MISCHNA: Der Viehzehnte gilt im Land und außerhalb des Landes, zur Zeit des Tempels und nicht zur Zeit des Tempels, bei Profanem, aber nicht bei Geheiligtem. Und er gilt bei Rindern und bei Kleinvieh, aber man verzehntet nicht von diesen für jene; bei Schafen und bei Ziegen, und man verzehntet von diesen für jene.
מתני׳ מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים ונוהג בבקר ובצאן ואין מתעשרין מזה על זה בכבשים ובעזים ומתעשרין מזה על זה
Bei Neuem und bei Altem, aber man verzehntet nicht von diesem für jenes. Denn es wäre ein Schluss gewesen: Wenn schon Neues und Altes, die miteinander keine Mischart bilden, nicht voneinander verzehntet werden, ist es da nicht ein Schluss, dass Schafe und Ziegen, die miteinander eine Mischart bilden, nicht voneinander verzehntet werden? Die Schrift lehrt: „Und Kleinvieh“ (Lev 27,32) – das bedeutet: alles Kleinvieh ist eines.
בחדש ובישן ואינן מתעשרין מזה על זה שהיה בדין ומה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה אינם מתעשרין מזה על זה כבשים ועזים שהן כלאים זה בזה אינו דין שלא יהו מתעשרין מזה על זה ת"ל (ויקרא כז, לב) וצאן משמע כל צאן אחד:
GEMARA: Wollen wir sagen, dass unsere Mischna nicht nach Rabbi Akiwa ist? Denn es wurde gelehrt: Rabbi Akiwa sagt: Man könnte meinen, ein Mensch dürfe den Viehzehnten von außerhalb des Landes hinaufbringen und ihn darbringen; die Schrift lehrt: „Und bringt dorthin eure Brandopfer und eure Schlachtopfer und eure Zehnten“ (Dtn 12,6).
גמ׳ לימא מתני' דלא כרבי עקיבא דתניא רבי עקיבא אומר יכול יעלה אדם מעשר בהמה מחוצה לארץ ויקריבנו ת"ל (דברים יב, ו) והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם
Von zwei Zehnten spricht die Schrift: einerseits vom Viehzehnten, andererseits vom Getreidezehnten. Von dem Ort, von dem du den Getreidezehnten hinaufbringst, bringst du den Viehzehnten hinauf; und von dem Ort, von dem du den Getreidezehnten nicht hinaufbringst, bringst du den Viehzehnten nicht hinauf.
בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה מעשר בהמה וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה מעשר בהמה
Du kannst sogar sagen, es ist Rabbi Akiwa: Hier [geht es] um das Darbringen, dort um das Heiligwerden. Das ist auch genau, denn er führt als Schriftbeleg an: „Und bringt dorthin“. Daraus ist es zu schließen.
אפי' תימא ר' עקיבא כאן ליקרב כאן ליקדש דיקא נמי דקא נסיב לה תלמודא והבאתם שמה שמע מינה
Zur Zeit des Tempels und nicht zur Zeit des Tempels. Wenn dem so ist, auch heute ebenso! – Wie Raw Huna, denn Raw Huna sagte: [Es ist] eine Verordnung wegen des Verwaisten.
בפני הבית ושלא בפני הבית: אי הכי אפי' האידנא נמי כדרב הונא דאמר רב הונא גזירה משום יתום
Vielmehr sagte Rabba: Wegen eines Missbrauchs. Und woher kannst du sagen, dass wir einen Missbrauch befürchten? Denn wir haben gelernt: Man weiht nicht, man schätzt nicht und man bannt nicht in der jetzigen Zeit.
אלא אמר רבה משום תקלה ומנא תימרא דחיישינן לתקלה דתנן אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה
Und hat er ein Vieh geweiht, geschätzt oder gebannt, so soll es gelähmt werden; Früchte, Kleidung und Geräte sollen verfaulen; Münzen und Metallgeräte bringe er zum Salzmeer. Und was ist Lähmen? Er schließt die Tür vor ihm, und es stirbt von selbst.
ואם הקדיש והעריך והחרים בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכות יוליך לים המלח ואיזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה
Wenn dem so ist, so soll auch der Erstgeborene nicht heilig werden! – Beim Erstgeborenen hängt die Sache nicht an uns; vom Mutterschoß an ist er heilig. – So meint er es: Man soll ihre Ohren Götzendienern übereignen, damit er von Anfang an nicht heilig werde!
אי הכי בכור נמי לא ליקדש בכור בדידן תליא מילתא ברחם קדוש הכי קאמר ליקנינהו לאודנייהו לעובדי כוכבים דלא ליקדש מעיקרא
Original: Bekhorot 53a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.