Hier [heißt es] „Böckchen der Ziegen“ – daraus folgt: Überall, wo „Böckchen“ ohne nähere Angabe gesagt wird, sind auch Kuh und Schaf mit gemeint.
כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע
Chullin 113b חולין
Soll man es doch daraus lernen! [Aber] es steht ein anderer Vers geschrieben: „Und die Felle der Böckchen der Ziegen“ (Gen 27,16) – hier [heißt es] „Böckchen der Ziegen“; daraus folgt: Überall, wo „Böckchen“ ohne nähere Angabe gesagt wird, sind auch Kuh und Schaf mit gemeint.
ולילף מיניה כתיב קרא אחרינא (בראשית כז, טז) ואת עורות גדיי העזים כאן גדיי העזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע
Soll man es doch daraus lernen! Es sind zwei Schriftverse, die dasselbe lehren, und zwei Schriftverse, die dasselbe lehren, lehren nicht [für andere Fälle].
ולילף מיניה הוו להו שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין
Das passt für den, der sagt: Sie lehren nicht; aber was ist zu sagen nach dem, der sagt: Sie lehren? Es sind zwei Einschränkungen geschrieben: „Ziegen“, „der Ziegen“.
הניחא למ"ד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר תרי מיעוטי כתיבי עזים העזים
Schmuel sagte: „Böckchen“ – um das Fett einzuschließen; „Böckchen“ – um das verendete [Tier] einzuschließen; „Böckchen“ – um den Fötus einzuschließen;
אמר שמואל גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה גדי לרבות את השליל
„Böckchen“ – um das Blut auszuschließen; „Böckchen“ – um die Nachgeburt auszuschließen; „Böckchen“ – um das unreine [Tier] auszuschließen.
גדי להוציא את הדם גדי להוציא את השליא גדי להוציא את הטמאה
„In der Milch seiner Mutter“ – nicht aber in der Milch eines männlichen [Tieres]; „in der Milch seiner Mutter“ – nicht aber in der Milch eines geschlachteten [Tieres]; „in der Milch seiner Mutter“ – nicht aber in der Milch eines unreinen [Tieres].
בחלב אמו ולא בחלב זכר בחלב אמו ולא בחלב שחוטה בחלב אמו ולא בחלב טמאה
Es steht doch [nur] dreimal „Böckchen“ geschrieben, und wir legen es sechsfach aus! – Schmuel meint: Ein Verbot tritt zu einem [bestehenden] Verbot hinzu; und das Verbot von Fett und verendetem [Tier] geht aus einem Vers hervor. Das Blut ist ohnehin kein Böckchen, und die Nachgeburt ist bloß Ausscheidung. Es bleiben ihm zwei: Einer, um den Fötus einzuschließen, und einer, um das unreine Vieh auszuschließen.
הא תלתא גדי כתיבי ואנן שיתא דרשינן קסבר שמואל איסור חל על איסור ואיסור חלב ומתה מחד קרא נפקי דם נמי לאו גדי הוא ושליא נמי פירשא בעלמא הוא פשו להו תרי חד לרבות את השליל וחד למעוטי בהמה טמאה
Und meint Schmuel denn, dass ein Verbot zu einem Verbot hinzutritt? Schmuel hat doch im Namen Rabbi Elasars gesagt: Woher, dass ein unreiner Kohen, der unreine Teruma gegessen hat, nicht [der Strafe] des Todes [durch Himmelshand] verfällt? Denn es heißt: „Und sie sterben daran, wenn sie sie entweihen“ (Lev 22,9) – ausgenommen diese, die bereits entweiht ist.
וסבר שמואל איסור חל על איסור והאמר שמואל משום ר' אלעזר מנין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר (ויקרא כב, ט) ומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת
Wenn du willst, sage: Im Allgemeinen tritt ein Verbot zu einem Verbot hinzu, doch dort ist es anders, weil der Allbarmherzige mit „und sie sterben daran“ eingeschränkt hat. Wenn du willst, sage: Im Allgemeinen meint Schmuel, ein Verbot tritt nicht zu einem Verbot hinzu, doch hier ist es anders, weil der Allbarmherzige mit „Böckchen“ eingeschlossen hat.
איבעית אימא בעלמא איסור חל על איסור ושאני התם דמיעט רחמנא ומתו בו איבעית אימא בעלמא קסבר שמואל אין איסור חל על איסור ושאני הכא דרבי רחמנא גדי
Und wenn du willst, sage: Das eine ist seine eigene [Ansicht], das andere die seines Lehrers.
ואיבעית אימא הא דידיה הא דרביה
Raw Achadboi bar Ami fragte Raw: Was gilt für den, der in der Milch eines Zickleins kocht, das nicht gesäugt hat? Er sagte zu ihm: Da Schmuel es nötig hatte zu sagen: „in der Milch seiner Mutter“ – nicht aber in der Milch eines männlichen [Tieres] –, [folgt daraus:] Das männliche ist es, das nicht unter den Begriff „Mutter“ kommt; dieses aber, da es unter den Begriff „Mutter“ kommt, ist verboten.
בעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב המבשל בחלב גדי שלא הניקה מהו א"ל מדאיצטריכא לשמואל למימר בחלב אמו ולא בחלב זכר זכר הוא דלא אתי לכלל אם אבל האי כיון דבא לכלל אם אסור
Es wurde gesagt: [Über] den, der Fett in Milch kocht – Rabbi Ami und Rabbi Assi: Einer sagt: Er erhält Geißelung, und einer sagt: Er erhält keine Geißelung. Sollen wir sagen, dass sie darüber streiten, dass der, der sagt, er erhält Geißelung, meint: Ein Verbot tritt zu einem Verbot hinzu; und der, der sagt, er erhält keine Geißelung, meint: Ein Verbot tritt nicht zu einem Verbot hinzu?
אתמר המבשל חלב בחלב רבי אמי ורבי אסי חד אמר לוקה וחד אמר אינו לוקה לימא בהא קמיפלגי דמ"ד לוקה קסבר איסור חל על איסור ומאן דאמר אינו לוקה קסבר אין איסור חל על איסור
Nein, nach aller Meinung tritt ein Verbot nicht zu einem Verbot hinzu; beim Essen streiten alle nicht, dass er keine Geißelung erhält. Worüber sie streiten, ist das Kochen: Wer sagt, er erhält Geißelung – es ist ein einziges Verbot [, das beim Kochen nicht mit einem anderen zusammentrifft]; und wer sagt, er erhält keine Geißelung – deshalb hat der Allbarmherzige das Essen mit dem Ausdruck „Kochen“ bezeichnet:
לא דכ"ע אין איסור חל על איסור אאכילה דכ"ע לא פליגי דלא לקי כי פליגי אבשול מ"ד לוקה חד איסורא הוא ומ"ד אינו לוקה להכי אפקה רחמנא לאכילה בלשון בישול
Original: Chullin 113b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.