Der Arbeiter [geht] beim Hingehen auf eigene [Zeit], beim Weggehen auf [Zeit] des Hausherrn, denn es heißt: „Die Sonne geht auf, sie ziehen sich zurück und lagern sich in ihren Wohnungen. Der Mensch geht hinaus an sein Werk und an seine Arbeit bis zum Abend“ (Ps 104,22-23).
פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעל הבית שנאמר (תהלים קד, כב) תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב
Man soll doch sehen, wie sie es pflegen! – In einer neuen Stadt. Man soll doch sehen, woher sie kommen! – Bei zusammengewürfelten [Leuten]. Wenn du willst, sage ich: Wenn er zu ihnen sagt: „Ihr habt euch bei mir wie ein Arbeiter nach der Tora vermietet.“
וליחזי היכי נהיגי בעיר חדשה וניחזי מהיכא קא אתו בנקוטאי איבעית אימא דאמר להו דאגריתו לי כפועל דאורייתא
Rabbi Seira legte aus, und manche sagen, Raw Josef lehrte: Was bedeutet, was geschrieben steht: „Du machst Finsternis, und es wird Nacht; darin regen sich alle Tiere des Waldes“ (Ps 104,20)? „Du machst Finsternis, und es wird Nacht“ – das ist diese Welt, die der Nacht gleicht. „Darin regen sich alle Tiere des Waldes“ – das sind die Frevler in ihr, die dem Getier im Wald gleichen.
דרש רבי זירא ואמרי לה תני רב יוסף מאי דכתיב (תהלים קד, כ) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער תשת חשך ויהי לילה זה העולם הזה שדומה ללילה בו תרמוש כל חיתו יער אלו רשעים שבו שדומין לחיה שביער
„Die Sonne geht auf, sie ziehen sich zurück und lagern sich in ihren Wohnungen“ (Ps 104,22): „Die Sonne geht auf“ für die Gerechten; „sie ziehen sich zurück“ – die Frevler in den Gehinnom; „und lagern sich in ihren Wohnungen“ – es gibt keinen einzigen Gerechten, der nicht eine Wohnstatt nach seiner Ehre hätte. „Der Mensch geht hinaus an sein Werk“ (Ps 104,23) – die Gerechten gehen hinaus, um ihren Lohn zu empfangen; „und an seine Arbeit bis zum Abend“ – wer seine Arbeit bis zum Abend vollendet hat.
תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון תזרח השמש לצדיקים יאספון רשעים לגיהנם ואל מעונתם ירבצון אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור לפי כבודו יצא אדם לפעלו יצאו צדיקים לקבל שכרן ולעבודתו עדי ערב במי שהשלים עבודתו עדי ערב
Rabbi Elasar, der Sohn Rabbi Schimons, traf einen Polizeibeamten, der Diebe festnahm. Er sagte zu ihm: Wie kannst du sie überwältigen? Gleichen sie nicht den Tieren, denn es steht geschrieben: „Darin regen sich alle Tiere des Waldes“ (Ps 104,20)? Manche sagen, er habe zu ihm aus diesem Vers gesprochen: „Er lauert im Versteck wie ein Löwe in seinem Dickicht“ (Ps 10,9). Vielleicht nimmst du die Gerechten und lässt die Frevler laufen!
ר' אלעזר ב"ר שמעון אשכח לההוא פרהגונא דקא תפיס גנבי אמר ליה היכי יכלת להו לאו כחיותא מתילי דכתיב בו תרמוש כל חיתו יער איכא דאמרי מהאי קרא קאמר ליה (תהלים י, ט) יארב במסתר כאריה בסוכו דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי
Er sagte zu ihm: Und was soll ich tun? Es ist ein Befehl des Königs. Er sagte: Komm, ich lehre dich, wie du es machen sollst. Geh um die vierte Stunde in die Schenke. Wenn du einen Menschen siehst, der Wein trinkt, den Becher in der Hand hält und einnickt, so erkundige dich nach ihm.
א"ל ומאי אעביד הרמנא דמלכא הוא אמר תא אגמרך היכי תעביד עול בארבע שעי לחנותא כי חזית איניש דקא שתי חמרא וקא נקיט כסא בידיה וקא מנמנם שאול עילויה
Ist er ein Gelehrtenschüler, so ist er früh aufgestanden zu seinem Studium; ist er ein Arbeiter, so ist er früh aufgestanden und hat seine Arbeit getan; und ist seine Arbeit in der Nacht, so ist er ein Metallschläger [der nachts hämmert]. Wenn aber nicht, so ist er ein Dieb, und nimm ihn fest.
אי צורבא מרבנן הוא וניים אקדומי קדים לגרסיה אי פועל הוא קדים קא עביד עבידתיה ואי עבידתיה בליליא רדודי רדיד ואי לא גנבא הוא ותפסיה
Die Sache wurde am Königshof gehört. Man sagte: Der den Brief gelesen hat, der soll Vollstrecker sein. Man brachte Rabbi Elasar, den Sohn Rabbi Schimons, und er nahm fortan Diebe fest. Rabbi Jehoschua ben Karcha ließ ihm sagen: Essig, Sohn des Weines! Wie lange noch willst du das Volk unseres Gottes dem Tod ausliefern?
אישתמע מילתא בי מלכא אמרו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל שלח ליה ר' יהושע בן קרחה חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה
Er ließ ihm sagen: Ich tilge Dornen aus dem Weinberg. Er ließ ihm sagen: Der Herr des Weinbergs soll kommen und seine Dornen tilgen. Eines Tages begegnete ihm ein Wäscher und nannte ihn „Essig, Sohn des Weines“. Er sagte: Da er so frech ist, ist daraus zu entnehmen, dass er ein Frevler ist. Er sagte zu ihnen: Nehmt ihn fest! Sie nahmen ihn fest.
שלח ליה קוצים אני מכלה מן הכרם שלח ליה יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו יומא חד פגע ביה ההוא כובס קרייה חומץ בן יין אמר מדחציף כולי האי שמע מינה רשיעא הוא אמר להו תפסוהו תפסוהו
Nachdem er sich beruhigt hatte, ging er ihm nach, um ihn auszulösen, aber er konnte es nicht. Er wandte auf ihn [den Vers] an: „Wer seinen Mund und seine Zunge hütet, hütet seine Seele vor Nöten“ (Spr 21,23). Man hängte ihn auf. Er stand unter dem Gehängten und weinte. Man sagte zu ihm: Rabbi, es sei nicht übel in deinen Augen, denn er und sein Sohn haben am Jom Kippur einer verlobten jungen Frau beigewohnt.
לבתר דנח דעתיה אזל בתריה לפרוקיה ולא מצי קרי עליה (משלי כא, כג) שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו זקפוהו קם תותי זקיפא וקא בכי אמרו ליה רבי אל ירע בעיניך שהוא ובנו בעלו נערה מאורסה ביום הכפורים
Er legte seine Hand auf seine Eingeweide und sagte: Freut euch, meine Eingeweide, freut euch! Wenn es schon bei euren Zweifelsfällen so ist, um wie viel mehr bei euren Gewissheiten! Ich bin mir bei euch sicher, dass Made und Wurm über euch keine Gewalt haben.
הניח ידו על בני מעיו אמר שישו בני מעי שישו ומה ספיקות שלכם כך ודאית שלכם על אחת כמה וכמה מובטח אני בכם שאין רמה ותולעה שולטת בכם
Und dennoch war er nicht beruhigt. Man gab ihm einen Schlaftrunk zu trinken, brachte ihn in ein Marmorhaus und schnitt ihm den Bauch auf. Man holte Körbe um Körbe Fett aus ihm heraus und legte sie im Tammus und Aw in die Sonne, und sie wurden nicht stinkend.
ואפי' הכי לא מייתבא דעתיה אשקיוהו סמא דשינתא ועיילוהו לביתא דשישא וקרעו לכריסיה הוו מפקו מיניה דיקולי דיקולי דתרבא ומותבי בשמשא בתמוז ואב ולא מסרחי
Wird denn alles Fett nicht stinkend? – Alles Fett wird nicht stinkend, rote Äderchen [darin] werden stinkend; hier aber wurde es, obwohl rote Äderchen darin waren, nicht stinkend. Er wandte auf sich [den Vers] an: „Auch mein Fleisch wird in Sicherheit ruhen“ (Ps 16,9).
כל תרבא נמי לא סריח כל תרבא לא סריח שורייקי סומקי מסריח הכא אף על גב דאיכא שורייקי סומקי לא מסריח קרי אנפשיה (תהלים טז, ט) אף בשרי ישכון לבטח
Original: Bava Metzia 83b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.