bei einem, der von einem Händler kauft; aber bei einem, der von einem Hausherrn kauft, muss er zurückgeben. Und ebenso lehrte ein Tanna vor Raw Nachman: Man hat [dies] nur gelehrt bei einem, der von einem Händler kauft; aber bei einem, der von einem Hausherrn kauft, muss er zurückgeben.
בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית חייב להחזיר וכן תני תנא קמיה דרב נחמן ל"ש אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעל הבית חייב להחזיר
Raw Nachman sagte zu ihm: Hat denn der Hausherr selbst gedroschen? Er sagte zu ihm: Soll ich es streichen? Er sagte zu ihm: Nein, erkläre die Mischna: etwa wenn er durch seinen kanaanitischen Sklaven und seine kanaanitische Magd gedroschen hat.
א"ל רב נחמן וכי בעל הבית בעצמו דשן א"ל איסמיה א"ל לא תתרגם מתני' כגון שדשן ע"י עבדו ושפחתו הכנענים:
MISCHNA: Auch das Gewand war in all diesen eingeschlossen; und warum ist es herausgehoben worden? Um [anderes] daran anzuschließen, um dir zu sagen: Wie das Gewand dadurch besonders ist, dass es Kennzeichen hat und Anspruchsteller hat, so muss er alles ausrufen, was Kennzeichen hat und Anspruchsteller hat.
מתני׳ אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים חייב להכריז:
Sie sind nötig; denn hätte der Allbarmherzige [nur] „Gewand“ geschrieben, hätte ich gesagt: Das gilt bei Zeugen für die Sache selbst und Kennzeichen an der Sache selbst; aber einen Esel aufgrund von Zeugen für den Sattel und Kennzeichen des Sattels – sag, den geben wir ihm nicht zurück. Da schrieb der Allbarmherzige „Esel“: dass sogar ein Esel aufgrund der Kennzeichen des Sattels [zurückgegeben wird].
צריכי דאי כתב רחמנא שמלה הוה אמינא ה"מ בעדים דגופה וסימנין דגופה אבל חמור בעדים דאוכף וסימנין דאוכף אימא לא מהדרינן ליה כתב רחמנא חמור דאפילו חמור בסימני האוכף
Rind und Schaf, die der Allbarmherzige geschrieben hat, wozu? Rind: sogar für das Schurhaar seines Schwanzes; und Schaf: für seine Schur. – Der Allbarmherzige sollte [nur] „Rind“ schreiben, sogar für das Schurhaar seines Schwanzes, und umso mehr Schaf für seine Schur!
Sag doch, es kommt für den Mist! – Den Mist gibt man preis. – Vielleicht kommt es für die Kennzeichen, denn es war uns zweifelhaft, ob Kennzeichen nach der Tora oder nach den Rabbanan [gelten]: Der Allbarmherzige schrieb „Schaf“, dass wir sogar aufgrund von Kennzeichen zurückgeben, und Kennzeichen [gelten] nach der Tora!
ואימא לגללים הוא דאתא גללים אפקורי מפקר להו ודילמא לסימנין הוא דאתא דאיבעיא לן סימנין דאורייתא או דרבנן כתב רחמנא שה דאפילו בסימנין מהדרינן וסימנין דאורייתא
Man sagt [darauf]: Da der Tanna die Kennzeichen beim Gewand lehrt – denn er lehrt: „Wie das Gewand dadurch besonders ist, dass es Kennzeichen hat und Anspruchsteller hat, und er ausrufen muss, so muss er alles ausrufen, was Kennzeichen hat und Anspruchsteller hat“ –, ist daraus zu entnehmen, dass „Schaf“ nicht für die Kennzeichen kommt.
אמרי מדקתני להו תנא לסימנין גבי שמלה דקתני מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין חייב להכריז אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעין חייב להכריז ש"מ דשה לאו לסימנין הוא דאתא:
Die Rabbanan lehrten: „Das ihm verloren geht“ (Dtn 22,3) – ausgenommen ein Verlorenes, das nicht den Wert einer Pruta hat. Rabbi Jehuda sagt: „Und das du findest“ – ausgenommen ein Verlorenes, das nicht den Wert einer Pruta hat.
תנו רבנן (דברים כב, ג) אשר תאבד פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה רבי יהודה אומר ומצאתה פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Abaje sagte: Zwischen ihnen ist [nur], aus welchem Wort man auslegt: Der eine leitet es aus „das ihm verloren geht“ ab, und der andere leitet es aus „und das du findest“ ab.
מאי בינייהו אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו מר נפקא ליה מאשר תאבד ומר נפקא ליה מומצאתה
Er braucht es für [die Lehre] Rabbi Jochanans, denn Rabbi Jochanan sagte im Namen Rabbi Schimon ben Jochais: Woher, dass ein Verlorenes, das ein Fluss fortgeschwemmt hat, erlaubt ist? Denn es heißt: „So sollst du mit allem Verlorenen deines Bruders tun, das ihm verloren geht und das du findest“ (Dtn 22,3): Was ihm verloren ist und für jeden Menschen auffindbar ist – ausgenommen ist dies, was ihm verloren ist und für keinen Menschen auffindbar ist.
מבעי ליה לכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי מניין לאבידה ששטפה נהר שהיא מותרת שנאמר כן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה מי שאבודה הימנו ומצויה אצל כל אדם יצתה זו שאבודה הימנו ואינה מצויה אצל כל אדם
Rawa sagte: Eine Pruta, die im Wert gesunken ist, ist [der Unterschied] zwischen ihnen: Nach dem, der [es] aus „das ihm verloren geht“ [ableitet], ist [die Pflicht] da, und nach dem, der [es] aus „und das du findest“ [ableitet], ist sie nicht da.
רבא אמר פרוטה שהוזלה איכא בינייהו מ"ד מאשר תאבד איכא ומ"ד מומצאתה ליכא
Vielmehr ist eine Pruta, die im Wert gestiegen ist, [der Unterschied] zwischen ihnen: Nach dem, der „und das du findest“ sagt, ist [die Pflicht] da, und nach dem, der „das ihm verloren geht“ sagt, ist sie nicht da.
אלא פרוטה שהוקרה איכא בינייהו מאן דאמר ומצאתה איכא ומאן דאמר אשר תאבד ליכא
Vielmehr ist eine Pruta, die im Wert gestiegen, gesunken und wieder gestiegen ist, [der Unterschied] zwischen ihnen: Nach dem, der „das ihm verloren geht“ sagt, ist [die Pflicht] da; und nach dem, der „und das du findest“ sagt, verlangen wir, dass sie das Maß eines Fundes von der Zeit des Verlierens bis zur Zeit des Findens hat.
אלא פרוטה שהוקרה והוזלה וחזרה והוקרה איכא בינייהו מאן דאמר אשר תאבד איכא ומאן דאמר ומצאתה בעינן דאית בה שיעור מציאה משעת אבידה ועד שעת מציאה:
Es wurde gefragt: Gelten Kennzeichen nach der Tora oder nach den Rabbanan? Was ist die praktische Folge?
איבעיא להו סימנין דאורייתא או דרבנן מאי נפקא מינה
Original: Bava Metzia 27a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.