Vielmehr ist es klar: nach der Zeit des Herausnehmens aus dem Haus der Eigentümer. Sollen wir sagen, dass Rabba wie Bet Schammai spricht? Rabba kann dir sagen: Bei der Wertsteigerung streiten alle nicht; wo sie streiten, ist bei der Wertminderung.
אלא פשיטא כשעת הוצאה מבית בעלים לימא רבה דאמר כבית שמאי אמר לך רבה ביתר כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בחסר
Bet Schammai sind der Ansicht: Das Sich-Vergreifen erfordert keine Verminderung, und wenn es abnahm, nahm es in seinem [des Hüters] Besitz ab; und Bet Hillel sind der Ansicht: Das Sich-Vergreifen erfordert eine Verminderung, und wenn es abnahm, nahm es im Besitz seines Eigentümers ab.
ב"ש סברי שליחות יד אינה צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דידיה חסר וב"ה סברי שליחות יד צריכה חסרון וכי חסר ברשותא דמריה חסר
Aber das, was Rawa sagte: Das Sich-Vergreifen erfordert keine Verminderung – sollen wir sagen, dass Rawa wie Bet Schammai spricht? Vielmehr: Womit befassen wir uns hier? Etwa damit, dass er es bewegte, um [darauf stehend] junge Tauben herunterzuholen, und sie streiten über den, der ohne Wissen [des Eigentümers] borgt.
אלא הא דאמר רבא שליחות יד אינה צריכה חסרון לימא רבא דאמר כב"ש אלא הכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי
Bet Schammai sind der Ansicht: Wer ohne Wissen borgt, ist ein Räuber, und wenn es abnahm, nahm es in seinem Besitz ab; und Bet Hillel sind der Ansicht: Wer ohne Wissen borgt, ist ein Entleiher, und wenn es abnahm, nahm es im Besitz seines Eigentümers ab.
ב"ש סברי שואל שלא מדעת גזלן הוי וכי חסר ברשותא דידיה חסר וב"ה סברי שואל שלא מדעת שואל הוי וכי חסר ברשותא דמרה חסר
Aber das, was Rawa sagte: Wer ohne Wissen borgt, ist nach den Rabbanan ein Räuber – sollen wir sagen, dass Rawa wie Bet Schammai spricht? Vielmehr: Hier streiten sie über die Wertsteigerung des Geraubten. Bet Schammai sind der Ansicht: Die Wertsteigerung des Geraubten gehört dem Beraubten; und Bet Hillel sind der Ansicht: Die Wertsteigerung des Geraubten gehört dem Räuber.
אלא הא דאמר רבא שואל שלא מדעת לרבנן גזלן הוי לימא רבא דאמר כב"ש אלא הכא בשבח של גזילה קמיפלגי ב"ש סברי שבח גזילה דנגזל הוי ובית הלל סברי שבח גזילה דגזלן הוי
Und [sie streiten] in der Streitfrage dieser Tannaim, denn es wird gelehrt: Wer ein Mutterschaf raubt, und er schor es, und es warf: Er zahlt es samt seiner Schur und seinen Jungen – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Das Geraubte geht so zurück, wie es ist.
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא הגוזל את הרחל גזזה וילדה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מ ר' יהודה אומר גזילה חוזרת בעיניה
Genau genommen [ergibt sich das] auch [aus dem Wortlaut], denn es heißt: „Bet Schammai sagen: Er trägt den Nachteil, ob [der Wert] fällt oder steigt; und Bet Hillel sagen: Nach der Zeit des Herausnehmens.“ Schließe daraus.
דיקא נמי דקתני ב"ש אומרים ילקה בחסר וביתר וב"ה אומרים כשעת הוצאה ש"מ:
„Rabbi Akiwa sagt: Nach der Zeit der Klageerhebung“: Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa. Und Rabbi Akiwa gibt zu [für den Fall], wo Zeugen da sind. Was ist der Grund? Denn die Schrift sagt: „Wem es gehört, dem soll er es geben am Tag seiner Schuld“ (Lev 5,24); und da Zeugen da sind, ist er ihm von jenem Augenblick an schuldig geworden.
ר"ע אומר כשעת התביעה: אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' עקיבא ומודה ר"ע במקום שיש עדים מ"ט דאמר קרא (ויקרא ה, כד) לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו וכיון דאיכא עדים מההוא שעתא הוא דאיחייב ליה אשמה
Rabbi Oschaja sagte zu Raw Jehuda: Meister, sagst du so? So sagte Rabbi Assi im Namen Rabbi Jochanans: Rabbi Akiwa widersprach selbst dort, wo Zeugen da sind. Was ist der Grund? Denn die Schrift sagt: „Wem es gehört, dem soll er es geben am Tag seiner Schuld“, und [erst] das Gericht ist es, das ihn schuldig spricht.
א"ל ר' אושעיא לרב יהודה ר' אתה אומר כן הכי א"ר אסי אמר ר' יוחנן חלוק היה ר"ע אפי' במקום שיש עדים מ"ט דאמר קרא לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו ובי דינא הוא דקא מחייבי ליה אשמה
א"ל ר' זירא לר' אבא בר פפא כי אזלת להתם אקיף אסולמא דצור ועול לגביה דר' יעקב בר אידי ובעי מיניה אי שמיעא ליה לר' יוחנן הלכה כר"ע או אין הלכה כר"ע א"ל הכי אמר ר' יוחנן הלכה כרבי עקיבא לעולם
Oder auch: wenn er es an seinen Platz zurückgebracht hat und es zerbrochen ist – um [die Ansicht] Rabbi Jischmaels auszuschließen, der sagt: Wir benötigen nicht das Wissen der Eigentümer; das lehrt uns, dass wir das Wissen der Eigentümer benötigen. Und Rawa sagte: Die Halacha ist wie Bet Hillel.
ואי נמי דאהדרה לדוכתה ואיתברא לאפוקי מדרבי ישמעאל דאמר לא בעינן דעת בעלים קא משמע לן דבעינן דעת בעלים ורבא אמר הלכה כבית הלל:
MISCHNA: Wer [nur] daran denkt, sich an hinterlegtem Gut zu vergreifen: Bet Schammai sagen: Er ist ersatzpflichtig; und Bet Hillel sagen: Er ist nicht ersatzpflichtig, bis er sich daran vergreift, denn es heißt: „ob er nicht seine Hand nach dem Gut seines Nächsten ausgestreckt hat“ (Ex 22,7). Hat er das Fass geneigt und ein Viertel [Log] daraus genommen, und es zerbrach, zahlt er nur das Viertel. Hat er es hochgehoben und ein Viertel daraus genommen, und es zerbrach, zahlt er den Wert des Ganzen.
מתני׳ החושב לשלוח יד בפקדון בית שמאי אומרים חייב ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר (שמות כב, ז) אם לא שלח ידו במלאכת רעהו הטה את החבית ונטל הימנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה משלם דמי כולה
Original: Bava Metzia 43b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.