des Fischrogens.
עוברי דגים
Chullin 64a חולין
Aufbau der Debatte:Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und bei den Eiern wurde gelehrt: Dies sind die Kennzeichen der Eier: Jedes, das rundlich und länglich ist, dessen eines Ende stumpf und dessen anderes Ende spitz ist, ist rein. Sind beide Enden stumpf oder beide Enden spitz, sind sie unrein. Ist das Eiweiß außen und das Eigelb innen, ist es rein; ist das Eigelb außen und das Eiweiß innen, ist es unrein. Sind Eigelb und Eiweiß miteinander vermischt, so ist bekannt, dass es das Ei eines Kriechtiers ist.
ותניא גבי ביצים אלו הן סימני ביצים כל שכודרת ועגולגולת ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה ב' ראשיה כדין או ב' ראשיה חדין טמאין חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהורה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים טמאה חלמון וחלבון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ
Es ist nur nötig für den Fall, dass sie zerschnitten sind. – Man soll doch anhand von Eigelb und Eiweiß prüfen! – [Für den Fall, dass sie] in einer Schüssel verquirlt sind.
לא צריכא דחתוכות וליבדוק בחלמון וחלבון בטרופות בקערה
Und kaufen wir in einem solchen Fall denn von ihnen? Es wurde doch gelehrt: Man verkauft das Ei einer Terefa nicht an einen Götzendiener, es sei denn, es ist in einer Schüssel verquirlt; deshalb kauft man von ihnen keine Eier, die in einer Schüssel verquirlt sind!
וכה"ג מי זבנינן מינייהו והא תניא אין מוכרין ביצת טרפה לעובד כוכבים אלא א"כ טרופה בקערה לפיכך אין לוקחין מהם ביצים טרופות בקערה
Vielmehr sagte Rabbi Seira: Die Kennzeichen sind nicht aus der Tora; denn wenn du das nicht sagst – zu dem, was Raw Assi sagte: „Es gibt acht zweifelhafte“ –, soll man doch ihre Eier prüfen! Vielmehr ist daraus zu schließen: Die Kennzeichen sind nicht aus der Tora.
אלא אמר ר' זירא סימנין לאו דאורייתא דאי לא תימא הכי הא דאמר רב אסי שמנה ספיקות הן ליבדוק בביצים דידהו אלא ש"מ סימנין לאו דאורייתא
Aber für welche Halacha lehrt er es dann? So meint er es: Sind beide Enden stumpf oder beide Enden spitz oder ist das Eigelb außen und das Eiweiß innen, ist es gewiss unrein. Ist ein Ende spitz und ein Ende stumpf und das Eiweiß außen und das Eigelb innen, und er sagt dir: Von dem und dem Vogel, und er ist rein – so verlasse dich auf sie. Ohne nähere Angabe verlasse dich nicht auf sie, denn es gibt das [Ei] des Raben, das dem einer Taube gleicht.
אלא למאי הלכתא קתני לה הכי קאמר ב' ראשיה כדין או ב' ראשיה חדין או חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים ודאי טמאה רישיה חד חד רישיה חד כד וחלבון מבחוץ וחלמון מבפנים ואמר לך של עוף פלוני וטהור הוא סמוך עליהם בסתמא לא תסמוך עליהם דאיכא דעורבא דדמי לדיונה
Der Meister sagte: „Sind Eiweiß und Eigelb miteinander vermischt, so ist bekannt, dass es das Ei eines Kriechtiers ist.“ Für welche Halacha? Raw Ukba bar Chama sagte: Um zu sagen, dass es, wenn [das Junge darin] sich gebildet hat und [das Ei] durchlöchert wurde, (in [der Größe] einer Linse unrein macht).
אמר מר חלבון וחלמון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ למאי הלכתא אמר רב עוקבא בר חמא לומר שאם ריקמה וניקבה (בכעדשה מטמא)
Rabina wandte dagegen ein: Aber vielleicht ist es [das Ei] einer Schlange! Vielmehr sagte Rawa: [Um zu sagen,] dass er, wenn [das Junge darin] sich gebildet hat und er es aß, dafür Geißelhiebe erhält wegen [des Verbots] „des Kriechtiers, das auf der Erde kriecht“.
מתקיף לה רבינא ודלמא דנחש היא אלא אמר רבא שאם ריקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ השורץ על הארץ
Wenn dem so ist, warum gerade [das Ei] eines unreinen [Vogels]? Auch [das] eines reinen! Wie gelehrt wurde: „Alles Kriechgetier, das auf der Erde kriecht“ (Lev 11,41)
אי הכי מאי איריא דטמאה אפילו דטהורה נמי דתניא (ויקרא יא, מא) כל השרץ השורץ על הארץ
Original: Chullin 64a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.