Und wolltest du sagen, er habe es nicht von ihm angenommen, dann hätte er ihm antworten sollen: Hier, wenn ein Israelit bei ihm steht; dort, wenn kein Israelit bei ihm steht! Folglich doch: Er hat es von ihm angenommen. Schließe daraus.
ואי סלקא דעתיך לא קבלה מיניה לישני ליה כאן כשישראל עומד על גביו כאן כשאין ישראל עומד על גביו אלא לאו ש"מ קבלה מיניה ש"מ
Und aus welchem Grund haben die Rabbanan [ein Verbot] über sie verhängt? Wie jenes [Geschehen]: Rabbi Meir schickte Rabbi Schimon ben Elasar, Wein von den Kutäern zu holen. Ein gewisser Alter traf ihn und sagte zu ihm: „Und setze ein Messer an deine Kehle, wenn du ein gieriger Mensch bist“ (Spr 23,2). Rabbi Schimon ben Elasar ging und erzählte die Sache Rabbi Meir, und dieser verhängte [ein Verbot] über sie.
ומ"ט גזרו בהו רבנן כי הא דר"ש בן אלעזר שדריה ר"מ לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא א"ל (משלי כג, ב) ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה הלך ר"ש בן אלעזר וספר דברים לפני ר"מ וגזר עליהן
Was war der Grund? Raw Nachman bar Jizchak sagte: Man hatte auf dem Gipfel des Berges Garizim bei ihnen das Bild einer Taube gefunden, die sie anbeteten. Und Rabbi Meir folgt seiner Ansicht, dass er die Minderheit berücksichtigt und wegen der Minderheit über die Mehrheit verhängt. Und auch Rabban Gamliel und sein Gerichtshof sind der Ansicht Rabbi Meirs.
מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא וגזר רובא אטו מיעוטא ורבן גמליאל ובית דינו נמי כר"מ סבירא להו
Der einfache Sinn des Verses – wovon spricht er? Von einem Schüler, der vor seinem Lehrer sitzt; denn Rabbi Chija lehrte: „Wenn du dich setzt, um mit einem Herrscher zu speisen, so achte genau auf das, was vor dir ist, und setze ein Messer an deine Kehle, wenn du ein gieriger Mensch bist“ (Spr 23,1–2).
פשטיה דקרא במאי כתיב בתלמיד היושב לפני רבו דתני רבי חייא (משלי כג, א) כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה
Weiß der Schüler von seinem Lehrer, dass dieser ihm eine Begründung erwidern kann, „achte genau“ [und frage]; wenn nicht, „achte auf das, was vor dir ist, und setze ein Messer an deine Kehle, wenn du ein gieriger Mensch bist“ – halte dich von ihm fern.
אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה פרוש הימנו
Rabbi Abbahu schickte Rabbi Jizchak ben Josef, Wein von den Kutäern zu holen. Ein gewisser Alter traf ihn und sagte zu ihm: Hier gibt es keine Torahüter [mehr]. Rabbi Jizchak ging und erzählte die Sache Rabbi Abbahu, und Rabbi Abbahu ging und erzählte die Sache Rabbi Ami und Rabbi Assi, und sie rührten sich nicht von der Stelle, bis sie sie zu vollständigen Götzendienern erklärt hatten.
רבי יצחק בן יוסף שדריה רבי אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא א"ל לית כאן שומרי תורה הלך רבי יצחק וספר דברים לפני רבי אבהו והלך רבי אבהו וספר דברים לפני רבי אמי ורבי אסי ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין
Wofür? Wenn für Schächtung und Libationswein – darüber hatten die Rabbanan schon von jener [früheren Zeit] an verhängt! – Jene hatten es verhängt, aber man hatte es von ihnen nicht angenommen; da kamen Rabbi Ami und Rabbi Assi, verhängten es, und man nahm es von ihnen an.
למאי אי לשחיטה ויין נסך מהתם גזרו בהו רבנן אינהו גזור ולא קבלו מינייהו אתו רבי אמי ורבי אסי גזרו וקבלו מינייהו
Was heißt „vollständige Götzendiener“? Raw Nachman bar Jizchak sagte: Hinsichtlich des Verzichts auf das Verfügungsrecht und der Übertragung des Verfügungsrechts [beim Eruw].
מאי עובדי כוכבים גמורין אמר ר"נ בר יצחק לבטל רשות וליתן רשות
Wie gelehrt wurde: Ein abtrünniger Israelit, der seinen Schabbat auf dem Markt hält, kann auf das Verfügungsrecht verzichten und es übertragen; einer, der seinen Schabbat auf dem Markt nicht hält, kann auf das Verfügungsrecht nicht verzichten und es nicht übertragen.
וכדתניא ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות ונותן רשות ושאינו משמר שבתו בשוק אינו מבטל רשות ונותן רשות
Denn man sagte: Ein Israelit kann das Verfügungsrecht übertragen und darauf verzichten; bei einem Götzendiener [gilt es] erst, wenn man es [von ihm] mietet.
מפני שאמרו ישראל נותן רשות ומבטל רשות ובעובד כוכבים עד שישכור
Wie? Er sagt zu ihm: „Mein Verfügungsrecht sei dir erworben, auf mein Verfügungsrecht verzichte ich zu deinen Gunsten“; dann hat jener erworben und braucht es nicht [durch eine Handlung] in Besitz zu nehmen.
כיצד אמר לו רשותי קנויה לך רשותי מבוטלת לך קנה ואינו צריך לזכות
Rabbi Seira und Rabbi Assi kamen in eine Herberge in Jai. Man brachte ihnen in Wein eingekochte Eier. Rabbi Seira aß nicht, Rabbi Assi aß. Rabbi Seira sagte zu Rabbi Assi: Befürchtet der Meister nicht die Beimischung von Demai? Er sagte zu ihm: Daran habe ich nicht gedacht.
רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין רבי זירא לא אכל ורב אסי אכל א"ל רבי זירא לרב אסי ולא חייש מר לתערובת דמאי א"ל לאו אדעתאי
Rabbi Seira sagte: Ist es möglich, dass man über die Beimischung von Demai ein Verbot verhängt hat und es sich gefügt hat, dass Rabbi Assi Verbotenes aß? Wenn schon der Heilige, gelobt sei Er, durch das Vieh der Gerechten keinen Anstoß herbeiführt, um wie viel weniger durch die Gerechten selbst!
א"ר זירא אפשר גזרו על התערובת דמאי ומסתייעא מילתא דרב אסי למיכל איסורא השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן
Rabbi Seira ging hinaus, forschte nach und fand, dass wir gelernt haben: Wer Wein kauft, um ihn in Fischlake oder in Würzwein [Alontit] zu geben, Wicken, um daraus Grütze zu machen, oder Linsen, um daraus Graupen zu machen, ist zur Verzehntung als Demai verpflichtet, und erst recht als gewiss Unverzehntetes.
נפק רבי זירא דק ואשכח דתנן הלוקח יין לתת לתוך המורייס או לתוך האלונתית כרשינין לעשות מהן טחינין עדשים לעשות מהן רסיסין חייב משום דמאי ואין צריך לומר משום ודאי
Hat man denn über die Beimischung von Demai kein Verbot verhängt? Es wurde doch gelehrt: Wer seiner Nachbarin einen Teig zum Backen oder einen Topf zum Kochen gibt, braucht hinsichtlich des Sauerteigs und der Gewürze darin weder wegen des Siebtjahres noch wegen des Zehnten Bedenken zu haben.
ולא גזרו על תערובת דמאי והתניא הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר
Hat er aber zu ihr gesagt: „Mach es mir mit deinen eigenen [Zutaten]“, muss er hinsichtlich des Sauerteigs und der Gewürze darin wegen des Siebtjahres und wegen des Zehnten Bedenken haben.
ואם אמר לה עשי לי משליכי חושש לשאור ותבלין שבה משום שביעית ומשום מעשר
Dort ist es anders: Da er zu ihr sagt: „Mach es mir mit deinen eigenen [Zutaten]“, gleicht es dem, als hätte er mit eigenen Händen gemischt. Rafram sagte: Sauerteig und Gewürze sind anders, denn sie dienen dem Geschmack, und Geschmack wird nicht aufgehoben.
שאני התם דכיון דקאמר לה עשי לי משליכי כמאן דעריב בידים דמי רפרם אמר שאני שאור ותבלין דלטעמא עביד וטעמא לא בטיל
Und eine Vertauschung befürchten wir nicht? Wir haben doch gelernt: Wer seiner Schwiegermutter [etwas zum Zubereiten] gibt, verzehntet, was er ihr gibt und was er von ihr nimmt, weil sie verdächtig ist, Verdorbenes zu vertauschen! – Dort ist es so, wie der Grund gelehrt wurde: Rabbi Jehuda sagte: Sie liegt am Wohl ihrer Tochter, und sie schämt sich vor ihrem Schwiegersohn.
ולחלופי לא חיישינן והתנן הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל התם כדתניא טעמא א"ר יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה
Original: Chullin 6a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.