Wenn er mit einer Vollmacht kommt.
בבא בהרשאה
Bechorot 49a בכורות
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber die Nehardeer sagen doch: Man schreibt keine Vollmacht für bewegliche Güter! – Das gilt, wo er [die Schuld] geleugnet hat; wo er sie aber nicht geleugnet hat, schreibt man [sie].
והאמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי ה"מ היכא דכפריה אבל היכא דלא כפריה כתבינן:
Ein Knabe und ein Mädchen – so steht dem Kohen hier nichts zu. Raw Huna lehrte: Zwei Knaben und ein Mädchen – so steht dem Kohen hier nichts zu.
זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום: תנא רב הונא שני זכרים ונקבה אין כאן לכהן כלום
Und unser Tanna – da man [diesen Fall nur] bei zwei Männern findet und bei einem Mann mit zwei Frauen nicht findet, lehrt er ihn nicht.
ותנא דידן כיון דבשני אנשים הוא דמשכחת לה באיש אחד ושתי נשים לא משכחת לה לא מתני ליה:
MISCHNA: Starb der Sohn innerhalb von dreißig Tagen, so muss [der Kohen], selbst wenn [der Vater] dem Kohen gegeben hat, zurückgeben. Nach dreißig Tagen muss er, selbst wenn er nicht gegeben hat, geben. Starb er am dreißigsten Tag, so ist es wie am Tag davor. Rabbi Akiwa sagt: Hat er gegeben, so soll er nicht zurücknehmen; und hat er nicht gegeben, so soll er nicht geben.
מתני׳ מת הבן בתוך שלשים יום אע"פ שנתן לכהן יחזיר לאחר ל' יום אע"פ שלא נתן יתן מת ביום שלשים כיום שלפניו ר' עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן:
GEMARA: Was ist der Grund der Rabbanan? Sie lernen „Monat“ (Num 18,16) von „Monat“ (Num 3,40) aus [dem Abschnitt] in der Wüste: Wie dort „und darüber“, so auch hier „und darüber“.
גמ׳ מאי טעמייהו דרבנן גמרי (במדבר יח טז) חדש (במדבר ג מ) חדש ממדבר מה התם ומעלה אף הכא נמי ומעלה
Und Rabbi Akiwa ist im Zweifel: Da es nötig war, „und darüber“ bei den Schätzungen zu schreiben, und man es nicht aus [dem Abschnitt] in der Wüste lernt, so sind es zwei Schriftstellen, die gleich lauten,
ור"ע מספקא ליה מדאיצטריך למכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרי ממדבר הוו להו שני כתובים הבאים כאחד
und alle zwei Schriftstellen, die gleich lauten, lehren nicht [für andere Fälle];
וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין
oder vielleicht lehren sie [nur] für sonst nicht, für sich selbst aber lehren sie; und deshalb ist er im Zweifel.
או דלמא כי אין מלמדין לעלמא אבל לגופייהו מלמדין ומשום הכי מספקינן ליה
Raw Aschi sagte: Alle stimmen darin überein, dass hinsichtlich der Trauer der dreißigste Tag wie der Tag davor ist. Und Schmuel sagte: Die Halacha ist nach den Worten dessen, der beim Trauernden erleichtert.
אמר רב אשי הכל מודים לענין אבילות יום שלשים כיום שלפניו ואמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל:
MISCHNA: Starb der Vater innerhalb von dreißig [Tagen], so gilt [der Sohn] als nicht ausgelöst, bis er einen Beweis bringt, dass er ausgelöst wurde. Nach dreißig Tagen gilt er als ausgelöst, bis man ihm sagt, dass er nicht ausgelöst wurde. [Ist] er [selbst noch] auszulösen und sein Sohn auszulösen, so geht er seinem Sohn vor. Rabbi Jehuda sagt: Sein Sohn geht ihm vor, denn das Gebot [seiner eigenen Auslösung] lag auf seinem Vater, und das Gebot [der Auslösung] seines Sohnes liegt auf ihm.
מתני׳ מת האב בתוך שלשים בחזקת שלא נפדה עד שיביא ראיה שנפדה לאחר שלשים יום בחזקת שנפדה עד שיאמרו לו שלא נפדה הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו רבי יהודה אומר בנו קודמו שמצותו על אביו ומצות בנו עליו:
GEMARA: Es wurde gesagt: Wer seinen Sohn innerhalb von dreißig Tagen auslöst – Raw sagte: Sein Sohn ist ausgelöst; und Schmuel sagte: Sein Sohn ist nicht ausgelöst. Alle [stimmen überein]: [Ist es gemeint] von jetzt an, so ist sein Sohn nicht ausgelöst; [ist es gemeint] nach dreißig Tagen, und das Geld ist [noch] vorhanden, so ist sein Sohn sicher ausgelöst.
גמ׳ איתמר הפודה את בנו בתוך שלשים יום רב אמר בנו פדוי ושמואל אמר אין בנו פדוי דכולי עלמא מעכשיו אין בנו פדוי לאחר שלשים יום ואיתנהו למעות ודאי בנו פדוי
Sie streiten, [wenn es] nach dreißig Tagen [wirken soll] und das Geld verbraucht wurde. Raw sagte: Sein Sohn ist ausgelöst; das ist wie bei der Antrauung einer Frau: Ist es dort nicht so, dass es eine Antrauung ist, auch wenn das Geld verbraucht wurde?
כי פליגי לאחר שלשים יום ונתעכלו המעות רב אמר בנו פדוי מידי דהוה אקידושי אשה התם לאו אע"ג דנתעכלו המעות הוו קידושי
Original: Bekhorot 49a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.