Weil er den Marktpreis erleichtert.
משום דקא מרווח לתרעא:
Bawa Mezia 60b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
‚Er soll die Graupen nicht aussieben – Worte des Abba Schaul; die Weisen aber erlauben es‘ usw. Wer sind die Weisen? Rabbi Acha, denn es wird gelehrt: Rabbi Acha erlaubt es bei einer Sache, die sichtbar ist.
ולא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין וכו': מאן חכמים רבי אחא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנראה:
‚Man putzt weder einen Menschen heraus‘ usw. ‚noch Geräte‘. Die Rabbanan lehrten: Man ‚mescharbet‘ das Tier nicht, man bläst die Eingeweide nicht auf, und man weicht das Fleisch nicht in Wasser ein. Was bedeutet ‚man mescharbet nicht‘? Hier erklärte man: [Man gibt ihm] Kleiewasser [zu trinken]. Seïri sagte im Namen Raw Kahanas: Das Aufrichten [des Fells].
אין מפרכסין לא את האדם וכו' ולא את הכלים: ת"ר אין משרבטין את הבהמה ואין נופחין בקרביים ואין. שורין את הבשר במים מאי אין משרבטין הכא תרגמו מיא דחיזרא זעירי אמר רב כהנא מזקפתא
Schmuel erlaubte, Fransen an einen Mantel zu setzen; Raw Jehuda erlaubte, feine Gewänder zu glätten; Rabba erlaubte, Hanfgewebe zu klopfen; Rawa erlaubte, Pfeile zu bemalen; Raw Papa bar Schmuel erlaubte, Körbe zu bemalen. Aber wir haben doch gelernt: Man putzt weder einen Menschen noch ein Tier noch Geräte heraus! – Das ist kein Widerspruch: Das eine bei neuen, das andere bei alten.
שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי רבה שרא למידק צרדי רבא שרא לצלומי גירי רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי
Was ist das Herausputzen eines Menschen? Wie bei jenem alten Sklaven, der hinging, sein Haupt und seinen Bart färbte, vor Rawa kam und zu ihm sagte: Kaufe mich! Er sagte zu ihm: Mögen Arme die Leute deines Hauses sein.
פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך
Er kam vor Raw Papa bar Schmuel, und der kaufte ihn. Eines Tages sagte er zu ihm: Gib mir Wasser zu trinken! Da ging er, wusch sein Haupt und seinen Bart weiß und sagte zu ihm: Sieh, dass ich älter bin als dein Vater! Er wandte auf sich [den Vers] an: „Der Gerechte wird aus der Not befreit, und ein anderer kommt an seine Stelle“ (Spr 11,8).
אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד א"ל אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה א"ל חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה (משלי יא, ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Das Gold“.
הדרן עלך הזהב
MISCHNA: Was ist Neschech [‚Biss‘], und was ist Tarbit [‚Mehrung‘]?
מתני׳ איזהו נשך ואיזהו תרבית
Was ist Neschech? Wer einen Sela für fünf Denare verleiht, zwei Sea Weizen für drei – das ist verboten, weil er [damit] beißt.
איזהו נשך המלוה סלע בה' דינרין סאתים חטין בשלש אסור מפני שהוא נושך
Und was ist Tarbit? Wer an Früchten Mehrung erzielt. Wie das? Er kaufte von ihm Weizen zu einem Golddenar das Kor, und so war der Marktpreis; [dann] stieg der Weizen auf dreißig Denare.
ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטין בל' דינרין
Er sagte zu ihm: Gib mir meinen Weizen, denn ich will ihn verkaufen und dafür Wein kaufen. Er sagte zu ihm: Siehe, dein Weizen gilt bei mir als dreißig [Denare], und siehe, dafür hast du bei mir Wein – und Wein hat er [gar] nicht.
אמר לו תן לי חטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
GEMARA: Da er den Zins nach der Tora übergeht und den rabbinischen erklärt, folgt daraus, dass nach der Tora Neschech und Tarbit ein und dieselbe Sache sind. Aber es stehen doch Verse geschrieben: Neschech bei Geld und Tarbit bei Speise!
גמ׳ מדשביק לריבית דאורייתא וקא מפרש דרבנן מכלל דאורייתא דנשך ותרבית חדא מלתא היא והא קראי כתיבי נשך כסף וריבית אוכל
Und meinst du denn, es gebe Neschech ohne Tarbit und Tarbit ohne Neschech? Neschech ohne Tarbit – wie ist der Fall?
ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך נשך בלא תרבית היכי דמי
Wenn er ihm hundert für hundertzwanzig geliehen hat, und anfangs standen hundert [Perutot] auf einen Danka und zuletzt standen hundertzwanzig auf einen Danka: Neschech gibt es, denn er beißt ihn, indem er von ihm etwas nimmt, was er nicht gegeben hat; Tarbit aber gibt es nicht, denn er hat keinen Gewinn – einen Danka hat er ihm geliehen, und einen Danka nimmt er von ihm.
אי דאוזפיה מאה במאה ועשרים מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף קיימי מאה ועשרים בדנקא נשך איכא דקא נכית ליה דקא שקיל מיניה מידי דלא יהיב ותרבית ליכא דלית ליה רווחא דדנקא אוזפיה ודנקא קא. שקיל מיניה
Letztlich aber: Wenn du dich nach dem Anfang richtest, gibt es sowohl Neschech als auch Tarbit; wenn du dich nach dem Ende richtest, gibt es weder Neschech noch Tarbit.
סוף סוף אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית אי בתר בסוף אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא
Und ferner: Tarbit ohne Neschech – wie ist der Fall? Wenn er hundert für hundert geliehen hat, und anfangs standen hundert auf einen Danka und zuletzt hundert auf ein Fünftel [Denar]?
ותו תרבית בלא נשך היכי דמי אי דאוזיף מאה במאה מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף מאה בחומשא
Wenn du dich nach dem Anfang richtest, gibt es weder Neschech noch Tarbit; wenn du dich nach dem Ende richtest, gibt es sowohl Neschech als auch Tarbit.
אי בתר מעיקרא אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא אי בתר סוף אזלת הרי נשך והרי תרבית
Vielmehr sagte Rawa: Du findest weder Neschech ohne Tarbit noch Tarbit ohne Neschech, und die Schrift hat sie nur unterschieden, damit man dadurch zwei Verbote übertritt.
אלא אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין
Die Rabbanan lehrten: „Dein Geld sollst du ihm nicht um Neschech geben, und um Marbit sollst du deine Speise nicht geben“ (Lev 25,37). Ich habe nur Neschech bei Geld und Ribit bei Speise; woher Neschech bei Speise? Die Schrift sagt: „Neschech von Speise“ (Dtn 23,20). Woher Ribit bei Geld? Die Schrift sagt: ‚Neschech von Geld‘.
ת"ר (ויקרא כה, לז) את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אין לי אלא נשך בכסף וריבית באוכל נשך באוכל מנין ת"ל (דברים כג, כ) נשך אוכל ריבית בכסף מנין תלמוד לומר נשך כסף
Original: Bava Metzia 60b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.