Und die Rabbanan – sollen wir sagen, die Rabbanan meinen: Ein Teil des Mutterschoßes heiligt? Denn wenn [nur die Berührung] des ganzen Mutterschoßes heiligt – zugegeben, man kann nicht genau bestimmen, aber eine Trennwand liegt doch vor!
„Ein Männchen und ein Weibchen – er sondert ein Lamm aus“ usw. Und da es ihm selbst gehört, wozu muss er es aussondern? Um das Verbot davon aufzuheben.
זכר ונקבה מפריש טלה כו': וכיון דלעצמו הוא למה לי לאפרושי לאפקועי לאיסוריה מיניה
Demnach ist es, solange er [das Verbot] nicht aufhebt, zur Nutznießung verboten. Wer ist [der Tanna] der Mischna? Es ist Rabbi Jehuda, denn es wird gelehrt: Der Erstwurf des Esels ist zur Nutznießung verboten; und Rabbi Schimon erlaubt es.
אלמא כיון דלא מפקע אסור בהנאה מתני׳ מני ר' יהודה היא דתניא פטר חמור אסור בהנאה ורבי שמעון מתיר
Was ist der Grund des Rabbi Jehuda? Ulla sagte: Gibt es etwas, das der Auslösung bedarf und [dennoch] erlaubt ist? – Nicht? Da ist doch das Erstgeborene eines Menschen, das der Auslösung bedarf und erlaubt ist! – Vielmehr: Gibt es etwas, bei dem die Tora auf ein Lamm bestanden hat, und das [dennoch] erlaubt ist?
מאי טעמא דר' יהודה אמר עולא יש לך דבר שצריך פדייה ומותר ולא והרי בכור אדם שצריך פדייה ומותר אלא יש לך דבר שהקפידה עליו תורה בשה ומותר
Hat sie denn darauf bestanden? Raw Nechemja, der Sohn von Raw Josef, löste ihn doch mit gekochtem Gemüse im Wert [des Lammes] aus! – „Im Wert“ meint er nicht; wenn wir es sagen, [meinen wir:] nicht im Wert. Und so meint er: Gibt es etwas, bei dem die Tora darauf bestanden hat, sein Verbot mit einem Lamm aufzuheben?
ומי הקפידה והא רב נחמיה בריה דרב יוסף פריק ליה בשילקי בשויו בשויו לא קאמר כי קאמרינן שלא בשויו והכי קאמר יש לך דבר שהקפיד' עליו תורה לאפקועי לאיסוריה בשה
Aber da ist doch der Zehnte, bei dem die Tora auf tyrisches Silbergeld bestanden hat, und wir haben gelernt: Rabbi Jehuda sagt: [Wer damit] vorsätzlich [eine Frau angetraut hat], hat sie angetraut!
והרי מעשר שהקפידה עליו תורה בכסף צורי ותנן רבי יהודה אומר במזיד קידש
Auch mit dem Erstwurf des Esels kann man antrauen, gemäß Rabbi Elasar, denn Rabbi Elasar sagte: Eine Frau weiß, dass der Zweite Zehnte durch sie nicht ausgelöst werden kann, und sie zieht hinauf und isst ihn in Jerusalem.
בפטר חמור נמי מיקדשא כדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר אשה יודעת שאין מעשר שני מתחלל על ידה ועולה ואוכלתו בירושלים
Auch hier weiß die Frau, dass auf dem Erstwurf des Esels ein Verbot liegt, und sie löst ihn mit einem Lamm aus und wird durch das angetraut, was dazwischen liegt.
Und wenn du willst, sage: Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon streiten über diesen Vers, denn es wird gelehrt: „Du sollst nicht arbeiten mit dem Erstgeborenen deines Rindes“ (Dtn 15,19) – aber du darfst arbeiten mit [einem, das] dir und anderen [gehört]; „und du sollst das Erstgeborene deines Kleinviehs nicht scheren“ – aber du darfst [eines] scheren, das dir und anderen [gehört]. Worte des Rabbi Jehuda.
ואיבעית אימא ר' יהודה ור' שמעון בהאי קרא קמיפלגי דתניא (דברים טו, יט) לא תעבד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז שלך ושל אחרים דברי ר' יהודה
Rabbi Schimon sagt: „Du sollst nicht arbeiten mit dem Erstgeborenen deines Rindes“ – aber du darfst arbeiten mit dem Erstgeborenen eines Menschen; „du sollst das Erstgeborene deines Kleinviehs nicht scheren“ – aber du darfst den Erstwurf des Esels scheren.
ר' שמעון אומר לא תעבד בבכור שורך אבל אתה עובד בבכור אדם לא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז בכור חמור
Gut für Rabbi Schimon – deshalb sind zwei Verse geschrieben. Aber für Rabbi Jehuda: Wozu brauche ich zwei Verse, um [Tiere], die dir und anderen gehören, auszuschließen? Und ferner: Nach Rabbi Jehuda sollten wir sagen, dass auch [die Arbeit mit] dem Erstgeborenen eines Menschen verboten ist!
בשלמא לרבי שמעון היינו דכתיב תרי קראי אלא לרבי יהודה תרי קראי למעוטי שלך ושל אחרים למה לי ותו לרבי יהודה בכור אדם נמי נימא דאסיר
Vielmehr: Nach allen kommt „deines Rindes“, um das Erstgeborene eines Menschen auszuschließen. Worin sie streiten, ist „deines Kleinviehs“: Rabbi Jehuda folgt seiner Ansicht, denn er sagt: Teilhaberschaft mit einem Götzendiener ist der Erstgeburt unterworfen, und darum war der Vers nötig, um Schur und Arbeit zu erlauben.
אלא דכולי עלמא שורך למעוטי בכור אדם הוא דאתא כי פליגי בצאנך דר' יהודה לטעמיה דאמר שותפות עובד כוכבים חייבת בבכורה וכי איצטריך קרא למישרי בגזה ועבודה
Und Rabbi Schimon meint: Teilhaberschaft mit einem Götzendiener ist von der Erstgeburt befreit, und hinsichtlich Schur und Arbeit war der Vers nicht nötig; nötig war der Vers für den Erstwurf des Esels.
ור' שמעון סבר שותפות עובד כוכבים פטורה מן הבכורה ולענין גזה ועבודה לא איצטריך קרא כי איצטריך קרא לפטר חמור
Gut für Rabbi Jehuda: Deshalb steht geschrieben „deines Kleinviehs“ und „deines Rindes“ – [„deines Rindes“] wegen „deines Kleinviehs“. Aber für Rabbi Schimon – wozu brauche ich „deines Rindes“ und „deines Kleinviehs“? Das ist schwierig.
בשלמא לר' יהודה היינו דכתיב צאנך ושורך אטו צאנך אלא לרבי שמעון שורך וצאנך למה לי קשיא
Rawa sagte: Woher sage ich das? Denn es wird gelehrt: Orla, Mischsaat des Weinbergs, der zu steinigende Stier, das Kalb mit gebrochenem Genick, die Vögel des Aussätzigen, der Erstwurf des Esels und Fleisch in Milch – sie alle verunreinigen mit Speiseunreinheit.
Rabbi Schimon sagt: Sie alle verunreinigen nicht mit Speiseunreinheit. Und Rabbi Schimon gibt bei Fleisch in Milch zu, dass es mit Speiseunreinheit verunreinigt, da es eine Zeit der Tauglichkeit hatte.
רבי שמעון אומר כולן אין מטמאין טומאת אוכלין ומודה ר' שמעון בבשר בחלב שמטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר
Und Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Was ist der Grund des Rabbi Schimon? Denn es steht geschrieben: „Von aller Speise, die gegessen wird“ (Lev 11,34) – eine Speise, die du anderen zu essen geben kannst, heißt Speise; eine Speise, die du anderen nicht zu essen geben kannst, heißt nicht Speise.
ואמר רבי אסי א"ר יוחנן מ"ט דר"ש דכתיב (ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אינו קרוי אוכל
Original: Bekhorot 9b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.