„Vom Volk des Landes“ (Lev 4,27) – ausgenommen den Abtrünnigen.
(ויקרא ד, כז) מעם הארץ פרט למומר
Chullin 5b חולין
Rabbi Schimon ben Jose sagt im Namen Rabbi Schimons: „[Eines der Gebote,] die nicht getan werden sollen, aus Versehen, und er wird schuldig“ (Lev 4,22): Wer aufgrund seines Wissens umkehren würde, bringt für sein Versehen ein Opfer; wer aufgrund seines Wissens nicht umkehren würde, bringt für sein Versehen kein Opfer.
ר"ש בן יוסי אומר משום ר"ש (ויקרא ד, כב) אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו אינו שב מידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו
Und wir fragten: Worin unterscheiden sie sich? Und Raw Hamnuna sagte: Ein Abtrünniger darin, Talg zu essen, der ein Opfer wegen Blut bringt – darin unterscheiden sie sich.
ואמרינן מאי בינייהו ואמר רב המנונא מומר לאכול חלב והביא קרבן על הדם איכא בינייהו
Das eine [spricht] vom Sündopfer und das andere vom Brandopfer, und beide sind nötig. Denn ließe er uns [nur] das Sündopfer hören, [so hieße es:] weil es zur Sühne dient; beim Brandopfer aber, das ein Geschenk ist, würde ich sagen, man nehme es von ihm an. Und ließe er uns [nur] das Brandopfer hören, [so hieße es:] weil es keine Pflicht ist; beim Sündopfer aber, das eine Pflicht ist, würde ich sagen, man nehme es von ihm an. Daher sind beide nötig.
חדא בחטאת וחדא בעולה וצריכי דאי אשמעינן חטאת משום דלכפרה הוא אבל עולה דדורון הוא אימא לקבל מיניה ואי אשמעינן עולה משום דלאו חיובא הוא אבל חטאת דחיובא הוא אימא לקבל מיניה צריכא
Ist denn überall, wo „Vieh“ geschrieben steht, eine Herabsetzung [gemeint]? Es steht doch geschrieben: „Menschen und Vieh hilfst du, Ewiger“ (Ps 36,7), und Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Das sind Menschen, die klug an Erkenntnis sind und sich wie Vieh [einfältig] machen! – Dort steht „Menschen und Vieh“, hier steht „Vieh“ allein.
וכל היכא דכתיב בהמה גריעותא היא והכתיב (תהלים לו, ז) אדם ובהמה תושיע ה' ואמר רב יהודה אמר רב אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה התם כתיב אדם ובהמה הכא בהמה לחודיה כתיב
Ist denn überall, wo „Menschen und Vieh“ geschrieben steht, ein Vorzug [gemeint]? Es steht doch geschrieben: „Und ich werde das Haus Israel besäen mit Menschensamen und mit Viehsamen“ (Jer 31,27)! – Dort hat der Vers sie ja getrennt: Menschensamen für sich und Viehsamen für sich.
וכל היכא דכתיב אדם ובהמה מעליותא היא והא כתיב (ירמיהו לא, כז) וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה התם הא חלקיה קרא זרע אדם לחוד וזרע בהמה לחוד
(Merkzeichen: NKLF)
(סימן נקלף)
Rabbi Chanan sagte, Rabbi Jakob bar Idi sagte, Rabbi Jehoschua ben Levi sagte im Namen Bar Kapparas: Rabban Gamliel und sein Gerichtshof stimmten über die Schächtung eines Kutäers ab und verboten sie. Rabbi Seira sagte zu Rabbi Jakob bar Idi: Vielleicht hat der Meister es nur für den Fall gehört, dass kein Israelit bei ihm steht? Er sagte zu ihm: Dieser Gelehrte redet, als hätten die Leute keine Überlieferung gelernt! [Für den Fall,] dass kein Israelit bei ihm steht – muss man das eigens sagen?
א"ר חנן א"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא ר"ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה א"ל רבי זירא לרבי יעקב בר אידי שמא לא שמע רבי אלא בשאין ישראל עומד על גביו א"ל דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא בשאין ישראל עומד על גביו למימרא בעי
Hat [Rabbi Seira] es von ihm angenommen oder nicht? Komm und höre: Raw Nachman bar Jizchak sagte im Namen Rabbi Assis: Ich habe Rabbi Jochanan von der Schächtung eines Kutäers essen sehen. Auch Rabbi Assi aß von der Schächtung eines Kutäers. Und Rabbi Seira wunderte sich darüber: Hatten sie es nicht gehört, und hätten sie es gehört, so hätten sie es angenommen? Oder hatten sie es vielleicht gehört und nicht angenommen?
קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ת"ש דאמר ר"נ בר יצחק א"ר אסי אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל משחיטת כותי אף רבי אסי אכל משחיטת כותי ותהי בה רבי זירא לא שמיעא להו דאי הוה שמיעא להו הוו מקבלי לה או דלמא שמיע להו ולא קבלוה
Dann beantwortete er es sich selbst: Es ist einleuchtend, dass sie es gehört und nicht angenommen haben. Denn wolltest du sagen, sie hatten es nicht gehört, und hätten sie es gehört, so hätten sie es angenommen – wie hätte es sich fügen können, dass sie Verbotenes aßen? Wenn schon der Heilige, gelobt sei Er, durch das Vieh der Gerechten keinen Anstoß herbeiführt, um wie viel weniger durch die Gerechten selbst!
הדר פשיט לנפשיה מסתברא דשמיע להו ולא קבלוה דאי ס"ד לא שמיע להו ואי הוה שמיע להו הוו מקבלי לה היכי מסתייעא מילתא למיכל איסורא השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן
Original: Chullin 5b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.