Damit Vieh für die Festpilger vorhanden sei.
כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים
Bechorot 58a בכורות
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und obwohl wir gelernt haben: Bevor die Tenne gekommen ist, darf man verkaufen und schlachten – es ist ihm lieber, dass mit seinem Besitz ein Gebot erfüllt wird und er danach kauft und isst.
ואע"ג דתנן עד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה והדר לזבון וליכול
Und warum nennt man es ‚Tenne‘? Weil es [das Vieh] zu Unverzehntetem (Tewel) macht wie die Tenne.
ואמאי קרי ליה גורן דטבלה כגורן
Und wie lang ist eine ‚Frist‘ (Peras)? Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda erklärte: Eine Frist ist nicht weniger als fünfzehn Tage.
וכמה פרס פירש ר' יוסי בר' יהודה אין פרס פחות מט"ו יום
Woraus geht das hervor? Rabbi Abbahu sagte: ‚Peras‘ ist die Hälfte. Die Hälfte wovon? Die Hälfte [der Zeit] der Pessach-Vorschriften, wie gelehrt wurde: Man fragt und trägt die Pessach-Vorschriften dreißig Tage vor Pessach vor; Rabban Schimon ben Gamliel sagt: zwei Wochen.
מאי משמע א"ר אבהו פרוס פלגא פלגא דמאי פלגא דהלכות פסח כי הא דתניא שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג אומר שתי שבתות:
„Ben Asai sagt: am neunundzwanzigsten Adar, am ersten Siwan“: Worin streiten Rabbi Akiwa und Ben Asai? Rabbi Akiwa ist der Ansicht: Der an den Nissan angrenzende Adar ist manchmal voll und manchmal mangelhaft; manchmal fällt [der Termin] auf den dreißigsten, manchmal auf den neunundzwanzigsten; und deshalb setzt er keinen Termin fest. Und Ben Asai ist der Ansicht: Der an den Nissan angrenzende Adar ist immer mangelhaft; deshalb setzt er den Termin auf den neunundzwanzigsten Adar fest.
בן עזאי אומר בכ"ט באדר בא' בסיון: במאי קמיפלגי ר"ע ובן עזאי ר"ע סבר אדר הסמוך לניסן זימנין מלא וזימנין חסר זימנין דמיקלע ביום ל' וזימנין דמיקלע בכ"ט ומשום הכי לא קביע ליה זמן ובן עזאי סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הילכך קביע ליה זמן בכ"ט באדר
Am ersten Siwan: Da es nicht viele sind – wenn du sagst, man solle früher verzehnten, [so wartet man doch,] bis das Fest kommt, [denn erst dann] werden sie vollzählig.
באחד בסיון איידי דלא נפישי אי אמרת ליקדים ליעשר עד דמטי רגל שלמי להו:
„Am neunundzwanzigsten Aw“ usw.: Ben Asai folgt seiner Ansicht, der sagte: Die im Elul [Geborenen] werden für sich verzehntet.
בכ"ט באב וכו': בן עזאי לטעמיה דאמר האלולין מתעשרין בפני עצמן
Soll man sie doch am dreißigsten verzehnten! – Manchmal macht man den Aw mangelhaft, und wir müssen eine Unterscheidung zwischen Neuem und Altem treffen.
וליעשרינהו ביום ל' זימנין דמחסרין ליה לאב ובעינן למיעבד הכירא בחדש וישן:
„Rabbi Elasar und Rabbi Schimon sagen: am ersten Nissan, am ersten Siwan“ usw.: Am ersten Nissan – wie Rabban Schimon ben Gamliel, der sagte: zwei Wochen; am ersten Siwan – wie wir gesagt haben.
ר' אלעזר ור"ש אומרים באחד בניסן בא' בסיון וכו': בא' בניסן כרשב"ג דאמר ב' שבתות בא' בסיון כדאמרן
Am neunundzwanzigsten Elul: Rabbi Elasar und Rabbi Schimon folgen ihrer Ansicht, die sagen: Am ersten Tischri ist das Neujahr für den Viehzehnten.
בכ"ט באלול רבי אלעזר ור' שמעון לטעמייהו דאמרי בא' בתשרי ר"ה למעשר בהמה:
„Und warum sagten sie ‚am neunundzwanzigsten Elul‘ und nicht ‚am ersten Tischri‘? Weil er ein Feiertag ist“ usw.: Er könnte es doch daraus ableiten, dass wir eine Unterscheidung zwischen Neuem und Altem treffen müssen!
ולמה אמרו בכ"ט באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא י"ט וכו': ותיפוק ליה דבעינן למעבד הכירא בחדש וישן
Er nennt einen Grund und noch einen: Der eine ist, dass wir eine Unterscheidung zwischen Neuem und Altem treffen müssen; und ferner, weil es ein Feiertag ist und man am Feiertag nicht verzehnten kann – wegen des Rötels.
חדא ועוד קאמר חדא דבעינן למיעבד הכירא בחדש וישן ועוד מפני שהוא י"ט ואי אפשר לעשר בי"ט משום סקרתא:
„Rabbi Meir sagt: Am ersten Elul ist das Neujahr für den Viehzehnten. Ben Asai sagt“ usw.: Es wurde gelehrt: Ben Asai sagte: Da diese so sagen und jene so sagen, werden die im Elul [Geborenen] für sich verzehntet.
ר"מ אומר באחד באלול ר"ה למעשר בהמה בן עזאי אומר וכו': תניא אמר בן עזאי הואיל והללו אומרים כך והללו אומרים כך האלולין מתעשרין לעצמן
Soll er doch sehen, wessen Grund einleuchtender ist! Und wenn du sagst, er konnte ihre Gründe nicht ergründen – es wurde doch gelehrt: Ben Asai sagt: Alle Weisen Israels sind vor mir wie die Schale einer Knoblauchzehe, außer diesem Kahlkopf!
וליחזי טעמיה דמאן מסתבר וכי תימא לא מצי קאי אטעמייהו והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה
Rabbi Jochanan sagte: Aus Überlieferung haben sie es gesagt, aus dem Mund Haggais, Sacharjas und Maleachis.
א"ר יוחנן מפי השמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי
Es wurde gelehrt: Auf welche Weise sagte Ben Asai, die im Elul [Geborenen] werden für sich verzehntet? Wurden ihm fünf im Aw und fünf im Elul geboren, so verbinden sie sich nicht; fünf im Elul und fünf im Tischri, so verbinden sie sich nicht; fünf im Tischri und fünf im Aw, so verbinden sie sich.
תניא באיזה צד אמר בן עזאי האלולים מתעשרין לעצמן נולדו לו ה' באב וה' באלול אין מצטרפין ה' באלול וה' בתשרי אין מצטרפין ה' בתשרי וה' באב מצטרפין
Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen: So wie die Jahre trennen, so trennen auch die Tennen; so lehrt er uns.
פשיטא מהו דתימא כי היכי דמפסקי שנים מפסקי גרנות קמ"ל
Wie wir gelernt haben: Fünf vor Rosch Haschana und fünf nach Rosch Haschana verbinden sich nicht; fünf vor der Tenne und fünf nach der Tenne verbinden sich.
כדתנן חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אין מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין
Rawa sagte: Nach den Worten Ben Asais: Wurden ihm fünf im Aw, fünf im Elul und fünf im Tischri geboren, so bringt er sie in den Pferch, um verzehntet zu werden,
אמר רבא לדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר
Original: Bekhorot 58a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.