Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
und nimmt eines von den im Elul [Geborenen], und die übrigen sind befreit. Wie man es auch nimmt: Ist am ersten Elul Neujahr, so verbinden sich die vom Elul und vom Tischri, und die vom Aw sind befreit; und ist am ersten Tischri Neujahr, so verbinden sich die vom Aw und vom Elul, und die vom Tischri sind befreit.
ונוטל אחד מן האלולין והשאר פטורין ממה נפשך אי באחד באלול ר"ה דאלול ותשרי מצטרפין ודאב פטורים ואי באחד בתשרי ר"ה דאב ואלול מצטרפין דתשרי פטורין
Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, man solle eine Verordnung erlassen, damit man nicht dazu komme, von jenen zu nehmen; so lehrt er uns.
MISCHNA: Auf welche Weise verzehntet man? Man bringt sie in den Pferch und macht ihnen eine kleine Öffnung, sodass nicht zwei zugleich hinausgehen können, und man zählt: eins, zwei, drei, vier, fünf, sechs, sieben, acht, neun; und das als zehntes Hinausgehende markiert man mit Rötel und sagt: ‚Dies ist Zehnt.‘ Hat man es nicht mit Rötel markiert oder sie nicht mit dem Stab gezählt, oder hat man sie liegend oder stehend gezählt, so sind sie dennoch verzehntet.
מתני׳ באי זה צד מעשרין כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחת ומונין א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' והיוצא עשירי סוקר בסיקרא ואומר ה"ז מעשר לא סקרו בסיקרא ולא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים הרי אלו מתעשרין
Hatte er hundert und nahm zehn, [oder] zehn und nahm eines, so ist das kein Zehnt; Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt: Es ist Zehnt. Sprang eines von den gezählten zu ihnen [den ungezählten] zurück, so sind diese befreit; [sprang eines] von den verzehnteten zu ihnen zurück, so sollen sie alle weiden, bis sie einen Makel bekommen, und werden mit ihrem Makel von den Eigentümern gegessen.
היה לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד אין זה מעשר רבי יוסי בר' יהודה אומר מעשר קפץ אחד מן המנויין לתוכן הרי אלו פטורין מן המעושרין לתוכן כולם ירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Auf welche Weise verzehntet man? Man bringt sie in den Pferch und macht ihnen eine kleine Öffnung, sodass nicht zwei zugleich hinausgehen können. Ihre Mütter sind draußen und sie drinnen, und sie blöken und gehen ihren Müttern entgegen hinaus.
גמ׳ ת"ר באי זה צד מעשר כונסן לדיר ועושה להם פתח קטן כדי שלא יהו שנים יכולין לצאת כאחד אימותיהם מבחוץ והם מבפנים וגועות ויוצאות לקראת אמן
Die Rabbanan lehrten: „Alles, was unter … hindurchgeht“ (Lev 27,32) – ausgenommen die Trefa, die nicht hindurchgeht. „Unter dem Stab“ – es ist ein Gebot, sie mit dem Stab zu zählen. Hat man sie nicht mit dem Stab gezählt oder sie liegend oder stehend gezählt – woher [, dass es gilt]? Darum heißt es: „Das Zehnte soll heilig sein“ (Lev 27,32) – in jedem Fall.
ת"ר (ויקרא כז, לב) כל אשר יעבור תחת פרט לטריפה שאינה עוברת תחת השבט מצוה למנותן בשבט לא מנאן בשבט או שמנאן רבוצים או עומדים מנין תלמוד לומר (ויקרא כז, לב) העשירי קדש מ"מ
Ich hätte nur [den Fall], dass er es ‚zehntes‘ genannt hat; hat er es nicht ‚zehntes‘ genannt – woher? Darum heißt es: „soll heilig sein“ (Lev 27,9) – in jedem Fall. Könnte man meinen: Hatte er hundert und nahm zehn, [oder] zehn und nahm eines, so seien sie verzehntet? Darum heißt es: „das Zehnte“ – und dies ist nicht das Zehnte. Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt: Es ist Zehnt.
ואין לי אלא שקרא שמו עשירי לא קרא שמו עשירי מנין ת"ל (ויקרא כז, ט) יהיה קדש מכל מקום יכול היו לו מאה ונטל עשרה עשרה ונטל אחד יכול יהיו מעושרין ת"ל עשירי ואין זה עשירי ר' יוסי בר' יהודה אומר מעשר
Was ist der Grund Rabbi Jose bar Rabbi Jehudas? Er ist der Ansicht Abba Elasar ben Gomels, wie gelehrt wurde: Abba Elasar ben Gomel sagt: „Und es wird euch eure Teruma angerechnet werden“ (Num 18,27) – von zwei Terumot spricht die Schrift: die eine ist die große Teruma, die andere die Zehnt-Teruma.
מאי טעמיה דר' יוסי בר' יהודה סבר ליה כאבא אלעזר בן גומל דתניא אבא אלעזר בן גומל אומר (במדבר יח, כז) ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר
Wie die große Teruma nach Schätzung und durch Gedanken abgehoben wird,
כשם שהתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה
Original: Bekhorot 58b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.