GEMARA: Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Bei jeder Sache des Vergehens“ (Ex 22,8) – Bet Schammai sagen: Das lehrt, dass er für den Gedanken wie für die Tat haftet. Und Bet Hillel sagen: Er haftet nicht, bis er sich daran vergreift, denn es heißt: „ob er nicht seine Hand nach dem Gut seines Nächsten ausgestreckt hat“ (Ex 22,7). Bet Schammai sagten zu Bet Hillel: Es heißt doch schon: „Bei jeder Sache des Vergehens“! Bet Hillel sagten zu Bet Schammai: Es heißt doch schon: „ob er nicht seine Hand nach dem Gut seines Nächsten ausgestreckt hat“!
גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן (שמות כב, ח) על כל דבר פשע בית שמאי אומרים מלמד שחייב על המחשבה כמעשה ובית הלל אומרים אינו חייב עד שישלח בו יד שנאמר (שמות כב, ז) אם לא שלח ידו במלאכת רעהו אמרו להן ב"ש לב"ה והלא כבר נאמר על כל דבר פשע אמרו להן ב"ה לב"ש והלא כבר נאמר אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
Wenn dem so ist, was lehrt [die Schrift mit den Worten] „bei jeder Sache des Vergehens“? Denn man könnte meinen: Ich habe nur [den Fall, dass] er [selbst sich vergreift]; hat er es seinem Knecht oder seinem Beauftragten gesagt – woher? Die Schrift lehrt: „bei jeder Sache des Vergehens“.
א"כ מה תלמוד לומר על כל דבר פשע שיכול אין לי אלא הוא אמר לעבדו ולשלוחו מנין תלמוד לומר על כל דבר פשע:
„Hat er das Fass geneigt“ usw.: Rabba sagte: Man hat das nur gelehrt, wenn es zerbrach; wenn [der Wein] aber sauer wurde, zahlt er das Ganze. Was ist der Grund? Seine Pfeile sind es, die es bewirkt haben.
הטה את החבית כו': אמר רבה לא שנו אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מאי טעמא גירי דידיה הוא דאהנו לה:
„Hat er es hochgehoben und daraus genommen“ usw.: Schmuel sagte: „Genommen“ heißt nicht tatsächlich genommen, sondern sobald er es hochgehoben hat, um zu nehmen, auch wenn er nicht genommen hat.
הגביהה ונטל הימנה כו': אמר שמואל לא נטל נטל ממש אלא כיון שהגביהה ליטול אע"פ שלא נטל
Sollen wir sagen, Schmuel sei der Ansicht: Das Sich-Vergreifen erfordert keine Verminderung? Man sagt: Nein, hier ist es anders, denn ihm ist daran gelegen, dass dieses ganze Fass eine Grundlage für dieses Viertel sei.
לימא קא סבר שמואל שליחות יד אינה צריכה חסרון אמרי לא שאני הכא דניחא ליה דתיהוי הא חבית כולה בסיס להא רביעית
Raw Aschi fragte: Hat er einen Geldbeutel hochgehoben, um einen Denar daraus zu nehmen, wie ist es? Ist es [nur] Wein, der nicht anders als zusammen mit dem [übrigen] Wein verwahrt wird, eine Münze aber wird [auch für sich] verwahrt? Oder ist vielleicht die Verwahrung eines Geldbeutels anders als die Verwahrung eines Denars? – Die Frage bleibt offen.
בעי רב אשי הגביה ארנקי ליטול הימנה דינר מהו חמרא הוא דלא מינטר אלא אגב חמרא אבל זוזא מינטר או דלמא שאני נטירותא דארנקי מנטירותא דדינר תיקו:
(Dies ist die Regel:) Alle beweglichen Güter erwerben einander. Wie? Hat er die Früchte von ihm an sich gezogen und ihm kein Geld gegeben, kann er nicht zurücktreten. Hat er ihm Geld gegeben und die Früchte nicht von ihm an sich gezogen, kann er zurücktreten.
(זה הכלל) כל המטלטלים קונין זה את זה כיצד משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות אינו יכול לחזור בו נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות יכול לחזור בו
Aber man hat gesagt: Der, der an den Menschen der Generation der Sintflut und der Generation der Zerstreuung Vergeltung geübt hat, wird Vergeltung üben an dem, der nicht zu seinem Wort steht.
אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו
GEMARA: Rabbi lehrte seinen Sohn Rabbi Schimon: Gold erwirbt Silber. Er sagte zu ihm: Meister, in deiner Jugend hast du uns gelehrt: Silber erwirbt Gold, und nun lehrst du uns in deinem Alter wiederum: Gold erwirbt Silber?
גמ׳ מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה הזהב קונה את הכסף א"ל רבי שנית לנו בילדותיך הכסף קונה את הזהב ותחזור ותשנה לנו בזקנותיך הזהב קונה את הכסף
Was meinte er in seiner Jugend, und was meinte er in seinem Alter? In seiner Jugend meinte er: Gold, das wertvoll ist, gilt als Münze; Silber, das nicht [so] wertvoll ist, gilt als Ware, und die Ware erwirbt die Münze. In seinem Alter meinte er: Silber,
Original: Bava Metzia 44a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.