Selbst wenn du sagst, man hat es nicht vorher herausgenommen – es ist Art mit gleicher Art und eine andere Sache.
אפילו תימא לא קדם וסלקו הוי מין ומינו ודבר אחר
Chullin 100b חולין
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und bei jeder [Mischung von] Art mit gleicher Art und einer anderen Sache: Nimm die gleiche Art weg, als wäre sie nicht da, und die fremde Art ist mehr als es und hebt es auf.
וכל מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאין מינו רבה עליו ומבטלו:
MISCHNA: Es gilt beim reinen [Tier] und gilt nicht beim unreinen. Rabbi Jehuda sagt: Auch beim unreinen. Rabbi Jehuda sagte: Wurde nicht die Hüftsehne [schon] den Söhnen Jakobs verboten, während ihnen unreines Vieh noch erlaubt war? Sie sagten zu ihm: Am Sinai wurde es gesagt, doch es wurde an seiner Stelle geschrieben.
מתני׳ נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה רבי יהודה אומר אף בטמאה אמר ר' יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להן אמרו לו בסיני נאמר אלא שנכתב במקומו:
GEMARA: Ist denn Rabbi Jehuda der Ansicht, dass ein Verbot auf ein Verbot tritt? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Könnte man meinen, das Aas eines unreinen Vogels verunreinige [beim Essen] die Kleider in der Schlundhöhle?
גמ׳ וסבר ר' יהודה איסור חל על איסור והתניא ר' יהודה אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמא בגדים בבית הבליעה
Darum heißt es: „Verendetes und Zerrissenes soll er nicht essen, um sich daran zu verunreinigen“ (Lev 22,8) – [das gilt für] das, dessen Verbot auf ‚Du sollst kein Verendetes essen‘ beruht; ausgenommen ist dieses, dessen Verbot nicht auf ‚Du sollst kein Verendetes essen‘ beruht, sondern auf ‚Du sollst kein Unreines essen‘.
תלמוד לומר (ויקרא כב, ח) נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבלה אלא משום בל תאכל טמאה
Und wenn du sagst: Er ist der Ansicht, dass Sehnen keinen Geschmack abgeben, und beim unreinen gibt es [dort] das Verbot der Sehne, ein Verbot der Unreinheit aber gibt es nicht –
וכי תימא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובטמאה נמי איסור גיד איכא איסור טומאה ליכא
ist denn Rabbi Jehuda der Ansicht, dass Sehnen keinen Geschmack abgeben? Es wurde doch gelehrt: Wer die Hüftsehne eines unreinen Viehs isst – Rabbi Jehuda erklärt ihn zweifach für schuldig, und Rabbi Schimon spricht ihn frei!
וסבר ר' יהודה אין בגידין בנותן טעם והתניא האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה ר' יהודה מחייב שתים ור"ש פוטר
Tatsächlich ist er der Ansicht, dass Sehnen Geschmack abgeben, und er ist der Ansicht, dass es beim Fötus gilt, so dass das Verbot der Sehne und das Verbot der Unreinheit zugleich kommen.
לעולם קסבר יש בגידין בנותן טעם וקסבר נוהג בשליל דאיסור גיד ואיסור טומאה בהדי הדדי קאתי
Kannst du denn sagen, dass es beim Fötus gilt? Wir haben doch gelernt: Es gilt beim Fötus. Rabbi Jehuda sagt: Es gilt nicht beim Fötus, und sein Fett ist erlaubt!
ומי מצית אמרת נוהג בשליל והתנן נוהג בשליל ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר
Das gilt beim reinen [Tier], denn der Allbarmherzige sagte: „Alles im Vieh dürft ihr essen“ (Dtn 14,6); beim unreinen aber gilt es.
הני מילי גבי טהורה דרחמנא אמר (דברים יד, ו) כל בבהמה תאכלו אבל בטמאה נוהג
Kannst du denn sagen, dass beide zugleich kommen? Wir haben doch gelernt: Wegen folgender Unreinheiten schert sich der Nasiräer: wegen eines Toten und wegen einer Olivengröße von einem Toten.
ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת
Und es war uns schwierig: Wenn er sich wegen einer Olivengröße von einem Toten schert, wegen des ganzen Toten nicht erst recht? Und Rabbi Jochanan sagte: Das ist nur nötig für eine Fehlgeburt, deren Glieder noch nicht durch Sehnen verbunden sind. Also kommt das Verbot der Unreinheit zuerst.
וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על המת כולו לא כ"ש וא"ר יוחנן לא נצרכא אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין אלמא איסור טומאה קדים
Obwohl das Verbot der Unreinheit zuerst kommt, kommt das Verbot der Sehne und tritt auf es hinzu, da sein Verbot auch für die Noachiden gilt.
אע"ג דאיסור טומאה קדים אתי איסור גיד חייל עליה שכן איסורו נוהג בבני נח
Das ist auch genau [aus der Mischna] zu entnehmen, denn sie lehrt: Rabbi Jehuda sagte: Wurde nicht die Hüftsehne [schon] den Söhnen Jakobs verboten, während ihnen unreines Vieh noch erlaubt war?
דיקא נמי דקתני א"ר יהודה והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה ועדיין בהמה טמאה מותרת להם
Zur Sache: Wer die Hüftsehne eines unreinen Viehs isst – Rabbi Jehuda erklärt ihn zweifach für schuldig,
גופא האוכל גיד הנשה של בהמה טמאה רבי יהודה מחייב שתים
Original: Chullin 100b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.