ist für alle [fünf Dinge] ersatzpflichtig.
חייב בכולן
Bawa Kamma 86a בבא קמא
Aufbau der Debatte:Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Dieses „ohne eine Wunde zuzufügen“ – wie ist der Fall? Doch wohl, wenn er ihn auf die Hand schlug und sie am Ende wiederhergestellt wird, und er lehrt: Er ist für alle ersatzpflichtig!
האי לא עשה חבורה היכי דמי לאו כגון שהכהו על ידו וסופו לחזור וקתני חייב בכולן
Man sagt: Womit haben wir es hier zu tun? Wenn er ihn taub machte, ohne ihm eine Wunde zuzufügen. – Rabba sagte doch: Wer seinen Vater taub macht, wird hingerichtet, weil es Taubmachen ohne Wunde nicht gibt! – Ein Tropfen Blut ist ihm ins Ohr gefallen.
אמרי הכא במאי עסקינן כגון שחירשו ולא עשה בו חבורה והאמר רבה החורש את אביו נהרג לפי שאי אפשר לחרישה בלא חבורה טיפתא דדמא נפלה ליה באודניה
Vielmehr: Womit haben wir es hier zu tun? Wenn er ihn kahl schor. – Hat er ihn kahl geschoren, wächst [das Haar] doch wieder nach, und das ist ja unsere Frage!
אלא הכא במאי עסקינן כגון שגילחו גילחו מהדר הדר והיינו בעיין
Man sagt: Womit haben wir es hier zu tun? Wenn er ihn mit einem Enthaarungsmittel bestrich, sodass [das Haar] nicht wieder nachwächst.
אמרי הכא במאי עסקינן כגון שסכו נשא דלא הדר
Schmerz – dass er Krusten auf dem Kopf hat und wegen dieser Krusten schreit; Heilung – dass er geheilt werden muss; Arbeitsausfall – dass er bei den Trinkgelagen tanzte, wobei er Farben auf dem Kopf zeigen muss, und wegen dieser Krusten kann er sie nicht zeigen; Beschämung – es gibt keine größere Beschämung als diese.
צער דאית ליה קרטופני ברישיה וצווחי מהנהו קרטופני ריפוי דבעיא אסויי שבת דהוה מרקיד בי כובי דבעיא מחוי גוני ארישא ולא מחוי מהנהו קרטופני בושת אין לך בושת גדול מזה
Und die Sache, die Rabba fraglich war, war für Abaje nach der einen Seite klar und für Rawa nach der anderen Seite. Denn es wurde gesagt: Hat er ihn auf die Hand geschlagen und sie verdorrte, wird aber am Ende wiederhergestellt – Abaje sagt: Er gibt ihm den großen Arbeitsausfall und den kleinen Arbeitsausfall; und Rawa sagt: Er gibt ihm nur den Ersatz für seinen Arbeitsausfall an jedem einzelnen Tag.
ומילתא דבעיא ליה לרבה פשיטא ליה לאביי להך גיסא ולרבא להך גיסא דאתמר הכהו על ידו וצמתה וסופה לחזור אביי אמר נותן לו שבת גדולה ושבת קטנה ורבא אמר אינו נותן לו אלא דמי שבתו שבכל יום ויום
Es wurde gesagt: Wer einem hebräischen Sklaven seines Nächsten die Hand abhaut – Abaje sagt: Er gibt den großen Arbeitsausfall dem Sklaven und den kleinen Arbeitsausfall dem Herrn. Rawa sagt: Alles wird dem Sklaven gegeben, und man kauft dafür Grundbesitz, und der Herr genießt die Früchte.
איתמר הקוטע יד עבד עברי של חבירו אביי אמר נותן לו שבת גדולה לעבד ושבת קטנה לרב רבא אמר הכל ינתן לעבד וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות
Es ist klar: Hat er ihn bei sich selbst gemindert, bei seinem Herrn aber nicht gemindert – wie ist der Fall? Wenn er ihm die Ohrspitze oder die Nasenspitze abschnitt –, so gehört alles ihm selbst. Hat er ihn bei seinem Herrn gemindert, ist es die Meinungsverschiedenheit von Abaje und Rawa.
פשיטא פיחת אצל עצמו ואצל רבו לא פיחת היכי דמי דפסקיה לריש אוניה או לריש נחיריה הכל לעצמו פיחת אצל רבו פלוגתא דאביי ורבא:
„Beschämung: Alles richtet sich nach dem, der beschämt, und dem, der beschämt wird.“ Von wem ist unsere Mischna? Weder von Rabbi Meir noch von Rabbi Jehuda, sondern sie ist von Rabbi Schimon.
בושת הכל לפי המבייש והמתבייש: מני מתניתין לא רבי מאיר ולא ר' יהודה אלא ר' שמעון היא
Denn wir haben gelernt: Und sie alle betrachtet man, als wären sie Freie, die um ihr Vermögen gekommen sind, denn sie sind Söhne Abrahams, Isaaks und Jakobs – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Der Große nach seiner Größe und der Kleine nach seiner Kleinheit. Rabbi Schimon sagt: Reiche betrachtet man, als wären sie Freie, die um ihr Vermögen gekommen sind; Arme wie den Geringsten unter ihnen.
דתנן וכולן רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהן בני אברהם יצחק ויעקב דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר הגדול לפי גודלו והקטן לפי קטנו רבי שמעון אומר עשירים רואין אותן כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם עניים כפחותין שבהן
Von wem ist sie (nun)? Wenn von Rabbi Meir – unsere Mischna lehrt: „Alles richtet sich nach dem, der beschämt, und dem, der beschämt wird“, nach Rabbi Meir aber sind sie alle gleich. Und wenn von Rabbi Jehuda – unsere Mischna lehrt: „Wer einen Blinden beschämt, ist ersatzpflichtig“, während Rabbi Jehuda sagt: Ein Blinder hat keine Beschämung. Ist sie also nicht von Rabbi Schimon?
מני (השתא) אי רבי מאיר מתניתין קתני הכל לפי המבייש והמתבייש ורבי מאיר כולהו בהדי הדדי נינהו ואי ר' יהודה מתניתין קתני המבייש את הסומא חייב ואילו ר' יהודה אומר סומא אין לו בושת אלא לאו רבי שמעון היא
Du kannst auch sagen: von Rabbi Jehuda. Wenn Rabbi Jehuda sagt, ein Blinder habe keine Beschämung, so heißt das: um von ihm [Ersatz] zu nehmen; aber um ihm zu geben, geben wir ihm.
אפי' תימא ר' יהודה כי אמר ר' יהודה סומא אין לו בושת למשקל מיניה אבל למיתבא ליה יהבינן ליה
Da er aber im Schlussteil lehrt: „Wer einen Schlafenden beschämt, ist ersatzpflichtig, und ein Schlafender, der beschämt hat, ist frei“, und nicht lehrt: „Ein Blinder, der beschämt hat, ist frei“, folgt daraus, dass es keinen Unterschied macht, ob so oder so. Vielmehr ist es eindeutig: Unsere Mischna ist von Rabbi Schimon.
והא מדקתני סיפא המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור ולא קתני סומא שבייש פטור מכלל דלא שנא הכי ולא שנא הכי אלא מחוורתא מתניתין רבי שמעון היא:
Wer ist der Tanna dessen, was die Rabbanan lehrten: Hatte er die Absicht, einen Kleinen zu beschämen, und beschämte einen Großen, so gibt er dem Großen den Ersatz für die Beschämung des Kleinen; [hatte er die Absicht,] einen Sklaven zu beschämen, und beschämte einen Freien, so gibt er dem Freien den Ersatz für die Beschämung des Sklaven? Von wem ist das? Weder von Rabbi Meir noch von Rabbi Jehuda noch von Rabbi Schimon.
מאן תנא להא דתנו רבנן נתכוון לבייש את הקטן ובייש את הגדול נותן לגדול דמי בושתו של קטן לבייש את העבד ובייש את בן חורין נותן לבן חורין דמי בושתו של עבד מני לא רבי מאיר ולא רבי יהודה ולא רבי שמעון
Es kommt dir in den Sinn: „Klein“ – klein an Vermögen, „groß“ – groß an Vermögen. Wenn Rabbi Meir – er sagt doch, sie alle seien gleich! Wenn Rabbi Jehuda – er sagt doch, Sklaven haben keine Beschämung! Und wenn Rabbi Schimon – er sagt doch: Hatte er die Absicht, diesen zu beschämen, und beschämte jenen, ist er frei!
קא סלקא דעתך קטן קטן בנכסים גדול גדול בנכסים אי רבי מאיר האמר כולהו בהדי הדדי נינהו ואי רבי יהודה האמר אין לעבדים בושת ואי ר"ש האמר נתכוון לבייש את זה ובייש את זה פטור
Was ist der Grund? Wie beim Töten: Wie das Töten erst dann [strafbar ist], wenn er es auf ihn abgesehen hat, denn es steht geschrieben: „und lauert ihm auf und erhebt sich gegen ihn“ (Dtn 19,11) – erst wenn er es auf ihn abgesehen hat –, so auch die Beschämung erst dann, wenn er es auf ihn abgesehen hat, denn es steht geschrieben: „und sie streckt ihre Hand aus und ergreift ihn an seiner Scham“ (Dtn 25,11) – erst wenn sie es auf ihn abgesehen hat.
מאי טעמא כקטלא מה קטלא עד דמתכוון ליה דכתיב (דברים יט, יא) וארב לו וקם עליו עד שיתכוון לו בושת נמי עד דמיכוין ליה דכתיב (דברים כה, יא) ושלחה ידה והחזיקה במבושיו עד שיתכוון לו
Tatsächlich von Rabbi Jehuda. Und wenn Rabbi Jehuda sagt, Sklaven haben keine Beschämung, so heißt das: um ihnen zu geben; aber zum Schätzen schätzen wir nach ihnen.
לעולם ר' יהודה וכי קאמר ר' יהודה אין לעבדים בושת למיתבא להו אבל למישם שיימינן בהו
Und wenn du willst, sage ich: Du kannst sogar sagen, von Rabbi Meir. Meinst du denn: „groß“ – groß an Vermögen, „klein“ – klein an Vermögen? Nein: „groß“ – wirklich groß [erwachsen], und „klein“ – wirklich klein.
ואי בעית אימא אפילו תימא רבי מאיר מי סברת גדול גדול בנכסים קטן קטן בנכסים לא גדול גדול ממש וקטן קטן ממש
Aber ist denn ein Kleiner fähig zur Beschämung? – Ja, wie Raw Papa sagte: Wenn man ihn kränkt und er sich gekränkt fühlt. Hier ebenso:
וקטן בר בושת הוא אין כדאמר רב פפא דמיכלמו ליה ומיכלם הכא נמי
Original: Bava Kamma 86a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.