aus Asporak lehrte: Bet Schammai verbieten, und Bet Hillel erlauben. Was ist der Grund von Bet Schammai? Die Schrift sagt: „auch beide“ (Dtn 23,19) – um ihre Veränderungen einzuschließen. Und Bet Hillel – die Schrift sagt: „sie“, nicht aber ihre Veränderungen.
דמאספורק בית שמאי אוסרין וב"ה מתירין מאי טעמיה דבית שמאי אמר קרא (דברים כג, יט) גם שניהם לרבות שינוייהם ובית הלל אמר קרא הם ולא שינוייהם
Und Bet Schammai – es steht doch „sie“ geschrieben? Das brauchen sie für: „sie“, nicht aber ihre Jungen. Und Bet Hillel? Zweierlei entnimmt man daraus: „sie“, nicht aber ihre Veränderungen; „sie“, nicht aber ihre Jungen.
ובית שמאי הא כתיב הם ההוא מיבעי ליה הם ולא ולדותיהם ובית הלל תרתי שמעת מינה הם ולא שינוייהם הם ולא ולדותיהם
Denn es wurde gelehrt: Rabbi Elieser ben Jakow sagt: Wenn jemand eine Sea Weizen raubte, sie mahlte, knetete und backte und davon die Teighebe absonderte – wie spricht er den Segensspruch? Das ist kein Segnender, sondern ein Lästerer, und darüber heißt es: „Wer raubt und segnet, lästert den Ewigen“ (Ps 10,3).
דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטין טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר (תהלים י, ג) בוצע ברך נאץ ה'
Rabbi Schimon ben Elasar – was ist das? Denn es wurde gelehrt: Diese Regel stellte Rabbi Schimon ben Elasar auf: Bei jeder Wertsteigerung, die der Räuber bewirkt hat, ist er im Vorteil: Will er, nimmt er seine Wertsteigerung; will er, sagt er zu ihm: „Da hast du das Deine vor dir.“
ר' שמעון בן אלעזר מאי היא דתניא כלל זה אמר ר' שמעון בן אלעזר כל שבח שהשביח גזלן ידו על העליונה רצה נוטל שבחו רצה אומר לו הרי שלך לפניך
Was meint er? Raw Scheschet sagte: So meint er es: Hat er [das Geraubte] verbessert, nimmt er seine Wertsteigerung; ist es abgemagert, sagt er zu ihm: „Da hast du das Deine vor dir“, denn eine Veränderung belässt [den Gegenstand] in seinem [früheren] Stand.
מאי קאמר אמר רב ששת ה"ק השביחה נוטל שבחו כחש אומר לו הרי שלך לפניך דשינוי במקומו עומד
Rabbi Jischmael – was ist das? Denn es wurde gelehrt: Das Gebot des Ackerrandes (Pea) ist, ihn vom stehenden Getreide abzusondern. Hat er nicht vom stehenden Getreide abgesondert, sondert er von den Garben ab; hat er nicht von den Garben abgesondert, sondert er vom Getreidehaufen ab, solange er ihn noch nicht geglättet hat.
ר' ישמעאל מאי היא דתניא מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרים לא הפריש מן העומרים מפריש מן הכרי עד שלא מרחו
Raw Papa sagte zu Abaje: Haben sich all diese Tannaim bemüht, um uns [eine Lehre] wie Bet Schammai zu lehren? Er sagte zu ihm: So meinen sie es: In dieser Sache streiten Bet Schammai und Bet Hillel nicht.
א"ל רב פפא לאביי איכפל כל הני תנאי לאשמועינן כב"ש א"ל הכי קאמרי לא נחלקו בית שמאי וב"ה בדבר זה
Und Rabbi Jischmael sagt das dort nur hinsichtlich des Ackerrandes, weil „du sollst [es] lassen“ (Lev 23,22) geschrieben steht, [ein Wort] zusätzlich. Und wenn du sagst, man solle davon lernen – bei den Gaben für die Armen ist es anders.
ועד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם אלא לענין פאה משום דכתיב (ויקרא כג, כב) תעזוב יתירא וכי תימא ליגמר מיניה מתנות עניים שאני
Wie Rabbi Jonatan fragte. Denn Rabbi Jonatan fragte: Was ist der Grund Rabbi Jischmaels? Weil er der Ansicht ist, dass eine Veränderung nicht erwirbt, oder ist er vielleicht allgemein der Ansicht, dass eine Veränderung erwirbt, und hier, weil „du sollst [es] lassen“ zusätzlich geschrieben steht?
כדבעי ר' יונתן דבעי ר' יונתן מאי טעמא דר' ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה או דלמא בעלמא קסבר שינוי קונה והכא משום דכתיב תעזוב יתירא
Und wenn du sagen willst, der Grund Rabbi Jischmaels sei, weil er der Ansicht ist, dass eine Veränderung nicht erwirbt, wozu brauche ich dann das zusätzliche „du sollst [es] lassen“, das der Allbarmherzige geschrieben hat? Und ferner: Wozu brauche ich nach den Weisen das zusätzliche „du sollst [es] lassen“, das der Allbarmherzige geschrieben hat?
ואם תמצי לומר טעמא דר' ישמעאל משום דקסבר שינוי אינו קונה תעזוב יתירא דכתב רחמנא למה לי ותו לרבנן תעזוב יתירא דכתב רחמנא למה לי
Sie brauchen es für das, was gelehrt wurde: Wer seinen Weinberg für herrenlos erklärt, frühmorgens aufsteht und ihn aberntet, ist verpflichtet zu den abgefallenen Beeren, zur Nachlese, zum Vergessenen und zum Ackerrand und ist frei vom Zehnten.
מבעי ליה לכדתניא המפקיר כרמו והשכים לבקר ובצרו חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה ופטור מן המעשר
Gut nach Rawa, der sagte, wenn Rabbi Schimon ben Elasar das dort sagt, gehe es um eine Abmagerung, die sich wieder erholt – da ist es keine Schwierigkeit: Wenn er sagt, die Halacha sei wie Rabbi Schimon ben Elasar, dass eine Veränderung [den Gegenstand] in seinem [früheren] Stand belässt, geht es um eine Abmagerung, die sich wieder erholt; und wenn Schmuel dort sagt, man schätze weder für einen Dieb noch für einen Räuber, sondern nur bei Schädigungen, geht es um eine Abmagerung, die sich nicht wieder erholt.
בשלמא לרבא דאמר כי קאמר ר' שמעון בן אלעזר התם בהכחשה דהדר לא קשיא כי קאמר הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דשינוי במקומו עומד בהכחשה דהדר וכי קאמר שמואל התם אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא לנזקין בהכחשה דלא הדר
Aber nach Abaje, der sagte, wenn Rabbi Schimon ben Elasar das sagt, spreche er von einer Abmagerung, die sich nicht wieder erholt – was ist da zu sagen?
אלא לאביי דאמר כי קאמר רשב"א בהכחשה דלא הדר קאמר מאי איכא למימר
Original: Bava Kamma 94a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.