Er sagte zu ihm: Die Tora hat dem Vater nur den Wert der Jugend allein zugeeignet. Er wandte gegen ihn ein: „Wer einen hebräischen Sklaven verletzt, ist für alle ersatzpflichtig außer dem Arbeitsausfall, wenn er ihm gehört.“ [Umso mehr gehört bei der Tochter der Arbeitsausfall dem Vater!]Abaje sagte: Beim Arbeitsausfall stimmt Raw zu, denn ihr Arbeitsertrag gehört bis zur Volljährigkeit ihrem Vater.
אמר ליה לא זכתה התורה לאב אלא שבח נעורים בלבד איתיביה החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו אמר אביי מודה רב בשבת דמעשה ידיה עד שעת בגרות דאבוה הוי
Er wandte gegen ihn ein: Wer seinen erwachsenen Sohn verletzt, soll ihm sofort geben; [verletzt er] seinen minderjährigen Sohn, soll er für ihn einen Besitz anlegen. Wer seine minderjährige Tochter verletzt, ist frei; und nicht nur das, sondern wenn andere sie verletzt haben, sind sie verpflichtet, es ihrem Vater zu geben! – Auch hier [geht es um] den Arbeitsausfall.
איתיביה החובל בבנו גדול יתן לו מיד בבנו קטן יעשה לו סגולה החובל בבתו קטנה פטור ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה ה"נ בשבת:
„Und [wer] seinen erwachsenen Sohn [verletzt], soll ihm sofort geben“ – dem widerspricht doch: Wer die Söhne und Töchter anderer verletzt – den Erwachsenen soll er sofort geben, für die Minderjährigen soll er einen Besitz anlegen; [verletzt er] seine eigenen Söhne und Töchter, ist er frei!
ובבנו גדול יתן לו מיד ורמינהו החובל בבניו ובבנותיו של אחרים גדולים יתן להם מיד קטנים יעשה להם סגולה בבניו ובבנותיו שלו פטור
Wie hast du die erste [Lehre] erklärt? Wenn sie nicht an seinem Tisch versorgt werden. Wenn dem so ist, sag den Schlussteil: „Wer seine minderjährige Tochter verletzt, ist frei; und nicht nur das, sondern wenn andere sie verletzt haben, sind sie verpflichtet, es ihrem Vater zu geben.“ Ihr selbst müsste er es doch geben, da sie Unterhalt braucht!
במאי אוקימתא לקמייתא בשאין סמוכין על שלחנו אי הכי אימא סיפא החובל בבתו הקטנה פטור ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה לדידה בעי למיתב לה דבעיא מזוני
Und selbst nach dem, der sagt, der Herr könne zum Sklaven sagen: Arbeite für mich, aber ich ernähre dich nicht – gilt das nur beim kanaanäischen Sklaven, dem er sagen kann: Verrichte den ganzen Tag deine Arbeit und am Abend geh, treibe Handel und iss; aber beim hebräischen Sklaven, bei dem geschrieben steht: „denn es geht ihm gut bei dir“ (Dtn 15,16) – bei dir im Essen, bei dir im Trinken –, und erst recht nicht bei seiner Tochter!
ואפי' למ"ד יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך הני מילי בעבד כנעני דאמר ליה עביד עבידתא כולי יומא ולאורתא זיל סחר ואכול אבל עבד עברי דכתיב (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה לא כל שכן בתו
Wie hast du die letzte [Lehre] erklärt? Wenn sie an seinem Tisch versorgt werden. „Den Erwachsenen soll er sofort geben, für die Minderjährigen soll er einen Besitz anlegen“ – warum? Ihrem Vater müsste er es doch geben!
במאי אוקימתא לבתרייתא בסמוכין על שלחנו גדולים יתן להם מיד קטנים יעשה להם סגולה אמאי לאביהם בעי למיתבי
Aber ein Fund kommt ihnen doch von außen zu, und er legt Wert darauf! – Man sagt: Auf einen Gewinn, der ihnen von außen zukommt und bei dem sie keinen körperlichen Schmerz haben, legt er Wert; aber bei einer Verletzung, bei der sie körperlichen Schmerz haben und die ihnen von außen zukommt, legt er keinen Wert darauf.
Aber dort [bei der Tochter] hat sie doch körperlichen Schmerz, und es kommt ihr von außen zu, und er legt Wert darauf, denn er lehrt: „Und nicht nur das, sondern (sogar) wenn andere sie verletzt haben, sind sie verpflichtet, es ihrem Vater zu geben.“
והא התם דאית לה צערא דגופא ומעלמא קאתי לה וקא קפיד דקתני ולא עוד אלא (אפילו) אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה
Man sagt: Dort handelt es sich um einen strengen Mann, denn sie werden ja nicht an seinem Tisch versorgt – er legt sogar auf etwas Wert, das ihnen von außen zukommt. Hier handelt es sich nicht um einen strengen Mann, denn sie werden ja an seinem Tisch versorgt – er legt nur auf etwas Wert, das ihm abgeht; auf etwas, das ihnen von außen zukommt, legt er keinen Wert.
אמרי התם דגברא קפדנא הוא דהא אין סמוכין על שלחנו אפילו במידי דאתי להו מעלמא קפיד הכא דלאו גברא קפדנא הוא דהא סמוכין על שלחנו כי קא קפיד במידי דקא חסר ליה במידי דאתי להו מעלמא לא קפיד
Und ebenso sagte Resch Lakisch: Die Tora hat dem Vater nur den Wert der Jugend allein zugeeignet. Und Rabbi Jochanan sagte: Sogar [den Ersatz für] eine Wunde.
וכן אמר ריש לקיש לא זכתה תורה לאב אלא שבח נעורים בלבד ורבי יוחנן אמר אפילו פציעה
Eine Wunde, kommt dir das in den Sinn? Sogar Rabbi Elasar fragte doch nur nach einer Verletzung,
פציעה ס"ד אפילו רבי אלעזר לא קמיבעיא ליה אלא חבלה
Original: Bava Kamma 87b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.