Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
zweien entfallen, muss er ihn zurückgeben. Was ist der Grund? Jener, dem er entfallen ist, gibt die Hoffnung nicht auf, [denn] er sagt: Nun, kein anderer Mensch war bei mir außer diesem; ich packe ihn und sage zu ihm: Du bist es, der ihn genommen hat.
שנפל משנים חייב להחזיר מאי טעמא ההוא דנפל מיניה לא מיאש מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הוה בהדאי אלא האי נקיטנא ליה ואמינא ליה אנת הוא דשקלתיה
Bei dreien muss er ihn nicht zurückgeben. Was ist der Grund? Jener, dem er entfallen ist, gibt gewiss die Hoffnung auf, [denn] er sagt: Nun, zwei waren bei mir; packe ich diesen, sagt er: „Ich habe ihn nicht genommen“, und packe ich jenen, sagt er: „Ich habe ihn nicht genommen.“
בשלשה אינו חייב להחזיר מאי טעמא ההוא דנפל מיניה ודאי מיאש מימר אמר מכדי תרי הוו בהדאי אי נקיטנא להאי אמר לא שקלתיה ואי נקיטנא להאי אמר לא שקלתיה
Rawa sagte: Was du gesagt hast, bei dreien muss er ihn nicht zurückgeben, haben wir nur gesagt, wenn er nicht den Wert einer Pruta für jeden Einzelnen hat; hat er aber den Wert einer Pruta für jeden Einzelnen, muss er ihn zurückgeben. Was ist der Grund? Sag, sie sind Teilhaber und geben die Hoffnung nicht auf.
אמר רבא האי דאמרת בשלשה אינו חייב להחזיר לא אמרן אלא דלית ביה שוה פרוטה לכל חד וחד אבל אית ביה שוה פרוטה לכל חד וחד חייב להחזיר מאי טעמא אימור שותפי נינהו ולא מיאשו
Manche sagen: Rawa sagte: Selbst wenn er nur den Wert von zwei Prutot hat, muss er ihn zurückgeben. Was ist der Grund? Sag, sie sind Teilhaber, und einer von ihnen hat seinen Anteil seinem Gefährten überlassen.
איכא דאמרי אמר רבא אע"ג דלית ביה אלא שוה שתי פרוטות חייב להחזיר מאי טעמא אימור שותפי נינהו וחד מנייהו אחולי אחליה למנתיה גבי חבריה
Und Rawa sagte: Sah er einen Sela herunterfallen und nahm ihn vor dem Aufgeben der Hoffnung in der Absicht, ihn zu rauben, so übertritt er sie alle: „Du sollst nicht rauben“ (Lev 19,13), „Du sollst sie zurückbringen“ (Dtn 22,1) und „Du darfst dich nicht entziehen“ (Dtn 22,3); und auch wenn er ihn nach dem Aufgeben der Hoffnung zurückgibt, ist es ein Geschenk, das er ihm gibt, und das Verbot, das er begangen hat, hat er begangen.
ואמר רבא ראה סלע שנפלה נטלה לפני יאוש על מנת לגוזלה עובר בכולן משום (ויקרא יט, יג) לא תגזול ומשום (דברים כב, א) השב תשיבם ומשום (דברים כב, ג) לא תוכל להתעלם ואע"ג דחזרה לאחר יאוש מתנה הוא דיהיב ליה ואיסורא דעבד עבד
Nahm er ihn vor dem Aufgeben der Hoffnung, um ihn zurückzugeben, und beabsichtigte er nach dem Aufgeben der Hoffnung, ihn zu rauben, so übertritt er „Du sollst sie zurückbringen“.
נטלה לפני יאוש על מנת להחזירה ולאחר יאוש נתכוין לגוזלה עובר משום השב תשיבם
Rawa sagte: Wer sieht, dass seinem Nächsten ein Sus in den Sand fällt, und er findet ihn und nimmt ihn, ist nicht verpflichtet, ihn ihm zurückzugeben. Was ist der Grund? Jener, dem er entfallen ist, hat die Hoffnung aufgegeben, selbst wenn er sieht, dass er ein Sieb bringt und siebt; er sagt [sich nämlich]: So wie mir das Meine entfallen ist, so ist auch anderen Menschen [Geld] entfallen, und ich werde etwas finden.
אמר רבא האי מאן דחזי דנפל זוזי מחבריה בי חלתא ואשכחיה ושקליה לא מיחייב לאהדורי ליה מאי טעמא ההוא דנפל מיניה מיאש הוא אע"ג דחזייה דאייתי ארבלא וקא מרבל מימר אמר כי היכי דנפול מינאי דידי הכי נפול מאיניש אחרינא ומשכחנא מידי:
MISCHNA: Findet er [etwas] in einem Laden, so gehört es ihm; zwischen dem Ladentisch und dem Krämer, so gehört es dem Krämer. Vor einem Geldwechsler gehört es ihm; zwischen dem Schemel und dem Geldwechsler gehört es dem Geldwechsler.
מתני׳ מצא בחנות הרי אלו שלו בין התיבה ולחנוני של חנוני לפני שולחני הרי אלו שלו בין הכסא ולשולחני הרי אלו של שולחני
Wer Früchte von seinem Nächsten kauft, oder wem sein Nächster Früchte geschickt hat, und er findet darin Münzen, dem gehören sie. Waren sie zusammengebunden, nimmt er sie und ruft aus.
הלוקח פירות מחבירו או ששילח לו חבירו פירות ומצא בהן מעות הרי אלו שלו אם היו צרורין נוטל ומכריז:
Wir haben gelernt: Vor einem Geldwechsler gehört es ihm – [daraus folgt:] auf dem Tisch [gehört es] dem Geldwechsler! Sag den Schlussteil: Zwischen dem Schemel und dem Geldwechsler gehört es dem Geldwechsler – [daraus folgt:] auf dem Tisch gehört es ihm! Vielmehr ist hieraus nichts zu entnehmen.
תנן לפני שולחני הרי אלו שלו הא על גבי שולחן דשולחני אימא סיפא בין הכסא ולשולחני של שולחני הא על גבי שולחן שלו אלא מהא ליכא למשמע מינה
Und Rabbi Elasar, woher hat er das? Rawa sagte: Die Mischna bereitete ihm Schwierigkeit: Wozu lehrt er gerade: „zwischen dem Schemel und dem Geldwechsler gehört es dem Geldwechsler“? Er sollte lehren: „auf dem Tisch“, oder auch: „Findet er [es] bei den Tischen“, wie er im ersten Teil lehrt: „Findet er [etwas] in einem Laden, gehört es ihm.“ Vielmehr ist daraus zu entnehmen: Selbst wenn sie auf dem Tisch liegen, gehören sie ihm.
ורבי אלעזר הא מנא ליה אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי אריא דתני בין הכסא לשולחני של שולחני ליתני על שולחן אי נמי מצא בשולחנות כדקתני רישא מצא בחנות שלו אלא ש"מ אפי' מונחין על גבי שולחן הרי אלו שלו:
Wer Früchte von seinem Nächsten kauft usw. Resch Lakisch sagte im Namen Rabbi Jannais: Man hat [dies] nur gelehrt
הלוקח פירות מחבירו וכו': אמר ריש לקיש משום רבי ינאי לא שנו אלא
Original: Bava Metzia 26b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.