Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 4Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und ebenso sprach Rabbi Jehuda ihn von allen Rechtsbestimmungen der Tora frei. Was ist der Grund Rabbi Jehudas? Die Schrift sagt: „So soll die Gemeinde richten zwischen dem Schläger und dem Bluträcher nach diesen Rechtsbestimmungen“ (Num 35,24) – wer beim Schläger und beim Bluträcher [in Betracht kommt], kommt bei den Rechtsbestimmungen in Betracht; wer nicht beim Schläger und beim Bluträcher [in Betracht kommt], kommt nicht bei den Rechtsbestimmungen in Betracht.
וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל דינים שבתורה מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (במדבר לה, כד) ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה כל שישנו במכה ובגואל הדם ישנו במשפטים כל שאינו במכה ובגואל הדם אינו במשפטים
Es wurde anderswo gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Ein Blinder hat keine Beschämung. Und ebenso sprach Rabbi Jehuda ihn von allen in der Tora genannten Geboten frei. Raw Schescha, der Sohn Raw Idis, sagte: Was ist der Grund Rabbi Jehudas? Die Schrift sagt: „Und dies sind die Gebote, die Satzungen und die Rechtsbestimmungen“ (Dtn 6,1) – wer bei den Rechtsbestimmungen in Betracht kommt, kommt bei den Geboten und Satzungen in Betracht; und wer nicht bei den Rechtsbestimmungen in Betracht kommt, kommt nicht bei den Geboten und Satzungen in Betracht.
תניא אידך ר' יהודה אומר סומא אין לו בושת וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה אמר רב שישא בריה דרב אידי מאי טעמא דר' יהודה אמר קרא (דברים ו, א) ואלה המצות החקים והמשפטים כל שישנו במשפטים ישנו במצות וחקים וכל שאינו במשפטים אינו במצות וחקים
Raw Josef sagte: Anfangs dachte ich: Wenn mir jemand sagt, die Halacha sei wie Rabbi Jehuda, der sagt, ein Blinder sei von den Geboten befreit, gebe ich den Gelehrten einen Festtag. Warum? Weil ich nicht geboten bin und dennoch die Gebote erfülle.
אמר רב יוסף מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מן המצות קא עבדינא יומא טבא לרבנן מ"ט דלא מפקדינא וקא עבדינא מצות
Jetzt aber, da ich das Wort Rabbi Chaninas gehört habe – denn Rabbi Chanina sagte: Größer ist, wer geboten ist und es tut, als wer nicht geboten ist und es tut –, gebe ich, wenn mir jemand sagt, die Halacha sei nicht wie Rabbi Jehuda, den Gelehrten einen Festtag. Warum? Weil ich, wenn ich geboten bin, mehr Lohn habe.
והשתא דשמעית להא דר' חנינא דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי:
MISCHNA: Darin ist [die Haftung] beim Menschen strenger als beim Ochsen: Der Mensch bezahlt Schaden, Schmerz, Heilung, Arbeitsausfall und Beschämung und bezahlt den Wert von [abgegangenen] Leibesfrüchten; der Ochse aber bezahlt nur den Schaden und ist frei vom Wert der Leibesfrüchte.
מתני׳ זה חומר באדם מבשור שהאדם משלם נזק צער ריפוי שבת ובושת ומשלם דמי ולדות ושור אינו משלם אלא נזק ופטור מדמי ולדות
Wer seinen Vater oder seine Mutter schlägt, ohne ihnen eine Wunde zuzufügen, und wer seinen Nächsten am Jom Kippur verletzt, ist für alle [fünf Dinge] ersatzpflichtig.
המכה את אביו ואת אמו ולא עשה בהן חבורה וחובל בחבירו ביום הכפורים חייב בכולן
Wer einen hebräischen Sklaven verletzt, ist für alle ersatzpflichtig außer dem Arbeitsausfall, wenn er ihm gehört. Wer den kanaanäischen Sklaven anderer verletzt, ist für alle ersatzpflichtig. Rabbi Jehuda sagt: Sklaven haben keine Beschämung.
החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו החובל בעבד כנעני של אחרים חייב בכולן רבי יהודה אומר אין לעבדים בושת
Taubstumme, Geistesgestörte und Minderjährige – mit ihnen zusammenzustoßen ist übel: Wer sie verletzt, ist ersatzpflichtig; haben sie andere verletzt, sind sie frei.
חש"ו פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין
Sklave und Ehefrau – mit ihnen zusammenzustoßen ist übel: Wer sie verletzt, ist ersatzpflichtig; haben sie andere verletzt, sind sie frei, doch zahlen sie zu einem späteren Zeitpunkt: Ist die Frau geschieden, der Sklave freigelassen worden, sind sie zur Zahlung verpflichtet.
העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהם חייב והם שחבלו באחרים פטורין אבל משלמין לאחר זמן נתגרשה האשה נשתחרר העבד חייבין לשלם
Wer seinen Vater oder seine Mutter schlägt und ihnen eine Wunde zufügt, und wer seinen Nächsten am Schabbat verletzt, ist von allem frei, weil er mit seinem Leben gerichtet wird.
המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה והחובל בחבירו בשבת פטור מכולן מפני שהוא נדון בנפשו
Sagen wir: Da der Allbarmherzige den Wert der Jugend dem Vater zugeeignet hat, gehört auch [der Ersatz für] die Verletzung dem Vater – warum? Weil sie in ihrem Wert gemindert wurde. Oder hat der Allbarmherzige ihm vielleicht nur den Wert der Jugend zugeeignet, denn wenn er will, kann er sie einem mit Aussatz Geschlagenen übergeben; die Verletzung aber hat der Allbarmherzige ihm nicht zugeeignet, da er sie, wenn er sie verletzen wollte, nicht verletzen dürfte?
מי אמרינן כיון דאקני ליה רחמנא שבח נעורים לאב חבלה נמי דאבוה הוי מאי טעמא דהא אפחתה מכספה או דילמא שבח נעורים הוא דאקני ליה רחמנא דאי בעי לממסר לה למוכה שחין מצי מסר אבל חבלה כיון דאי בעי מתחבל בה לא מצי חביל לא קנייה ליה רחמנא
Original: Bava Kamma 87a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.