MISCHNA: Ein Funke, der unter dem Hammer hervorsprang und Schaden anrichtete – [der Schmied] ist schuldig.
מתני׳ גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב
Bawa Kamma 62b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ein Kamel, das mit Flachs beladen war und über öffentliches Gebiet ging, und sein Flachs geriet in einen Laden hinein, fing am Licht des Ladenbesitzers Feuer und setzte das Gebäude in Brand – so ist der Eigentümer des Kamels schuldig. Hat der Ladenbesitzer sein Licht draußen hingestellt, ist der Ladenbesitzer schuldig. Rabbi Jehuda sagt: Bei einem Chanukka-Licht ist er frei.
גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל גמל חייב הניח חנוני נרו מבחוץ החנוני חייב רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור:
GEMARA: Rabina sagte im Namen Rawas: Schließe aus [der Ansicht] Rabbi Jehudas: Beim Chanukka-Licht ist es Gebot, es innerhalb von zehn [Handbreit] aufzustellen. Denn wenn du meinst, oberhalb von zehn – warum sagt Rabbi Jehuda, bei einem Chanukka-Licht sei er frei? [Der Geschädigte] sollte ihm doch sagen können: Du hättest es oberhalb des Kamels und seines Reiters aufstellen sollen! Schließe also daraus, dass es Gebot ist, es innerhalb von zehn [Handbreit] aufzustellen.
גמ׳ אמר רבינא משמיה דרבא ש"מ מדרבי יהודה נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה אמאי אמר ר' יהודה נר חנוכה פטור לימא ליה הוה ליה לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו אלא לאו ש"מ מצוה להניחה בתוך עשרה
Man erwiderte: Nein, tatsächlich sage ich dir: sogar oberhalb von zehn. Und was du sagst, er hätte es oberhalb des Kamels und seines Reiters aufstellen sollen – da er mit einem Gebot beschäftigt ist, haben die Rabbanan ihn nicht so sehr bemüht.
אמרי לא לעולם אימא לך אפי' למעלה מעשרה מאי אמרת אבעי לך לאנוחה למעלה מגמל ורוכבו כיון דבמצוה קא עסיק כולי האי לא אטרחוה רבנן
Raw Kahana sagte: Raw Natan bar Minjomi trug im Namen Rabbi Tanchums vor: Ein Chanukka-Licht, das man oberhalb von zwanzig Ellen aufgestellt hat, ist untauglich, wie eine Sukka und wie eine Gasse.
אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Wer hineintreibt“.
הדרן עלך הכונס
MISCHNA: Die Regel des doppelten Ersatzes ist umfassender als die Regel des vier- und fünffachen Ersatzes. Denn die Regel des doppelten Ersatzes gilt sowohl bei etwas, das Lebensodem in sich hat, als auch bei etwas, das keinen Lebensodem in sich hat; die Regel des vier- und fünffachen Ersatzes aber gilt nur bei Ochse und Schaf, denn es heißt: „Wenn jemand einen Ochsen oder ein Schaf stiehlt und es schlachtet oder verkauft“ usw. (Ex 21,37).
מתני׳ מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רוח חיים ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד שנאמר (שמות כא, לז) כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו וגו'
Wer von einem Dieb stiehlt, zahlt keinen doppelten Ersatz; und wer nach dem Dieb schlachtet oder verkauft, zahlt keinen vier- und fünffachen Ersatz.
אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל ולא הטובח ולא המוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה:
GEMARA: Dass dagegen die Regel des doppelten Ersatzes sowohl beim Dieb gilt als auch bei dem, der die Ausrede eines Diebstahls vorbringt, und die Regel des vier- und fünffachen Ersatzes nur beim Dieb allein gilt, lehrt sie nicht.
גמ׳ ואילו מדת תשלומי כפל נוהגת בין בגנב בין בטוען טענת גנב ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בגנב בלבד לא קתני
Das unterstützt Rabbi Chija bar Abba; denn Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Wer bei einem Depositum die Ausrede eines Diebstahls vorbringt, zahlt doppelten Ersatz; hat er geschlachtet und verkauft, zahlt er vier- und fünffachen Ersatz.
מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה
Manche sagen: Soll man sagen, dass dies Rabbi Chija bar Abba unterstützt? Denn Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Wer bei einem Depositum die Ausrede eines Diebstahls vorbringt, zahlt doppelten Ersatz; hat er geschlachtet und verkauft, zahlt er vier- und fünffachen Ersatz.
איכא דאמרי לימא מסייע ליה לרבי חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה
Lehrt sie denn „Es gibt keinen Unterschied zwischen …“? Sie lehrt „umfassender“; [der Tanna] hat gelehrt und etwas ausgelassen.
מי קתני אין בין מרובה קתני תנא ושייר:
„Denn die Regel des doppelten Ersatzes gilt“ usw.: Woher ist das zu entnehmen? Denn die Rabbanan lehrten: „In jeder Sache von Veruntreuung“ (Ex 22,8) – eine allgemeine Aussage; „bei einem Ochsen, bei einem Esel, bei einem Schaf und bei einem Gewand“ – eine Einzelaufzählung; „bei jedem Verlorenen“ – wiederum eine allgemeine Aussage.
שמדת תשלומי כפל נוהגת כו': מנה"מ דת"ר (שמות כב, ח) על כל דבר פשע כלל על שור על חמור על שה ועל שלמה פרט על כל אבידה חזר וכלל
Allgemeines, Einzelnes und Allgemeines – du kannst nur auf das schließen, was dem Einzelnen gleicht. Wie das Einzelne ausdrücklich etwas Bewegliches ist, das an sich einen Geldwert darstellt, so alles, was beweglich ist und an sich einen Geldwert darstellt.
כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון אף כל דבר המטלטל וגופו ממון
Ausgeschlossen sind Grundstücke, die nicht beweglich sind; ausgeschlossen sind Sklaven, die den Grundstücken gleichgestellt wurden; ausgeschlossen sind Urkunden, die, obwohl beweglich, an sich keinen Geldwert darstellen. Ausgeschlossen ist Geweihtes, [denn] „sein Nächster“ steht geschrieben.
יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאף על פי שמטלטלין אין גופן ממון יצא הקדש רעהו כתיב
[Man könnte meinen:] Wie das Einzelne ausdrücklich etwas ist, dessen Aas durch Berühren und Tragen verunreinigt, so alles, dessen Aas durch Berühren und Tragen verunreinigt; Vögel aber nicht.
אי מה הפרט מפורש דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אף כל דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אבל עופות לא
Kannst du das denn sagen? Es steht doch „Gewand“ geschrieben! – Man erwiderte: Wir sprechen von Lebewesen. Sage: Bei Lebewesen, [bei] etwas, dessen Aas durch Berühren und Tragen verunreinigt, ja; [bei] etwas, dessen Aas nicht durch Berühren und Tragen verunreinigt, nicht.
ומי מצית אמרת הכי והא שלמה כתיב אמרי אנן בבעלי חיים קאמרינן אימא בבעלי חיים דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא אין דבר שאין נבלתו מטמא במגע ובמשא לא
Original: Bava Kamma 62b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.