[für den Fall,] dass es stark verrostet ist.
דשתיך טפי:
Bawa Mezia 26a בבא מציעא
In einer neuen Mauer – von ihrer Mitte nach außen gehört es ihm, von ihrer Mitte nach innen gehört es dem Hausherrn.
בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית:
Raw Aschi sagte: Ein Messer [richtet sich] nach dem Griff, und ein Beutel nach seinen Bändern.
אמר רב אשי סכינא בתר קתא וכיסא בתר שנציה
Aber die Mischna, die lehrt: „von ihrer Mitte nach außen gehört es ihm, von ihrer Mitte nach innen gehört es dem Hausherrn“ – man sollte doch sehen, ob der Griff nach innen oder nach außen [zeigt], ob die Bänder nach innen oder nach außen [zeigen]! – Die Mischna [spricht] von einem Wollknäuel und einem Metallbarren.
ואלא מתני' דקתני מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית ולחזי אי קתא לגאו אי קתא לבר אי שנציה לגאו אי שנציה לבר מתני' באודרא ונסכא
Es wurde gelehrt: War die Mauer damit angefüllt, so teilen sie. – Selbstverständlich! – Es ist nötig für den Fall, dass es sich nach einer Seite hin neigt; man könnte sagen, es ist [dorthin] hinübergeglitten; das lehrt er uns.
תנא אם היה כותל ממולא מהן חולקין פשיטא לא צריכא דמשפע בחד גיסא מהו דתימא אשתפוכי אישתפוך קמ"ל:
Hat er es an andere vermietet, so gehört es ihm, selbst [wenn er es] im Haus (fand). Und warum? Man sollte sich doch nach dem letzten [Mieter] richten!
אם היה משכירו לאחרים אפילו (מצא) בתוך הבית הרי אלו שלו: ואמאי ליזיל בתר בתרא
Haben wir nicht gelernt: Münzen, die vor den Viehhändlern gefunden werden, sind immer [als] Zehntgeld [anzusehen]; auf dem Tempelberg als nicht geheiligt;
מי לא תנן מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה לעולם מעשר בהר הבית חולין
und in Jerusalem an den übrigen Tagen des Jahres als nicht geheiligt, zur Zeit des Wallfahrtsfestes alles als Zehntgeld.
ובירושלים בשאר ימות השנה חולין בשעת הרגל הכל מעשר
Und Rabbi Schemaja bar Seira sagte: Was ist der Grund? Weil die Straßen Jerusalems jeden Tag gefegt zu werden pflegen. Also sagen wir: Die früheren sind weg, und diese sind andere; so auch hier: Der frühere ist weg, und diese gehören dem letzten.
ואמר ר' שמעיה בר זעירא מאי טעמא הואיל ושוקי ירושלים עשוין להתכבד בכל יום אלמא אמרינן קמאי קמאי אזלו והני אחריני נינהו הכא נמי קמא קמא אזל והני דבתרא הוא
Resch Lakisch sagte im Namen Bar Kapparas: Etwa wenn er es zu einer Herberge für drei Israeliten gemacht hat.
אמר ריש לקיש משום בר קפרא כגון שעשאו פונדק לשלשה ישראל
Daraus ist zu entnehmen: Die Halacha ist wie Rabbi Schimon ben Elasar, sogar bei einer Mehrheit von Israeliten!
שמע מינה הלכה כר"ש בן אלעזר אפי' ברוב ישראל
Vielmehr sagte Raw Menasche bar Jaakow: Etwa wenn er es zu einer Herberge für drei Götzendiener gemacht hat.
אלא אמר רב מנשיא בר יעקב כגון שעשאו פונדק לשלשה עובדי כוכבים
Raw Nachman sagte im Namen Rabba bar Abuhas: Du kannst sogar sagen, für drei Israeliten. Was ist der Grund? Jener, dem es entfallen ist, gibt die Hoffnung auf, [denn] er sagt: Nun, kein anderer Mensch war bei mir außer diesen; ich habe vor ihnen so oft gesagt: „Gebt es mir zurück!“, und sie haben es mir nicht zurückgegeben – und jetzt sollten sie es zurückgeben? Wäre es ihre Absicht gewesen, es zurückzugeben, hätten sie es mir zurückgegeben; und dass sie es mir nicht zurückgegeben haben, [zeigt,] dass sie die Absicht haben, es zu rauben.
רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפי' תימא לשלשה ישראל מאי טעמא ההוא דנפל מיניה מיאש מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הוה בהדי אלא הני אמרי קמייהו כמה זמני ליהדרו לי ולא הדרו לי והשתא ליהדרו אי דעתייהו לאהדורה אהדרוה ניהלי והאי דלא אהדרוה לי בדעתייהו למיגזלה
ואזדא רב נחמן לטעמיה דאמר רב נחמן ראה סלע
Original: Bava Metzia 26a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.