Und es sind doch immer noch [nur] Steinchen! – Raw Mari, der Sohn Raw Kahanas, sagte: Wenn [die Wand] durch ihn allein immer weiter [einstürzt].
ואכתי צרורות נינהו אמר רב מרי בריה דרב כהנא דקאזיל מיניה מיניה
Bawa Kamma 44b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 3Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Es wurde gelehrt wie Schmuel und als Widerlegung Raws: Mancher ist haftbar zum Tod und zum Lösegeld, mancher ist haftbar zum Lösegeld und befreit vom Tod, mancher ist haftbar zum Tod und befreit vom Lösegeld, und mancher ist von diesem und von jenem befreit.
תניא כוותיה דשמואל ותיובתא דרב יש חייב במיתה ובכופר ויש חייב בכופר ופטור ממיתה ויש חייב במיתה ופטור מן הכופר ויש פטור מזה ומזה
Wie das? Ein verwarnter [Ochse] mit Absicht ist haftbar zum Tod und zum Lösegeld; ein verwarnter ohne Absicht ist haftbar zum Lösegeld und befreit vom Tod; ein harmloser mit Absicht ist haftbar zum Tod und befreit vom Lösegeld; ein harmloser ohne Absicht ist von diesem und von jenem befreit.
הא כיצד מועד בכוונה חייב במיתה ובכופר מועד שלא בכוונה חייב בכופר ופטור ממיתה תם בכוונה חייב במיתה ופטור מכופר תם שלא בכוונה פטור מזה ומזה
Und Schäden ohne Absicht: Rabbi Jehuda macht haftbar, und Rabbi Schimon befreit.
והנזקין שלא בכוונה ר' יהודה מחייב ור' שמעון פוטר
Was ist der Grund Rabbi Jehudas? Er leitet es vom Lösegeld ab: Wie man beim Lösegeld ohne Absicht haftbar ist, so ist man auch bei Schäden ohne Absicht haftbar.
מאי טעמא דרבי יהודה יליף מכופרו מה כופרו שלא בכוונה חייב אף הנזקין נמי שלא בכוונה חייב
Und Rabbi Schimon leitet es von der Tötung des Ochsen ab: Wie [der Ochse] bei seiner Tötung ohne Absicht befreit ist, so ist man auch bei Schäden ohne Absicht befreit.
ורבי שמעון יליף מקטליה דשור מה קטליה שלא בכוונה פטור אף נזקין שלא בכוונה פטור
Und Rabbi Jehuda soll es doch auch von der Tötung ableiten! – Man leitet Zahlungen von Zahlungen ab, aber man leitet nicht Zahlungen vom Tod ab.
ור' יהודה נמי נילף מקטליה דנין תשלומין מתשלומין ואין דנין תשלומין ממיתה
Und Rabbi Schimon soll es doch auch vom Lösegeld ableiten! – Man leitet eine Haftung des Ochsen von einer Haftung des Ochsen ab; ausgenommen ist das Lösegeld, das eine Haftung des Eigentümers ist.
ור' שמעון נמי נילף מכופרו דנין חיוביה דשור מחיוביה דשור לאפוקי כופר דחיוביה דבעלים הוא
Wollte er ein Tier töten und tötete einen Menschen [usw.], ist er befreit. Folglich: Wollte er diesen töten und tötete jenen, ist er haftbar. Unsere Mischna ist nicht nach Rabbi Schimon, denn es wurde gelehrt: Rabbi Schimon sagt: Selbst wenn er diesen töten wollte und jenen tötete, ist er befreit.
נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם [וכו'] פטור הא נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב מתניתין דלא כר' שמעון דתניא ר' שמעון אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור
Was ist der Grund Rabbi Schimons? Die Schrift sagt: „Der Ochse soll gesteinigt werden, und auch sein Eigentümer soll sterben“ (Ex 21,29) – wie der Tod des Eigentümers, so der Tod des Ochsen: Wie beim Eigentümer [nur dann], wenn er es auf ihn abgesehen hat, so auch beim Ochsen [nur dann], wenn er es auf ihn abgesehen hat.
מ"ט דרבי שמעון דאמר קרא (שמות כא, כט) השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת בעלים כך מיתת השור מה בעלים עד דמיכוין ליה אף שור נמי עד דמיכוין ליה
Und beim Eigentümer selbst – woher haben wir es? Die Schrift sagt: „und er lauert ihm auf und erhebt sich gegen ihn“ (Dtn 19,11) – erst wenn er es auf ihn abgesehen hat.
ובעלים גופייהו מנלן דאמר קרא (דברים יט, יא) וארב לו וקם עליו עד שיתכוין לו
Und die Rabbanan – was machen sie mit diesem „und er lauert ihm auf“? In der Schule Rabbi Jannais sagte man: Ausgenommen ist, wer einen Stein in eine Menge wirft.
ורבנן האי וארב לו מאי עבדי ליה אמרי דבי רבי ינאי פרט לזורק אבן לגו
Wie ist das gemeint? Wollte man sagen, dass dort neun Kanaanäer und ein Israelit unter ihnen sind – das ergibt sich doch schon daraus, dass die Mehrheit Kanaanäer sind! Oder auch [bei] halb und halb – bei einem Zweifel um Menschenleben [entscheidet man] zur Erleichterung!
היכי דמי אילימא דאיכא תשעה כנענים ואחד ישראל ביניהם תיפוק ליה דרובא כנענים נינהו אי נמי פלגא ופלגא ספק נפשות להקל
Es ist nur nötig, wenn dort neun Israeliten und ein Kanaanäer sind: Obwohl die Mehrheit Israeliten sind, ist es, da ein Kanaanäer unter ihnen ist, ein Feststehendes, und alles Feststehende gilt wie halb und halb, und bei einem Zweifel um Menschenleben [entscheidet man] zur Erleichterung.
לא צריכא דאיכא תשעה ישראלים ואחד כנעני דאע"ג דרובא ישראלים נינהו כיון דאיכא חדא כנעני בינייהו הוי ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי וספק נפשות להקל
MISCHNA: Der Ochse einer Frau, der Ochse von Waisen, der Ochse eines Vormunds, ein Ochse der Wüste, ein Ochse des Heiligtums, der Ochse eines Proselyten, der gestorben ist und keine Erben hat – diese verfallen dem Tod. Rabbi Jehuda sagt: Ein Ochse der Wüste, ein Ochse des Heiligtums und der Ochse eines Proselyten, der gestorben ist, sind vom Tod befreit, weil sie keine Eigentümer haben.
מתני׳ שור האשה ושור היתומים שור האפוטרופוס שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין הרי אלו חייבין מיתה ר' יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת פטורין מן המיתה לפי שאין להם בעלים
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Ochse“, „Ochse“ – sieben [Mal], um einzuschließen: den Ochsen einer Frau, den Ochsen von Waisen, den Ochsen eines Vormunds, einen Ochsen der Wüste, einen Ochsen des Heiligtums, den Ochsen eines Proselyten, der gestorben ist und keine Erben hat. Rabbi Jehuda sagt: Ein Ochse der Wüste, ein Ochse des Heiligtums und der Ochse eines Proselyten, der gestorben ist und keine Erben hat, sind vom Tod befreit, weil sie keine Eigentümer haben.
גמ׳ ת"ר שור שור שבעה להביא שור האשה שור היתומים שור האפוטרופוס שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין ר' יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין פטורין מן המיתה לפי שאין להם בעלים
Raw Huna sagte: Rabbi Jehuda befreite selbst dann, wenn er gestoßen hat und [der Eigentümer ihn] danach geheiligt hat, [oder wenn] er gestoßen hat und [der Eigentümer ihn] danach für herrenlos erklärt hat.
אמר רב הונא פוטר היה רבי יהודה אפילו נגח ולבסוף הקדיש נגח ולבסוף הפקיר
Woraus? Daraus, dass er zwei [Fälle] lehrt: einen Ochsen der Wüste und den Ochsen eines Proselyten, der gestorben ist und keine Erben hat. Was ist der Ochse eines verstorbenen Proselyten? Da er keine Erben hat, ist er ein herrenloser Ochse – das ist [doch] ein Ochse der Wüste, und das ist der Ochse eines Proselyten, der gestorben ist und keine Erben hat! Will er uns also nicht dies lehren, dass [er befreit ist], selbst wenn er gestoßen hat und [der Eigentümer ihn] danach geheiligt hat, [oder] gestoßen hat und [ihn] danach für herrenlos erklärt hat? Schließe daraus.
ממאי מדקתני תרתי שור המדבר ושור הגר שמת ואין לו יורשין שור הגר שמת מאי ניהו דכיון דאין לו יורשין הוה ליה שור הפקר היינו שור המדבר היינו שור הגר שמת ואין לו יורשין אלא לאו הא קמשמע לן דאפילו נגח ולבסוף הקדיש נגח ולבסוף הפקיר שמע מינה
So wurde auch gelehrt: Mehr noch sagte Rabbi Jehuda: Selbst wenn er gestoßen hat und [der Eigentümer ihn] danach geheiligt hat, [oder] gestoßen hat und [ihn] danach für herrenlos erklärt hat, ist er befreit, denn es heißt: „und sein Eigentümer ist verwarnt worden … und er tötet“ usw. (Ex 21,29) – erst wenn der Tod und das Stellen vor Gericht gleichermaßen [bei demselben Eigentümer] sind.
תניא נמי הכי יתר על כן אמר ר' יהודה אפילו נגח ולבסוף הקדיש נגח ולבסוף הפקיר פטור שנאמר (שמות כא, כט) והועד בבעליו והמית וגו' עד שתהא מיתה והעמדה בדין שוין כאחד
Und den Abschluss des Urteils verlangen wir nicht? „Der Ochse soll gesteinigt werden“ – das ist doch der Abschluss des Urteils! Sag vielmehr: erst wenn der Tod, das Stellen vor Gericht und der Abschluss des Urteils gleichermaßen [bei demselben Eigentümer] sind.
וגמר דין לא בעינן והא השור יסקל גמר דין הוא אלא אימא עד שתהא מיתה והעמדה בדין וגמר דין שוין כאחד:
MISCHNA: Ein Ochse, der zur Steinigung hinausgeführt wird, und sein Eigentümer hat ihn geheiligt – er ist nicht geheiligt. Hat er ihn geschlachtet, ist sein Fleisch verboten. Hat ihn aber sein Eigentümer geheiligt, bevor sein Urteil abgeschlossen war, ist er geheiligt; und hat er ihn geschlachtet, ist sein Fleisch erlaubt.
מתני׳ שור שהוא יוצא ליסקל והקדישו בעליו אינו מוקדש שחטו בשרו אסור ואם עד שלא נגמר דינו הקדישו בעליו מוקדש ואם שחטו בשרו מותר
Hat er ihn einem unentgeltlichen Hüter, einem Entleiher, einem bezahlten Hüter oder einem Mieter übergeben, so sind sie an die Stelle der Eigentümer getreten: Ein verwarnter zahlt den vollen Schaden, und ein harmloser zahlt den halben Schaden.
מסרו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר נכנסו תחת הבעלים מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Ein Ochse, der getötet hat – hat [der Eigentümer] ihn verkauft, bevor sein Urteil abgeschlossen war,
גמ׳ תנו רבנן שור שהמית עד שלא נגמר דינו מכרו
Original: Bava Kamma 44b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.