Wäre er nicht verwarnt, würde ich [die Tat] eingestehen und mich [so] befreien!
אם תם הוה מודינא ומפטרינא
Bawa Kamma 40b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und sogar nach dem, der sagt, der halbe Schaden sei Geldersatz – er soll ihm doch sagen: Wäre er nicht verwarnt, hätte ich ihn ins Sumpfland entfliehen lassen!
ואפילו למ"ד פלגא נזקא ממונא נימא ליה אי תם הוא הוה מעריקנא ליה לאגמא
Vielmehr, womit befassen wir uns hier? Etwa wenn das Gericht zuvorkam und ihn beschlagnahmte.
אלא הכא במאי עסקינן כגון דאקדים בי דינא ותפסיה
Wenn dem so ist, warum zahlen die Eigentümer den halben Schaden? Sie sollen ihm doch sagen: Du hast meinen Ochsen in die Hand eines [Mannes] gelangen lassen, mit dem ich nicht prozessieren kann! – Weil er ihm sagt: Hätte ich ihn dir zurückgegeben, hätte er ihn dir dann nicht weggenommen?
אי הכי בעלים אמאי משלמים חצי נזק נימא ליה אתפסתיה לתוראי בידא מאן דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדיה משום דא"ל אי אהדרתיה ניהלך לאו מינך הוו שקלי ליה
Er soll ihm doch sagen: Hättest du ihn mir zurückgegeben, hätte ich ihn ins Sumpfland entfliehen lassen! – Weil er ihm sagt: Letztlich würde [der Schaden] doch aus dem Besten [deines Vermögens] bezahlt.
ונימא ליה אי אהדרתיה ניהליה הוה מעריקנא ליה לאגמא משום דא"ל סוף סוף לאו מעלייה הוו משתלמי
Das passt, wo er Vermögen hat; wo er kein Vermögen hat, was ist da zu sagen?
הניחא היכא דאית ליה נכסי היכא דלית ליה נכסי מאי איכא למימר
Weil er ihm sagt: So wie ich dir verpflichtet bin, so bin ich auch jenem verpflichtet, nach [der Lehre] Rabbi Natans.
משום דא"ל כי היכא דמשתעבדנא לדידך הכי נמי משתעבדנא להאיך מדר' נתן
Denn es wird gelehrt: Rabbi Natan sagt: Woher [gilt] für einen, der von seinem Nächsten eine Mine zu fordern hat, und dieser von einem anderen – woher, dass man von diesem herausholt und jenem gibt? Darum heißt es: „Und er soll es dem geben, an dem er schuldig geworden ist“ (Num 5,7).
דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנים לזה ת"ל (במדבר ה, ז) ונתן לאשר אשם לו
„Wurde er im Haus des Entleihers verwarnt, und er gab ihn den Eigentümern zurück, zahlen die Eigentümer den halben Schaden, und der Entleiher ist von allem frei.“
הועד בבית שואל והחזירו לבעלים בעלים משלמין חצי נזק ושואל פטור מכלום
Der Schlussteil [meint], ein Wechsel der Verfügungsgewalt ändert, und der erste Teil, ein Wechsel der Verfügungsgewalt ändert nicht!
סיפא רשות משנה רישא רשות אינה משנה
Rabbi Jochanan sagte: [Es ist] ein Bruch: Wer das eine gelehrt hat, hat das andere nicht gelehrt.
א"ר יוחנן תברא מי ששנה זו לא שנה זו
Rabba sagte: Da der erste Teil [meint], ein Wechsel der Verfügungsgewalt ändert nicht, [meint] auch der Schlussteil, ein Wechsel der Verfügungsgewalt ändert nicht; und der Grund des Schlussteils ist, dass [der Eigentümer] ihm sagt: Es steht nicht in deiner Macht, meinen Ochsen zu einem verwarnten zu machen.
רבה אמר מדרישא רשות אינה משנה סיפא נמי רשות אינה משנה וסיפא היינו טעמא משום דא"ל לאו כל כמינך דמייעדת ליה לתוראי
Raw Papa sagte: Da der Schlussteil [meint], ein Wechsel der Verfügungsgewalt ändert, [meint] auch der erste Teil, ein Wechsel der Verfügungsgewalt ändert; und der Grund des ersten Teils ist, dass, wohin er auch geht, der Name seines Eigentümers an ihm haftet.
רב פפא אמר מדסיפא רשות משנה רישא נמי רשות משנה ורישא היינו טעמא משום דכל מקום שהולך שם בעליו עליו:
„Ein Ochse der Arena ist nicht der Todesstrafe schuldig“ usw. Es wurde ihnen die Frage gestellt: Wie ist es hinsichtlich des Altars?
שור האצטדין אינו חייב מיתה [וכו']: איבעיא להו מהו לגבי מזבח
Raw sagte: tauglich; und Schmuel sagte: untauglich. Raw sagte tauglich: Er war gezwungen; und Schmuel sagte untauglich: Mit ihm wurde doch eine Übertretung begangen.
רב אמר כשר ושמואל אמר פסול רב אמר כשר אנוס הוא ושמואל אמר פסול הרי נעבד בו עבירה
Man wandte ein: „Vom Vieh“ (Lev 1,2) – um auszuschließen das [Tier], das [einen Menschen] beschlafen hat, und das beschlafene; „vom Rind“ – um das angebetete auszuschließen; „vom Kleinvieh“ – um das [für den Götzendienst] abgesonderte auszuschließen; „und vom Kleinvieh“ – um das stoßende auszuschließen.
מיתיבי (ויקרא א, ב) מן הבהמה להוציא את הרובע ואת הנרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח
Rabbi Schimon sagte: Wenn [das Tier], das beschlafen hat, genannt ist, wozu ist das stoßende genannt? Und wenn das stoßende genannt ist, wozu ist [das Tier], das beschlafen hat, genannt?
אמר רבי שמעון אם נאמר רובע למה נאמר נוגח ואם נאמר נוגח למה נאמר רובע
Weil es beim [Tier], das beschlafen hat, etwas gibt, was es beim stoßenden nicht gibt, und beim stoßenden etwas, was es beim beschlafenden nicht gibt.
מפני שיש ברובע שאין בנוגח ויש בנוגח שאין ברובע
Beim beschlafenden hat [die Schrift] den Zwang wie den Willen behandelt; beim stoßenden hat sie den Zwang nicht wie den Willen behandelt. Das stoßende zahlt Sühnegeld; das beschlafende zahlt kein Sühnegeld. Deshalb war es nötig, das beschlafende zu nennen, und nötig, das stoßende zu nennen.
רובע עשה בו אונס כרצון נוגח לא עשה בו אונס כרצון נוגח משלם כופר רובע אינו משלם את הכופר לפיכך הוצרך לומר רובע והוצרך לומר נוגח
Jedenfalls wird gelehrt: „Beim beschlafenden hat sie den Zwang wie den Willen behandelt; beim stoßenden hat sie den Zwang nicht wie den Willen behandelt.“ Für welche Halacha? Doch wohl für das Opfer?
קתני מיהת רובע עשה בו אונס כרצון נוגח לא עשה בו אונס כרצון למאי הלכתא לאו לקרבן
Nein, für die Tötung.
לא לקטלא
So ist es auch einleuchtend; denn wenn du sagst, für das Opfer – „beim stoßenden hat sie den Zwang nicht wie den Willen behandelt“: Ist denn [dort] von seinem Zwang die Rede, und ist denn von seinem Willen die Rede? Vielmehr doch für die Tötung.
הכי נמי מסתברא דאי אמרת לקרבן נוגח לא עשה בו אונס כרצון לאו אונס דידיה כתיב ולאו רצון דידיה כתיב אלא לאו לקטלא:
Der Meister sagte: „Das stoßende zahlt Sühnegeld, das beschlafende zahlt kein Sühnegeld.“ Wie ist es gemeint? Wenn du sagst, dass es [eine Frau] beschlief und tötete – was macht es für einen Unterschied, ob es sie mit dem Horn tötete oder durch das Beschlafen tötete?
אמר מר נוגח משלם את הכופר רובע אינו משלם את הכופר ה"ד אילימא דרבעה וקטלה מה לי קטלה בקרנא מה לי קטלה ברביעה
Wenn aber, dass es sie beschlief und nicht tötete – dass es kein Sühnegeld zahlt, liegt [doch] daran, dass es sie nicht tötete!
ואלא דרבעה ולא קטלה האי דלא משלם כופר משום דלא קטלה הוא
Abaje sagte: Tatsächlich, dass es sie beschlief und nicht tötete, man sie aber vor Gericht brachte und sie tötete. Du könntest sagen,
אמר אביי לעולם דרבעה ולא קטלה דאתיוה לבי דינא וקטלוה מהו דתימא
Original: Bava Kamma 40b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.