er selbst aber ist frei, [denn] der Erdboden hat ihn geschädigt.
אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו
Bawa Kamma 28b בבא קמא
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Als ich es vor Schmuel sagte, sagte er zu mir: Siehe, seinen Stein, sein Messer und seine Last haben wir von seiner Grube gelernt, und bei allen lese ich: „Rind“ – nicht Mensch; „Esel“ – nicht Geräte.
כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי מכדי אבנו וסכינו ומשאו מבורו למדנו וכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים
Und dies gilt hinsichtlich der Tötung; hinsichtlich der Schäden aber ist man [für den] Menschen schuldig, und [für] Geräte frei.
והני מילי לענין קטלא אבל לענין נזקין אדם חייב וכלים פטורין
Und Raw? – Dies gilt dort, wo er sie preisgegeben hat; wo er sie aber nicht preisgegeben hat, ist es sein Eigentum.
ורב הני מילי היכא דאפקרינהו אבל היכא דלא אפקרינהו ממונו הוא
Raw Oschaja wandte ein: „Und es fällt hinein ein Rind oder ein Esel“ (Ex 21,33) – ein Rind, nicht ein Mensch; ein Esel, nicht Geräte. Von hier aus sagten sie: Fiel ein Rind mit seinen Geräten hinein, und sie zerbrachen, ein Esel mit seinen Geräten, und sie zerrissen, so ist er für das Vieh schuldig und für die Geräte frei. Womit ist das zu vergleichen? Mit seinem Stein, seinem Messer und seiner Last, die er in den öffentlichen Bereich gelegt hat, und sie richteten Schaden an.
מתיב רב אושעיא (שמות כא, לג) ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים מכאן אמרו נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו חמור וכליו ונתקרעו חייב על הבהמה ופטור על הכלים הא למה זה דומה לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו
Im Gegenteil, es müsste heißen: Womit ist dies vergleichbar? Vielmehr: Was ist hiermit vergleichbar? Sein Stein, sein Messer und seine Last, die er in den öffentlichen Bereich gelegt hat, und sie richteten Schaden an.
אדרבה מה דומה לזה מבעי ליה אלא מאי דומה לזה אבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו
„Daher: Schlug er seine Flasche an den Stein, so ist er schuldig.“
לפיכך אם הטיח צלוחיתו באבן חייב
Der Anfangsteil ist schwierig für Raw, und der Schlussteil ist schwierig für Schmuel.
רישא קשיא לרב וסיפא קשיא לשמואל
Und nach deiner Ansicht ist es in sich (schwierig): Im Anfangsteil frei, und im Schlussteil schuldig!
ולטעמיך תיקשי לך היא גופא (קשיא) רישא פטור וסיפא חייב
Vielmehr: Raw erklärt es nach seiner Ansicht, und Schmuel erklärt es nach seiner Ansicht.
אלא רב מתרץ לטעמיה ושמואל מתרץ לטעמיה
Raw erklärt es nach seiner Ansicht: Wovon ist hier die Rede? Wenn er sie preisgegeben hat; hat er sie aber nicht preisgegeben, so ist er schuldig; daher: Schlug [ein anderer] seine Flasche an den Stein, ist er schuldig.
רב מתרץ לטעמיה במה דברים אמורים כשהפקירן אבל לא הפקירן חייב לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב
Und Schmuel erklärt es nach seiner Ansicht: Nun, da du sagst, sein Stein, sein Messer und seine Last gleichen seiner Grube – nach Rabbi Jehuda, der für Schäden an Geräten in der Grube schuldig spricht, gilt: Daher: Schlug er seine Flasche an den Stein, ist er schuldig.
ושמואל מתרץ לטעמיה השתא דאמרת אבנו סכינו ומשאו כבורו דמי לר' יהודה דמחייב על נזקי כלים בבור לפיכך הטיח צלוחיתו באבן חייב
Rabbi Elasar sagte: Man lehrte es nur, wenn er über den Stein stolperte und sich am Stein verletzte; stolperte er aber über den Boden und verletzte sich am Stein, so ist er frei.
א"ר אלעזר לא שנו אלא שנתקל באבן ונשוף באבן אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור
Nach wem? Nicht nach Rabbi Natan.
כמאן דלא כר' נתן
Manche sagen: Rabbi Elasar sagte: Sage nicht, nur wenn er über den Stein stolperte und sich am Stein verletzte, ist er schuldig, wenn er aber über den Boden stolperte und sich am Stein verletzte, ist er frei; sondern selbst wenn er über den Boden stolperte und sich am Stein verletzte, ist er schuldig. Nach wem? Nach Rabbi Natan.
איכא דאמרי א"ר אלעזר לא תימא בנתקל באבן ונשוף באבן הוא דמחייב אבל נתקל בקרקע ונשוף באבן פטור אלא אפילו נתקל בקרקע ונשוף באבן חייב כמאן כר' נתן:
„Rabbi Jehuda sagt: Wenn er es beabsichtigte, ist er schuldig“ [usw.]. Wie ist [der Fall von] „beabsichtigte“?
ר' יהודה אומר במתכוין חייב [וכו']: ה"ד מתכוין
Rabba sagte: Wenn er beabsichtigte, ihn von seiner Schulter herabzunehmen. Abaje sagte zu ihm: Daraus folgt, dass Rabbi Meir schuldig spricht, selbst wenn er [ihm] entglitt? Er sagte zu ihm: Ja, Rabbi Meir sprach schuldig, selbst wenn er den Henkel in der Hand hatte.
אמר רבה במתכוין להורידה למטה מכתיפו א"ל אביי מכלל דמחייב ר"מ אפילו נפשרה א"ל אין מחייב היה ר"מ אפי' אזנה בידו
Warum? Er ist doch ein Gezwungener, und einen Gezwungenen hat der Allbarmherzige freigesprochen, denn es steht geschrieben: „Dem Mädchen aber sollst du nichts tun“ (Dtn 22,26)!
אמאי אנוס הוא ואונס רחמנא פטריה דכתיב (דברים כב, כו) ולנערה לא תעשה דבר
Und wenn du sagst, das gilt hinsichtlich der Tötung, hinsichtlich der Schäden aber ist man schuldig – es wurde doch gelehrt: Zerbrach sein Krug, und er räumte ihn nicht weg, fiel sein Kamel, und er stellte es nicht auf – Rabbi Meir spricht ihn für ihre Schäden schuldig, und die Weisen sagen:
וכי תימא ה"מ לענין קטלא אבל לענין נזקין חייב והתניא נשברה כדו ולא סלקו נפל גמלו ולא העמידו ר"מ מחייב בהזיקן וחכמים אומרים
Original: Bava Kamma 28b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.