„Und dein Bruder soll mit dir leben“ (Lev 25,36) – gib es ihm zurück, damit er lebe.
(ויקרא כה, לו) וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי
Bawa Mezia 62a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Rabbi Jochanan – was macht er mit diesem ‚Und dein Bruder soll mit dir leben‘? Er braucht es für das, was gelehrt wird: Zwei gingen auf dem Weg, und in der Hand des einen von ihnen war ein Krug Wasser. Trinken beide, sterben sie; trinkt einer von ihnen, erreicht er bewohntes Gebiet. Ben Petura legte aus: Besser, beide trinken und sterben, als dass einer von ihnen den Tod seines Gefährten mit ansieht. Bis Rabbi Akiwa kam und lehrte: ‚Und dein Bruder soll mit dir leben‘ – dein Leben geht dem Leben deines Gefährten vor.
ורבי יוחנן האי וחי אחיך עמך מאי עביד ליה מבעי ליה לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך
Man wandte ein: Hat ihnen ihr Vater Zinsgeld hinterlassen, so sind sie, obwohl sie wissen, dass es von Zins stammt, nicht verpflichtet, es zurückzugeben. Ihr Vater aber ist verpflichtet zurückzugeben!
מיתיבי הניח להם אביהם מעות של רבית אע"פ שיודעים שהן של רבית אינן חייבין להחזירן הא אביהן חייב להחזיר
Von Rechts wegen ist auch ihr Vater nicht verpflichtet zurückzugeben; aber da er im Schlussteil lehren will: ‚Hat ihnen ihr Vater eine Kuh, einen Mantel oder irgendeine erkennbare Sache hinterlassen, sind sie verpflichtet, sie zurückzugeben, wegen der Ehre ihres Vaters‘, lehrt er auch den ersten Teil in Bezug auf sie.
בדין הוא דאבוהון נמי לא מיחייב להחזיר ואיידי דקא בעי למתני סיפא הניח להן אביהם פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם תני נמי רישא בדידהו
Und sind diese denn wegen der Ehre ihres Vaters verpflichtet? Lies hier: „Und einen Fürsten in deinem Volk sollst du nicht verfluchen“ (Ex 22,27) – [nur einen,] der nach der Art deines Volkes handelt!
והני מפני כבוד אביהם מי מיחייבי קרי כאן (שמות כב, כז) ונשיא בעמך לא תאר בעושה מעשה עמך
Wie Rabbi Pinchas im Namen Rawas sagte: Wenn er Umkehr vollzogen hat; so auch hier: wenn er Umkehr vollzogen hat. – Wenn er Umkehr vollzogen hat, was soll [das Geld noch] bei ihm? – Dass er nicht mehr dazu kam zurückzugeben, bevor er starb.
כדאמר ר' פנחס משמיה דרבא בשעשה תשובה הכא נמי בשעשה תשובה אי עשה תשובה מאי בעי גביה שלא הספיק להחזיר עד שמת
Man wandte ein: Räuber und Zinsverleiher müssen zurückgeben, auch wenn sie eingetrieben haben. – Räuber – was soll [bei ihnen] ‚auch wenn sie eingetrieben haben‘? Haben sie geraubt, so haben sie geraubt; haben sie nicht geraubt, nennst du sie Räuber? Vielmehr sage: Räuber – wer sind sie? Zinsverleiher; auch wenn sie eingetrieben haben, müssen sie zurückgeben.
מיתיבי הגזלנין ומלוי רבית אע"פ שגבו מחזירין גזלנין מאי אע"פ שגבו איכא אי גזול גזול אי לא גזול גזלנין קרית להו אלא אימא גזלנין מאי ניהו מלוי רבית אע"פ שגבו מחזירין
Das ist [ein Streit unter] Tannaim, denn es wird gelehrt: Rabbi Nechemja und Rabbi Elieser ben Jaakow sprechen den Verleiher und den Bürgen [von der Geißelung] frei, weil bei ihnen ein Gebot zum Handeln besteht. Was [bedeutet] ‚Gebot zum Handeln‘? Doch wohl, weil wir zu ihnen sagen: Steht auf und gebt zurück!
תנאי היא דתניא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב פוטרין את המלוה ואת הערב מפני שיש בהן קום עשה מאי קום עשה לאו משום דאמרינן להו קומו אהדורו
Daraus folgt, dass der erste Tanna meint, sie seien nicht zur Rückgabe verpflichtet? – Nein; was [bedeutet] ‚Gebot zum Handeln‘? Den Schuldschein zu zerreißen.
מכלל דתנא קמא סבר לאו בני אהדורי נינהו לא מאי קום עשה לקרוע שטרא
Was meint er? Wenn er meint, ein Schuldschein, der zur Eintreibung bereitsteht, gilt als eingetrieben – dann haben sie ihr Verbot [schon] begangen; und wenn er nicht als eingetrieben gilt – dann haben sie gar nichts getan!
מאי קסבר אי קסבר שטר העומד לגבות כגבוי דמי והא עבדו איסורייהו ואי לאו כגבוי דמי הא לא עבוד ולא כלום
Tatsächlich meint er, ein Schuldschein, der zur Eintreibung bereitsteht, gilt nicht als eingetrieben, und dies lässt er uns hören: dass die Festsetzung [des Zinses] etwas [Bedeutsames] ist.
לעולם קסבר שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי והא קא משמע לן דשומא מילתא היא
So ist es auch einleuchtend, denn wir haben gelernt: Folgende übertreten ein Verbot: der Verleiher, der Borger, der Bürge und die Zeugen. Recht, all diese haben eine Handlung getan; aber die Zeugen – was haben sie getan? Ist also nicht daraus zu schließen, dass die Festsetzung etwas ist? Daraus ist es zu schließen.
הכי נמי מסתברא דתנן אלו עוברים בלא תעשה המלוה והלוה הערב והעדים בשלמא כולהו עבוד מעשה אלא עדים מאי עבוד אלא לאו שמע מינה דשומא מילתא היא ש"מ
Raw Safra sagte: Alles, was man nach ihrem [der Nichtjuden] Recht vom Borger für den Verleiher eintreibt, gibt man nach unserem Recht vom Verleiher an den Borger zurück; alles, was man nach ihrem Recht nicht vom Borger für den Verleiher eintreibt, gibt man nach unserem Recht nicht vom Verleiher an den Borger zurück.
אמר רב ספרא כל שאילו בדיניהם מוציאים מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה כל שאילו בדיניהם אין מוציאין מלוה למלוה בדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה
Abaje sagte zu Raw Josef: Ist das denn eine Regel? Da ist doch [das Darlehen] Sea gegen Sea, bei dem man nach ihrem Recht vom Borger für den Verleiher eintreibt, und nach unserem Recht gibt man nicht vom Verleiher an den Borger zurück! Er sagte zu ihm: Für jene ist es als Verwahrgut in seine Hand gekommen.
א"ל אביי לרב יוסף וכללא הוא והרי סאה בסאה דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת פקדון אתא לידיה
Rabina sagte zu Raw Aschi: Da ist doch das Pfandgrundstück ohne Abzug, bei dem man nach ihrem Recht vom Borger für den Verleiher eintreibt,
א"ל רבינא לרב אשי והרי משכנתא בלא נכייתא דבדיניהם מוציאין מלוה למלוה
Original: Bava Metzia 62a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.