und nach unserem Recht gibt man nicht vom Verleiher an den Borger zurück! Er sagte zu ihm: Für jene ist es als Kauf in ihre Hand gekommen.
ובדינינו אין מחזירין ממלוה ללוה אמר ליה אינהו בתורת זביני אתא לידייהו
Bawa Mezia 62b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Was will uns dann aber Raw Safra mit ‚alles, was man nach ihrem Recht …‘ hören lassen? Dies will er uns hören lassen: Alles, was man nach ihrem Recht vom Borger für den Verleiher eintreibt, gibt man nach unserem Recht vom Verleiher an den Borger zurück – und was ist das? Festgesetzter Zins, und zwar nach Rabbi Elasar.
אלא כל שאילו בדיניהן דקאמר רב ספרא מאי אתא לאשמועינן הכי אתא לאשמועינן כל שאילו בדיניהן מוציאין מלוה למלוה בדינינו מחזירין ממלוה ללוה ומאי ניהו ברבית קצוצה וכדרבי אלעזר
Alles, was man nach ihrem Recht nicht eintreibt, gibt man nach unserem Recht nicht zurück: vorausbezahlter Zins und nachträglicher Zins.
כל שאילו בדיניהם אין מוציאין בדינינו אין מחזירין רבית מוקדמת רבית מאוחרת:
‚Wie das? Er kaufte von ihm Weizen zu einem Golddenar das Kor, und so war der Marktpreis‘ usw. Und wenn er keinen Wein hat – was macht das aus?
כיצד לקח הימנו חטים בדינר זהב הכור וכן השער וכו': וכי אין לו יין מאי הוי
Es wird doch gelehrt: Man setzt [den Preis] für Früchte nicht fest, bevor der Marktpreis bekannt ist; ist der Marktpreis bekannt, setzt man ihn fest, denn auch wenn dieser keine hat, hat jener.
והתניא אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אף על פי שאין לזה יש לזה
Rabba sagte: In unserer Mischna befassen wir uns mit einem, der für ihren Preis zum Schuldner wird.
אמר רבה מתניתין בבא לחוב בדמיהן עסקינן
Und wie gelehrt wird: Wenn jemand seinem Nächsten eine Mine schuldig war und [der Gläubiger] ging, stellte sich auf seine Tenne und sagte: Gib mir mein Geld, denn ich will dafür Weizen kaufen; sagte [der Schuldner] zu ihm: Ich habe Weizen, den ich dir gebe; geh und rechne ihn mir nach dem jetzigen Marktpreis an, und ich liefere ihn dir im Laufe der ganzen zwölf Monate – so ist es verboten, denn es ist nicht, als käme sein Issar in seine Hand.
וכדתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה והלך ועמד על גורנו ואומר תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים אמר לו חטים יש לי שאני נותן לך צא ועשה עלי כשער של עכשיו ואני אעלה לך כל שנים עשר חדש אסור דלאו כאיסרו הבא לידו דמי
Abaje sagte zu ihm: Wenn [der Grund ist], dass es nicht ist, als käme sein Issar in seine Hand, warum gerade ‚er hat keinen‘? Auch wenn er hat! Vielmehr sagte Abaje: Unsere Mischna [ist] wie das, was Raw Safra im [Traktat] Zins der Schule Rabbi Chijas lehrte.
א"ל אביי אי דלא כאיסרו הבא לידו מאי איריא אין לו אפי' יש לו נמי אלא אמר אביי מתני' כדתני רב ספרא ברבית דבי רבי חייא
Denn Raw Safra lehrte im [Traktat] Zins der Schule Rabbi Chijas: Es gibt Dinge, die erlaubt und [doch] verboten sind wegen Umgehung des Zinsverbots. Wie das? Er sagte zu ihm: Leih mir eine Mine! Er sagte zu ihm: Eine Mine habe ich nicht; Weizen im Wert einer Mine habe ich, den gebe ich dir. Er gab ihm Weizen im Wert einer Mine und kaufte ihn dann von ihm für vierundzwanzig Sela zurück – es ist erlaubt, und [doch] ist es verboten, so zu handeln, wegen Umgehung des Zinsverbots.
דתני רב ספרא ברבית דבי ר' חייא יש דברים שהם מותרין ואסורין מפני הערמת רבית כיצד אמר לו הלויני מנה א"ל מנה אין לי חטין במנה יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין במנה וחזר ולקחן הימנו בעשרים וארבע סלע מותר ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית
Auch hier: wenn er sagte: Leih mir dreißig Denare! Er sagte zu ihm: Dreißig Denare habe ich nicht; Weizen im Wert von dreißig Denaren habe ich, den gebe ich dir. Er gab ihm Weizen im Wert von dreißig Denaren und kaufte ihn dann von ihm für einen Golddenar zurück. Hat der Borger Wein, den er ihm für dreißig Denare gibt, so nimmt er von ihm Früchte, und wir haben nichts dagegen; wenn aber nicht – da er keinen Wein hat, sieht es gewiss nach Zins aus, Geld von ihm zu nehmen.
הכא נמי כגון דאמר הלויני שלשים דינרים אמר ליה שלשים דינרים אין לי חטין בשלשים דינרים יש לי שאני נותן לך נתן לו חטין בשלשים דינרים וחזר ולקחם הימנו בדינר זהב אי אית ליה חמרא ללוה דיהיב ליה בשלשים דינר פירא הוא דקא שקיל מיניה ולית לן בה ואי לא כיון דלית ליה חמרא ודאי משקל זוזי מיניה מחזי כרבית
Rawa sagte zu ihm: Wenn dem so ist, [warum] ‚Gib mir meinen Weizen‘? Es müsste heißen: ‚den Preis meines Weizens‘! – Lehre: ‚den Preis meines Weizens‘. – ‚Denn ich will ihn verkaufen‘? Es müsste heißen: ‚den ich dir verkauft habe‘! – Lehre: ‚den ich dir verkauft habe‘. – ‚Siehe, dein Weizen gilt bei mir als dreißig Denare‘? Auch anfangs hat er ihn ihm doch so angerechnet! – So sagt er zu ihm: Für den Preis deines Weizens, den du mir mit dreißig Denaren angerechnet hast,
אמר ליה רבא אי הכי תן לי חיטי דמי חיטי מבעי ליה תני דמי חיטי שאני מוכרן שמכרתים לך מבעיא ליה תני שמכרתים לך הרי חטיך עשויות עלי בשלשי' דינרין מעיקרא נמי הכי אוקמינהו עילויה הכי קאמר ליה בדמי חטיך שעשית עלי בשלשים דינר
siehe, dafür hast du bei mir Wein – und Wein hat er nicht. – Aber er lehrt doch: ‚zu einem Golddenar das Kor, und so war der Marktpreis‘! Vielmehr sagte Rawa: Wenn ich sterbe, wird Rabbi Oschaja mir entgegenkommen,
הרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו והא בדינר זהב הכור וכן השער קתני אלא אמר רבא כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי
Original: Bava Metzia 62b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.