von einem Götzendiener kauft, verzehntet es, und es gehört ihm.
ממורחין מן העובד כוכבים מעשרן והן שלו
Bechorot 11b בכורות
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wer hat es geglättet? Wollte man sagen, der Götzendiener hat es geglättet – „dein Getreide“ (Dtn 18,4) sagte der Allbarmherzige, nicht aber das Getreide eines Götzendieners.
דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובד כוכבים דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובד כוכבים
Vielmehr: Ein Israelit hat es im Besitz des Götzendieners geglättet. Er verzehntet es, weil ein Götzendiener im Land Israel keinen Besitz hat, der [es] der Zehntpflicht entziehen könnte; und es gehört ihm, weil er [zum Kohen] sagen kann: Ich trete an die Stelle eines Mannes, mit dem du nicht prozessieren kannst.
אלא דמרחינהו ישראל מרשות עובד כוכבים מעשרן דאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר והן שלו דאמר ליה קאתינא מכח גברא דלא מצית אישתעיה דינא בהדיה
Wir haben dort gelernt: Wer seine Früchte bei einem Kuti oder bei einem Am ha-Arez hinterlegt – [sie bleiben] in ihrem [bisherigen] Status hinsichtlich Zehnt und Siebtjahr.
תנן התם המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ בחזקתן למעשר ולשביעית
אצל העובד כוכבים כפירותיו ר"ש אומר דמאי
Rabbi Elasar sagte: Hinsichtlich des Absonderns streitet niemand; worüber sie streiten, ist, sie dem Kohen zu geben. Der erste Tanna meint: Sicher hat er sie vertauscht, und man muss sie dem Kohen geben; und Rabbi Schimon meint: Demai.
אר"א להפריש כולי עלמא לא פליגי כי פליגי ליתנן לכהן תנא קמא סבר ודאי חלפינהו ובעי מיתננהו לכהן ור' שמעון סבר דמאי
Raw Dimi saß und trug diese Lehre vor. Abaje sagte zu ihm: Der Grund ist, dass es für uns zweifelhaft ist, ob er sie vertauscht hat oder nicht; hat er sie aber sicher vertauscht, muss man sie nach allen dem Kohen geben. Aber Rabbi Schmuel sagte doch im Namen Rabbi Chaninas: Wer geglättetes Unverzehntetes von einem Götzendiener kauft, verzehntet es, und es gehört ihm!
יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא א"ל אביי טעמא דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו הא ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן והאמר ר' שמואל אמר ר' חנינא הלוקח טבלים מן העובד כוכבים ממורחין מעשרן והן שלו
Vielleicht: hier bei der großen Hebe, dort bei der Zehnthebe?
דלמא כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת מעשר
Du hast mich an eine Sache erinnert, die Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Woher [wissen wir], dass wer geglättetes Unverzehntetes von einem Götzendiener kauft, von der Zehnthebe befreit ist? Denn es heißt: „Und zu den Leviten sollst du reden und zu ihnen sagen: Wenn ihr von den Kindern Israel nehmt“ (Num 18,26): Von Unverzehntetem, das du von den Kindern Israel nimmst, sonderst du die Zehnthebe ab und gibst sie dem Kohen; von Unverzehntetem, das du von einem Götzendiener nimmst, sonderst du keine Zehnthebe ab, um sie dem Kohen zu geben.
אזכרתן מילתא דא"ר יהושע בן לוי מנין ללוקח טבלים ממורחין מן העובד כוכבים שהוא פטור מתרומת מעשר שנאמר (במדבר יח, כו) ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל טבלים שאתה לוקח מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן טבלים שאתה לוקח מן העובד כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר ונותנה לכהן:
„Und wenn es stirbt, darf man Nutzen davon ziehen.“ Wo ist es gestorben? Wollte man sagen, es starb beim Kohen, und der Kohen zieht Nutzen davon – das ist selbstverständlich, es ist sein Eigentum! Vielmehr: Es starb beim Eigentümer, und der Kohen zieht Nutzen davon – auch das ist selbstverständlich!
ואם מת נהנים בו: דמית היכא אילימא דמית בי כהן ונהנה בו כהן פשיטא ממונא דידיה הוא אלא דמית בי בעלים ונהנה בו כהן הא נמי פשיטא
Man hätte denken können: Solange es nicht in seine Hand gelangt ist, hat er es nicht erworben. Das lässt er uns hören: Von dem Zeitpunkt an, da er es ausgesondert hat, steht es im Besitz des Kohen.
סד"א כל כמה דלא מטא לידיה לא זכה ביה קמ"ל דמעידנא דאפרשיה ברשותיה דכהן קאי:
Original: Bekhorot 11b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.