn wolltest du meinen, sie seien zwei – nun, Deuteronomium kam doch, um hinzuzufügen; warum steht hier „nach seiner Art“ bei der Aja geschrieben, und warum steht dort „nach seiner Art“ bei der Daja geschrieben? Vielmehr ist daraus zu schließen: Aja und Daja sind ein und dieselbe.
ואכתי כ"ה הוו אמר אביי כשם שראה ודאה אחת היא כך איה ודיה אחת היא דאי ס"ד תרתי אינון מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב למינה אאיה ומ"ש התם דכתיב למינה אדיה אלא ש"מ איה ודיה אחת היא
Und da Aja und Daja ein und dieselbe sind, wozu musste [die Schrift] Aja und Daja schreiben? Wie gelehrt wurde: Rabbi sagt: Ich lese: Aja, Daja – warum wurde das gesagt? Um dem Prozessgegner keinen Vorwand zum Streit zu geben, damit nicht du sie Aja nennst und er sie Daja nennt, du sie Daja nennst und er sie Aja nennt. Deshalb schrieb [die Schrift] in Deuteronomium: „Und die Raa und die Aja und die Daja nach ihrer Art“ (Dtn 14,13).
וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא למה ליה למיכתב איה ודיה כדתניא רבי אומר אקרא אני איה דיה למה נאמרה כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא תהא אתה קורא איה והוא קורא דיה אתה קורא דיה והוא קורא איה לכך כתב במשנה תורה (דברים יד, יג) והראה ואת האיה והדיה למינה
Man wandte ein: Warum wurden sie wiederholt? Bei den Vierfüßern wegen des gespaltenen [Tieres], bei den Vögeln wegen der Raa. Heißt das nicht: Wie es bei den Vierfüßern dort zum Hinzufügen [dient], so [dient es] auch bei den Vögeln zum Hinzufügen? – Nein, dort zum Hinzufügen, hier zum Erklären.
מיתיבי למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה מאי לאו מדבהמה דהתם לאוסופי עופות נמי לאוסופי לא התם לאוסופי הכא לפרושי
Und das widerspricht Rabbi Abbahu, denn Rabbi Abbahu sagte: Die Raa ist die Aja. Und warum wird sie Raa genannt? Weil sie sehr weit sieht (roa), und so sagt [die Schrift]: „Einen Pfad, den der Raubvogel nicht kennt und den das Auge der Aja nicht erblickt hat“ (Ijob 28,7). Es wurde gelehrt: Sie steht in Babylonien und sieht ein Aas im Land Israel.
ופליגא דרבי אבהו דא"ר אבהו ראה זו איה ולמה נקרא שמה ראה שרואה ביותר וכן הוא אומר (איוב כח, ז) נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל
Da die Raa die Aja ist, folgt daraus, dass die Daa nicht die Raa ist? Nun, Deuteronomium kam doch, um hinzuzufügen; warum steht hier Daa geschrieben, und warum steht dort nicht Daa geschrieben? Ist daraus nicht vielmehr zu schließen, dass Daa, Raa und Aja ein und dieselbe sind?
מדראה היינו איה מכלל דדאה לאו היינו ראה מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא דכתיב דאה ומאי שנא התם דלא כתיב דאה אלא לאו ש"מ דאה וראה ואיה אחת היא
Und da die Raa die Aja ist, folgt daraus, dass die Daja nicht die Aja ist? Warum steht dort „nach seiner Art“ bei der Aja geschrieben, und warum steht hier „nach seiner Art“ nicht bei der Aja, sondern bei der Daja geschrieben? Vielmehr ist daraus zu schließen: Daa, Raa, Daja und Aja sind ein und dieselbe.
ומדראה היינו איה מכלל דדיה לאו היינו איה מאי שנא התם דכתיב למינהו אאיה ומ"ש הכא דלא כתיב למינהו אאיה אלא אדיה אלא ש"מ דאה וראה דיה ואיה אחת היא
Es wurde gelehrt: Issi ben Jehuda sagt: Es gibt hundert unreine Vögel im Osten, und alle sind von der Art der Aja. Awimi, der Sohn des Rabbi Abbahu, lehrte: Es gibt siebenhundert Arten von Fischen und achthundert Arten von Heuschrecken, und die Vögel sind ohne Zahl. – Vögel sind es doch vierundzwanzig! – Vielmehr: Die reinen Vögel sind ohne Zahl.
תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן תני אבימי בריה דר' אבהו ז' מאות מיני דגים הן וח' מאות מיני חגבים ולעופות אין מספר עופות כ"ד הוו אלא ולעופות טהורים אין מספר
Es wurde gelehrt: Rabbi sagt: Es ist offenbar und bekannt vor Dem, der sprach, und die Welt ward, dass die unreinen Vierfüßer zahlreicher sind als die reinen; deshalb zählte die Schrift die reinen auf. Es ist offenbar und bekannt vor Dem, der sprach, und die Welt ward, dass die reinen Vögel zahlreicher sind als die unreinen; deshalb zählte die Schrift die unreinen auf.
תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך מנה הכתוב בטמאין
Was lehrt er uns? Wie Raw Huna im Namen des Raw sagte – und manche sagen: Raw Huna sagte im Namen des Raw im Namen des Rabbi Meir: Stets lehre ein Mensch seinen Schüler auf kurzem Weg.
מאי קמ"ל כדרב הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר' מאיר לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה
Rabbi Jizchak sagte: Ein reiner Vogel wird aufgrund von Überlieferung gegessen. Der Jäger ist glaubwürdig, wenn er sagt: Diesen Vogel hat mir mein Lehrer als rein überliefert. Rabbi Jochanan sagte: Vorausgesetzt, dass er mit ihnen und ihren Namen vertraut ist.
א"ר יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א"ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן
Rabbi Seira fragte: [Ist] sein Lehrer ein Gelehrter, oder [ist] sein Lehrer ein Jäger? Komm und höre, denn Rabbi Jochanan sagte: „Vorausgesetzt, dass er mit ihnen und ihren Namen vertraut ist.“ Gut, wenn du sagst, sein Lehrer [ist] ein Jäger – dann ist es recht. Wenn du aber sagst, sein Lehrer [ist] ein Gelehrter – gut, ihre Namen hat er gelernt; aber sie selbst, kennt er sie denn? Ist daraus nicht vielmehr zu schließen: sein Lehrer [ist] ein Jäger? – Schließe daraus.
בעי ר' זירא רבו חכם או רבו צייד ת"ש דא"ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן אי אמרת בשלמא רבו צייד שפיר אלא אי אמרת רבו חכם בשלמא שמייהו גמיר להו אלא אינהו מי ידע להו אלא לאו ש"מ רבו צייד ש"מ
Aber vielleicht sind sie von einem unreinen Vogel? Der Vater Schmuels sagte: Wenn er sagt: Von dem und dem Vogel, [der] rein [ist]. – Er soll doch sagen: Von einem reinen Vogel! – Wenn dem so wäre, hätte er eine Ausflucht.
ודילמא דעוף טמא נינהו אמר אבוה דשמואל באומר של עוף פלוני טהור ולימא של עוף טהור אי הכי אית ליה לאישתמוטי
Man soll doch anhand der Kennzeichen prüfen! Wie gelehrt wurde: Wie die Kennzeichen der Eier, so die Kennzeichen der Fische. – Kennzeichen der Fische, wie kommst du darauf? Der Allbarmherzige sagte doch: Flosse und Schuppe! – Sage vielmehr: So die Kennzeichen
ולבדוק בסימנין דתניא כסימני ביצים כך סמני דגים סימני דגים ס"ד סנפיר וקשקשת אמר רחמנא אלא אימא כך סימני
Original: Chullin 63b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.