und erst recht nicht neue mit alten.
ואין צריך לומר חדשים בישנים
Bawa Mezia 60a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wahrlich, man hat gesagt: Beim Wein hat man erlaubt, starken mit mildem zu mischen, weil es ihn verbessert. Man mischt nicht Weinhefe in Wein, doch darf man ihm seine [eigene] Hefe geben.
באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו אין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו
Wem Wasser in seinen Wein geraten ist, der darf ihn nicht im Laden verkaufen, es sei denn, er teilt es [dem Käufer] mit; und nicht einem Händler, selbst wenn er es ihm mitteilt, denn [dieser kauft ihn] nur, um damit zu betrügen. An einem Ort, wo man gewohnt ist, Wasser in den Wein zu geben, darf man es geben.
מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנות אלא א"כ הודיעו ולא לתגר אע"פ שהודיעו שאינו אלא לרמות בו מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו
Der Händler darf von fünf Tennen nehmen und in einen Speicher geben, von fünf Keltern und in ein Fass geben, nur darf er nicht beabsichtigen zu vermischen.
התגר נוטל מה' גרנות ונותן לתוך מגורה אחת מה' גיתות ונותן לתוך פיטום אחד ובלבד שלא יהא מתכוין לערב:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Nicht nur, dass man neue [Früchte] zu vier [Sea für einen Sela] und alte zu drei nicht vermischt, sondern sogar neue zu drei und alte zu vier vermischt man nicht, weil ein Mensch sie [selbst] altern lassen will.
גמ׳ ת"ר אין צ"ל חדשות מארבע וישנות משלש דאין מערבין אלא אפילו חדשות משלש וישנות מארבע אין מערבין מפני. שאדם רוצה לישנן:
‚Wahrlich, man hat gesagt: Beim Wein hat man erlaubt, starken mit mildem zu mischen, weil es ihn verbessert‘ (usw.). Rabbi Elasar sagte: Das besagt: Jedes ‚Wahrlich, man hat gesagt‘ ist eine Halacha.
באמת אמרו ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו (וכו'): א"ר אלעזר עדא אמרה כל באמת אמרו הלכה היא
Raw Nachman sagte: Und das hat man [nur] für die Zeit der Keltern gelehrt.
אמר ר"נ ובין הגיתות שנו
Und heutzutage, wo man [auch] außerhalb der Kelterzeit mischt? Raw Papa sagte: Weil man es weiß und darauf verzichtet. Raw Acha, der Sohn von Raw Ika, sagte: Von wem ist dies? Von Rabbi Acha, denn es wird gelehrt: Rabbi Acha erlaubt es bei einer Sache, die man kosten kann.
והאידנא דקא מערבי שלא בין הגיתות אמר רב פפא דידעי וקא מחלי רב אחא בריה דרב איקא אמר הא מני רבי אחא היא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנטעם:
‚Man mischt nicht Weinhefe in Wein, doch darf man ihm seine Hefe geben‘ (usw.). Du hast doch im ersten Teil gesagt, man mischt überhaupt nicht! Und wolltest du sagen: Was bedeutet ‚man darf ihm seine Hefe geben‘? Dass er es ihm mitteilt – da er im Schlussteil lehrt: ‚Er darf ihn nicht im Laden verkaufen, es sei denn, er teilt es ihm mit, und nicht einem Händler, selbst wenn er es ihm mitteilt‘, folgt daraus, dass der erste Teil [gilt], auch wenn er es ihm nicht mitteilt!
ואין מערבין שמרי יין ביין אבל נותן לו את שמריו (וכו'): והא אמרת רישא אין מערבין כלל וכי תימא מאי נותן לו את שמריו דקא מודע ליה הא מדקתני סיפא לא ימכרנו בחנות אלא א"כ מודיעו ולא לתגר אע"פ שמודיעו מכלל דרישא אע"ג דלא מודע ליה
Raw Jehuda sagte: So meint er es: Man mischt nicht Hefe von gestern in [Wein] von heute, noch die von heute in [Wein] von gestern, doch darf man ihm seine [eigene] Hefe geben. So wird auch gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Wer seinem Nächsten Wein abfüllt, darf nicht [Hefe] von gestern in [Wein] von heute mischen, noch von heute in [den] von gestern; wohl aber darf er von gestern in [den] von gestern und von heute in [den] von heute mischen.
אמר רב יהודה ה"ק אין מערבין שמרים של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל נותן לו את שמריו תניא נמי הכי רבי יהודה אומר השופה יין לחבירו ה"ז לא יערב של אמש בשל יום ולא של יום בשל אמש אבל מערב של אמש בשל אמש ושל יום בשל יום:
‚Wem Wasser in seinen Wein geraten ist, der darf ihn nicht im Laden verkaufen, es sei denn, er teilt es ihm mit‘ usw. Man brachte Rawa Wein aus dem Laden. Er mischte ihn [mit Wasser] und kostete ihn, doch er war nicht schmackhaft; da schickte er ihn zum Laden [zurück]. Abaje sagte zu ihm: Aber wir haben doch gelernt: ‚und nicht einem Händler, selbst wenn er es ihm mitteilt‘! Er sagte zu ihm: Meine Mischung ist bekannt. Und wolltest du sagen, er fügt mehr [Wasser] hinzu, verwässert ihn und verkauft ihn – wenn so, hat die Sache kein Ende.
מי שנתערב מים ביינו ה"ז לא ימכרנו בחנות אלא א"כ מודיעו וכו': רבא אייתו ליה חמרא מחנותא מזגיה טעמיה לא הוה בסים שדריה לחנותא א"ל אביי והא אנן תנן ולא לתגר אע"פ שהודיעו א"ל מזגא דידי מידע ידיע וכי תימא דטפי ומחייליה ומזבין ליה א"כ אין לדבר סוף:
‚An einem Ort, wo man gewohnt ist, Wasser in den Wein zu geben, darf man es geben‘ usw. Es wurde gelehrt: zur Hälfte, zu einem Drittel und zu einem Viertel. Raw sagte: Und das hat man [nur] für die Zeit der Keltern gelehrt.
מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו וכו': תנא למחצה לשליש ולרביע אמר רב ובין הגיתות שנו:
MISCHNA: Rabbi Jehuda sagt: Der Krämer soll keine gerösteten Körner und Nüsse an Kinder verteilen, weil er sie daran gewöhnt, zu ihm zu kommen; die Weisen aber erlauben es. Und er soll den Preis nicht senken; die Weisen aber sagen: Er sei zum Guten gedacht.
מתני׳ רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין ולא יפחות את השער וחכ"א זכור לטוב
Er soll die Graupen nicht aussieben – Worte des Abba Schaul; die Weisen aber erlauben es. Sie stimmen [jedoch] zu, dass er nicht [nur] die Oberfläche des Speichers aussieben soll, denn das ist nichts anderes als eine Täuschung des Auges. Man putzt weder einen Menschen noch ein Tier noch Geräte [zum Verkauf] heraus.
לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים:
GEMARA: Was ist der Grund der Rabbanan? Weil er [zum Konkurrenten] sagen kann: Ich verteile Nüsse, und du verteile Pflaumen!
גמ׳ מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי:
‚Und er soll den Preis nicht senken; die Weisen aber sagen: Er sei zum Guten gedacht‘ usw. Was ist der Grund der Rabbanan?
ולא יפחות את השער וחכ"א זכור לטוב וכו': מאי טעמא דרבנן
Original: Bava Metzia 60a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.