Er hätte es ihm doch aus [dem Wort] Schmuels sagen sollen, denn Schmuel sagte: Gesalzenes ist wie Heißes, und Eingelegtes ist wie Gekochtes!
ולימא ליה מדשמואל דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח וכבוש הרי הוא כמבושל
Chullin 113a חולין
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wenn aus [dem Wort] Schmuels, hätte ich gemeint: Das gilt für ihr Blut, nicht aber für ihre Lake und ihre Brühe. Das lässt er uns hören.
אי מדשמואל הוה אמינא הני מילי דמן אבל צירן ורוטבן לא קמשמע לן
Man wandte ein: Ein reiner Fisch, den man mit einem unreinen Fisch gesalzen hat, ist erlaubt. Doch wohl, wenn beide gesalzen waren? Nein, wenn der reine gesalzen und der unreine ungesalzen war.
מיתיבי דג טהור שמלחו עם דג טמא מותר מאי לאו שהיו שניהן מלוחין לא כגון שהיה טהור מליח וטמא תפל
Aber da er im Schlussteil lehrt: (Wenn aber der reine gesalzen und der unreine ungesalzen war,) – folgt daraus doch, dass es im Anfangsteil darum geht, dass beide gesalzen sind! – Er erklärt [den Anfangsteil]: Ein reiner [Fisch], den man mit einem unreinen Fisch gesalzen hat, ist erlaubt. Wie? Wenn der reine gesalzen und der unreine ungesalzen war.
והא מדקתני סיפא (אבל אם היה טהור מליח וטמא תפל) מכלל דרישא בששניהם מלוחין עסקינן פרושי קא מפרש טהור שמלחו עם דג טמא מותר כיצד שהיה טהור מליח וטמא תפל
So ist es auch einleuchtend; denn wenn du meinst, dass im Anfangsteil beide gesalzen sind – wenn es nun, wo beide gesalzen sind, erlaubt ist, muss man dann noch sagen, dass es [erlaubt ist], wenn der reine gesalzen und der unreine ungesalzen ist?
ה"נ מסתברא דאי סלקא דעתך רישא שניהם מלוחים השתא שניהם מלוחים שרי טהור מליח וטמא תפל מיבעיא
Wenn es deswegen ist, so ist das kein Einwand: Er lehrte den Schlussteil, um den Anfangsteil zu erklären, damit du nicht sagst: Der Anfangsteil [spricht davon, dass] der reine gesalzen und der unreine ungesalzen ist, wenn aber beide gesalzen sind, ist es verboten. Er lehrte [daher] im Schlussteil: Der reine gesalzen und der unreine ungesalzen – daraus folgt, dass im Anfangsteil beide gesalzen sind, und dennoch ist es erlaubt.
אי משום הא לא איריא תנא סיפא לגלויי רישא דלא תימא רישא טהור מליח וטמא תפל אבל שניהם מלוחין אסור תנא סיפא טהור מליח וטמא תפל מכלל דרישא שניהן מלוחין ואפ"ה שרי
Komm und höre aus dem Schluss des Schlussteils: Wenn aber der unreine gesalzen und der reine ungesalzen war, ist er verboten. Wenn der unreine gesalzen und der reine ungesalzen ist, ist er verboten – daraus folgt: Sind beide gesalzen, ist er erlaubt.
ת"ש מסיפא דסיפא אבל אם היה טמא מליח וטהור תפל אסור טמא מליח וטהור תפל הוא דאסור הא שניהן מלוחין שרי
Da er im Anfangsteil lehrte: Der reine gesalzen und der unreine ungesalzen, lehrte er auch im Schlussteil: Der unreine gesalzen und der reine ungesalzen.
איידי דתנא רישא טהור מליח וטמא תפל תנא נמי סיפא טמא מליח וטהור תפל
(Merkzeichen: Fleisch, das man hinlegt, Ausgehen.)
(סימן בישרא דמנח נפקותא)
Schmuel sagte: Das Fleisch wird von seinem Blut nur frei, wenn man es recht gründlich salzt und recht gründlich abspült. Es wurde gesagt: Raw Huna sagt: Man salzt und spült ab. In einer Baraita wird gelehrt: Man spült ab, salzt und spült ab. Und sie streiten nicht: Das eine, wenn man es beim Schlächter [schon] abgespült hat; das andere, wenn man es beim Schlächter nicht abgespült hat. Raw Dimi aus Nehardea salzte es mit grobem Salz und schüttelte es ab.
אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה אתמר רב הונא אמר מולח ומדיח במתניתא תנא מדיח ומולח ומדיח ולא פליגי הא דחלליה בי טבחא הא דלא חלליה בי טבחא רב דימי מנהרדעא מלח ליה במילחא גללניתא ומנפיץ ליה
Raw Mescharscheja sagte: Bei den Eingeweiden nimmt man kein Blut an. Man erklärte es auf den Mastdarm, die Därme und die Darmwindungen.
אמר רב משרשיא אין מחזיקין דם בבני מעיים תרגמא אכרכשא ומעייא והדרא דכנתא
Schmuel sagte: Gesalzenes Fleisch legt man nur auf ein durchlöchertes Gefäß.
אמר שמואל אין מניחין בשר מליח אלא ע"ג כלי מנוקב
Raw Scheschet salzte es Knochen für Knochen. [Wenn] zwei [zusammen gesalzen werden] – was ist der Grund [des Verbots]? Nicht etwa, weil es aus diesem austritt und jener es aufsaugt? Auch bei einem tritt es auf dieser Seite aus und wird auf jener Seite aufgesaugt! Vielmehr gibt es keinen Unterschied.
רב ששת מלח ליה גרמא גרמא תרי מאי טעמא לא משום דפריש מהאי ובלע האי חד נמי פריש מהאי גיסא ובלע האי גיסא אלא לא שנא
Schmuel sagte im Namen Rabbi Chijas: Wer einem Vieh das Genick bricht, bevor seine Seele ausgegangen ist, der macht das Fleisch schwerer, beraubt die Menschen und lässt Blut in die Glieder einsaugen.
אמר שמואל משום ר' חייא השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה הרי זה מכביד את הבשר וגוזל את הבריות ומבליע דם באברים
Es wurde gefragt: Wie meint er es? Er macht das Fleisch schwerer und beraubt die Menschen, weil er Blut in die Glieder einsaugen lässt – für ihn selbst aber ist es in Ordnung? Oder vielleicht ist es auch für ihn selbst verboten? Das bleibt unentschieden.
איבעיא להו היכי קאמר מכביד את הבשר וגוזל את הבריות משום דמבליע דם באברים הא לדידיה שפיר דמי או דלמא לדידיה נמי אסור תיקו:
MISCHNA: Wer Geflügel mit dem Käse auf den Tisch bringt, übertritt kein Verbot.
מתני׳ המעלה את העוף עם הגבינה על השלחן אינו עובר בלא תעשה:
GEMARA: Daraus folgt: Wer es isst, übertritt ein Verbot. Daraus ist zu entnehmen: Geflügelfleisch in Milch ist von der Tora [verboten]! – Sag: Wer Geflügel mit dem Käse auf den Tisch bringt, kommt nicht dazu, ein Verbot zu übertreten.
גמ׳ הא אוכלו עובר בלא תעשה שמע מינה בשר עוף בחלב דאורייתא אימא המעלה את העוף עם הגבינה על השולחן אינו בא לידי לא תעשה:
MISCHNA: Fleisch eines reinen Viehs in der Milch eines reinen Viehs zu kochen ist verboten, und es ist zur Nutznießung verboten. Fleisch eines reinen Viehs in der Milch eines unreinen Viehs [und] Fleisch eines unreinen Viehs in der Milch eines reinen Viehs zu kochen ist erlaubt, und es ist zur Nutznießung erlaubt. Rabbi Akiwa sagt: Wild und Geflügel sind nicht von der Tora [verboten], denn es heißt: „Du sollst ein Böckchen nicht in der Milch seiner Mutter kochen“ (Ex 23,19) – dreimal; ausgenommen Wild, Geflügel und unreines Vieh.
מתני׳ בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהנאה בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהנאה ר"ע אומר חיה ועוף אינם מן התורה שנאמר (שמות כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים פרט לחיה ולעוף ובהמה טמאה
Rabbi Jose der Galiläer sagt: Es heißt: „Ihr sollt kein Aas essen“ (Dtn 14,21), und es heißt: „Du sollst ein Böckchen nicht in der Milch seiner Mutter kochen“ (Dtn 14,21) – was wegen [des Verbots von] Aas verboten ist, ist es verboten, in Milch zu kochen. Geflügel, das wegen [des Verbots von] Aas verboten ist – könnte man meinen, dass es verboten sei, es in Milch zu kochen? Die Schrift sagt: „in der Milch seiner Mutter“ – ausgenommen Geflügel, das keine Muttermilch hat.
רבי יוסי הגלילי אומר נאמר (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב ת"ל בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם:
GEMARA: Woher sind diese Dinge? Rabbi Elasar sagte: Die Schrift sagt: „Und Juda schickte das Böckchen der Ziegen“ (Gen 38,20).
גמ׳ מנא הני מילי א"ר אלעזר אמר קרא (בראשית לח, כ) וישלח יהודה את גדי העזים
Original: Chullin 113a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.