überflüssig ist; da es überflüssig ist, bezieht man es auf Mühle und Läuferstein.
יתירא הוא כיון דיתירא הוא שדייה אריחים ורכב
Bawa Mezia 116a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber hier ist „sondern am Feuer gebraten“ nicht überflüssig, denn er braucht es für das, was gelehrt wurde: Zu der Zeit, da [das Gebot] „Steh auf, iss Gebratenes“ gilt, gilt [das Verbot] „Ihr sollt es nicht roh essen“ (Ex 12,9); zu der Zeit, da „Steh auf, iss Gebratenes“ nicht gilt, gilt [auch] „Ihr sollt es nicht roh essen“ nicht.
אבל הכא כי אם צלי אש לאו יתירא הוא דמבעי ליה לכדתניא בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו (שמות יב, ט) בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא
Es wurde gelehrt wie Raw Jehuda: Hat er ein Schererpaar [Scheren] oder ein Gespann Kühe gepfändet, ist er zweimal schuldig; dieses für sich allein oder jenes für sich allein, ist er nur einmal schuldig.
תניא כוותיה דרב יהודה חבל זוג של ספרים וצמד של פרות חייב שתים זה בעצמו וזה בעצמו אינו חייב אלא אחת
Und es wurde anders gelehrt: Hat er ein Schererpaar [Scheren] oder ein Gespann Kühe gepfändet, könnte man meinen, er sei nur einmal schuldig? Die Schrift sagt: „Man soll Mühle und Läuferstein nicht pfänden“ (Dtn 24,6) – wie Mühle und Läuferstein besonders zwei Geräte sind, die eine Arbeit verrichten, und man für dieses besonders und für jenes besonders schuldig ist, so ist man bei allen Dingen, die besonders zwei Geräte sind und eine Arbeit verrichten, für dieses besonders und für jenes besonders schuldig.
ותניא אידך חבל זוג של ספרים וצמד של פרות יכול לא יהא חייב אלא אחת ת"ל (דברים כד, ו) לא יחבול ריחים ורכב מה ריחים ורכב שהן מיוחדין שני כלים ועושין מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו אף כל דברים שהן שני כלים מיוחדים ועושין מלאכה אחת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו
Ein gewisser Mann pfändete von seinem Nächsten ein Schlachtmesser. Er kam vor Abaje. Er sagte zu ihm: Geh, gib es zurück, denn es ist ein Gerät, mit dem man Speise bereitet; und komm [dann] und tritt deswegen vor Gericht. Rawa sagte: Er braucht deswegen nicht vor Gericht zu treten, und er kann [eine Forderung] bis zu ihrem Wert geltend machen.
ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה אתא לקמיה דאביי א"ל זיל אהדריה דהוי ליה כלי שעושים בו אוכל נפש ותא קום בדינא עלה רבא אמר לא צריך למיקם בדינא עלה ויכול לטעון עד כדי דמיהן
Und Abaje hält diese Ansicht nicht? Worin unterscheidet es sich von jenen Ziegen, die in Nehardea Gerstengraupen fraßen, und der Eigentümer der Graupen kam und ergriff sie und forderte viel, und der Vater Schmuels sagte: Er kann [eine Forderung] bis zu ihrem Wert geltend machen?
ואביי לית ליה ההיא סברא מאי שנא מהנהו עיזי דאכלי חושלא בנהרדעא ואתא מרא דחושלא ותפס להו וקא טעין טובא ואמר אבוה דשמואל יכול לטעון עד כדי דמיהן
Dort ist es keine Sache, die man zu verleihen und zu vermieten pflegt; hier ist es eine Sache, die man zu verleihen und zu vermieten pflegt. Denn Raw Huna bar Awin sandte [die Botschaft]: [Bei] Dingen, die man zu verleihen und zu vermieten pflegt, ist [der Inhaber], wenn er sagt: „Sie sind gekauft in meinem Besitz“, nicht glaubwürdig.
התם לאו מידי דעבדא לאושולי ולאוגורי הוא הכא מידי דעביד לאושולי ולאוגורי הוא דשלח רב הונא בר אבין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן
Und Rawa hält diese Ansicht nicht? Rawa hat doch ein Paar Scheren und ein Buch der Aggada [als Dinge, die man zu verleihen und zu vermieten pflegt,] von Waisen herausgeholt! – Rawa kann dir sagen: Auch diese – da sie Schaden nehmen, sind die Leute darauf bedacht und verleihen sie nicht.
ורבא לית ליה האי סברא והא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר אמר לך רבא האי נמי כיון דמיפגמא קפדי אינשי ולא מושלי:
Wir kehren zu dir zurück, [Abschnitt] „Wer übernimmt“.
הדרן עלך המקבל
Original: Bava Metzia 116a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.