Das lehrte man nur, wenn er nicht beendet hat; hat er aber beendet, bringt er weiter dar.
לא שנו אלא שלא גמר אבל גמר חוזר ומקריב
Chagiga 9a חגיגה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Was heißt „beendet“? Wolltest du sagen, er hat seine Opfer beendet – was soll er dann [noch] darbringen? Vielmehr: wenn der Tag nicht zu Ende gegangen ist; ist aber der Tag zu Ende gegangen, bringt er weiter dar.
מאי גמר אילימא גמר קרבנותיו מאי מקריב אלא שלא גמר היום אבל גמר היום חוזר ומקריב:
MISCHNA: Wer am ersten Feiertag des [Laubhütten-]Festes kein Festopfer gebracht hat, bringt es während des ganzen Festes und am letzten Feiertag des Festes.
מתני׳ מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג
Ist das Fest vorübergegangen und er hat kein Festopfer gebracht, ist er nicht mehr dafür haftbar. Darüber wurde gesagt: „Das Krumme kann nicht gerade werden, und das Fehlende kann nicht gezählt werden“ (Koh 1,15).
עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו על זה נאמר (קהלת א, טו) מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות
Rabbi Schimon ben Menasja sagt: Was ist das Krumme, das nicht gerade werden kann? Das ist, wer einer verbotenen Verwandten beiwohnt und mit ihr einen Mamser zeugt. Wolltest du sagen, [es gehe um] einen, der stiehlt oder raubt – er kann es zurückgeben und [so] gerade machen.
ר' שמעון בן מנסייא אומר איזהו מעוות שאינו יכול להתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר א"ת בגונב וגוזל יכול הוא להחזירו ויתקן
Rabbi Schimon ben Jochai sagt: „Krumm“ nennt man nur den, der anfangs gerade war und krumm wurde. Und wer ist das? Ein Gelehrter, der sich von der Tora abwendet.
ר"ש בן יוחי אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואיזה זה תלמיד חכם הפורש מן התורה:
GEMARA: Woher diese Dinge? Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Jischmael: Es heißt „Festversammlung“ beim siebten [Tag] von Pessach, und es heißt „Festversammlung“ beim achten [Tag] des [Laubhütten-]Festes; wie dort zum Nachholen, so auch hier zum Nachholen.
גמ׳ מנהני מילי אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל נאמר עצרת בשביעי של פסח ונאמר עצרת בשמיני של חג מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין
[Das Wort] ist freigestellt; denn wäre es nicht freigestellt, könnte man widerlegen: Was ist mit dem siebten [Tag] von Pessach – er ist nicht von den Tagen vor ihm verschieden; willst du dasselbe vom achten [Tag] des Festes sagen, der von den Tagen vor ihm verschieden ist?
מופנה דאי לאו מופנה איכא למיפרך מה לשביעי של פסח שכן אינו חלוק משלפניו תאמר בשמיני של חג שחלוק משלפניו
Ja, es ist freigestellt. Denn was bedeutet „Festversammlung“ [Azeret]? Abgehalten von der Verrichtung von Arbeit. Es steht doch [schon] geschrieben: „Du sollst keine Arbeit tun“ (Dtn 16,8)! Wozu brauche ich das „Azeret“, das der Allbarmherzige geschrieben hat? Schließe vielmehr daraus: um es freizustellen.
לאיי אפנויי מופנה מכדי מאי עצרת עצור בעשיית מלאכה הכתיב (דברים טז, ח) לא תעשה מלאכה עצרת דכתב רחמנא למה לי אלא שמע מינה לאפנויי
Und ein Tanna leitet es von hier her, wie gelehrt wurde: „Und ihr sollt es als Fest für den Ewigen feiern, sieben Tage“ (Lev 23,41). Etwa dass er alle sieben [Tage] fortwährend [Festopfer] bringt? Die Schrift lehrt: „es“ – es feierst du, aber du feierst nicht alle sieben. Wenn so, warum wird „sieben“ gesagt? Zum Nachholen.
ותנא מייתי לה מהכא דתניא (ויקרא כג, מא) וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים יכול יהא חוגג והולך כל שבעה ת"ל אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה אם כן למה נאמר שבעה לתשלומין
Und woher, dass er, wenn er am ersten Feiertag des Festes nicht gefeiert hat, während des ganzen Festes und am letzten Feiertag feiert? Die Schrift lehrt: „Im siebten Monat sollt ihr es feiern“ (Lev 23,41). Wenn „im siebten Monat“ – etwa dass er den ganzen Monat fortwährend feiert? Die Schrift lehrt: „es“ – es feierst du, aber außerhalb davon feierst du nicht.
ומנין שאם לא חג יו"ט הראשון של חג שחוגג והולך את כל הרגל ויום טוב האחרון ת"ל (ויקרא כג, מא) בחדש השביעי תחגו אותו אי בחדש השביעי יכול יהא חוגג והולך החדש כולו ת"ל אותו אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג חוצה לו
Und was bedeutet „Nachholen“? Rabbi Jochanan sagte: Nachholen für den ersten [Tag]. Und Rabbi Oschaja sagte: Nachholen füreinander.
ומאי תשלומין ר' יוחנן אמר תשלומין לראשון ור' אושעיא אמר תשלומין זה לזה
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Rabbi Seira sagte: Wer am ersten Tag lahm war und am zweiten Tag geheilt wurde – das ist zwischen ihnen. Rabbi Jochanan sagte: Nachholen für den ersten – da er am ersten [Tag] nicht geeignet war, ist er am zweiten nicht geeignet. Und Rabbi Oschaja sagte: Nachholen füreinander – obwohl er am ersten nicht geeignet war, ist er am zweiten geeignet.
מאי בינייהו א"ר זירא חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו רבי יוחנן אמר תשלומין לראשון כיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני ור' אושעיא אמר תשלומין זה לזה אע"ג דלא חזי בראשון חזי בשני
Hat Rabbi Jochanan das denn gesagt?
ומי א"ר יוחנן הכי
Chiskija sagte doch: Wurde er am Tag unrein, bringt er [ein Opfer]; in der Nacht, bringt er keines.
והאמר חזקיה נטמא ביום מביא בלילה אינו מביא
Und Rabbi Jochanan sagte: Auch in der Nacht bringt er.
ורבי יוחנן אמר אף בלילה נמי מביא
Rabbi Jirmeja sagte: Unreinheit ist anders, denn für sie gibt es ein Nachholen am zweiten Pessach.
א"ר ירמיה שאני טומאה דיש לה תשלומין בפסח שני
Raw Papa wandte dagegen ein: Das passt für den, der sagt, das zweite Pessach
מתקיף לה רב פפא הניחא למאן דאמר פסח
Original: Chagigah 9a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.