ist er aber in der Stadt, nicht, denn wir sagen: Vielleicht haben sie es ihm nicht gesagt, weil sie [sich] sagen: Der Bote des Gerichts wird ihn finden und es ihm sagen.
אבל איתיה במתא לא דאמרינן אימר לא אמרו ליה דאמרי אשכחינהו שליחא דב"ד ואמר ליה
Bawa Kamma 113a בבא קמא
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und das sagten wir nur, wenn er nicht am Tor des Gerichts vorbeikommt; kommt er aber am Tor des Gerichts vorbei, nicht, denn sie sagen [sich]: Das Gericht wird ihn finden und es ihm sagen.
ולא אמרן אלא דלא חליף אבבא דבי דינא אבל חליף אבבא דבי דינא לא אמרי אשכחוה בי דינא ואמרי ליה
Und das sagten wir nur, wenn er an seinem Tag kommt; kommt er aber nicht an seinem Tag, nicht; sage: Er hat es vergessen.
ולא אמרן אלא דאתי ביומיה אבל לא אתי ביומיה לא אימא אישתלויי אשתלי
Rawa sagte: Wer, gegen den eine Bannschrift geschrieben wurde, weil er nicht zum Gericht kam – bis er zum Gericht kommt, zerreißen wir sie nicht; weil er dem Gericht nicht gehorchte – bis er gehorcht, zerreißen wir sie nicht. Doch dem ist nicht so: Sobald er sagt: „Ich gehorche“, zerreißen wir sie.
אמר רבא האי מאן דכתיב עליה פתיחא על דלא אתי לדינא עד דאתי לדינא לא מקרעינן ליה על דלא ציית לדינא עד דציית לא מקרעינן ליה ולא היא כיון דאמר צייתנא קרעינן ליה:
Raw Chisda sagte: Man setzt eine Frist auf Montag, Donnerstag und Montag – Frist und Frist nach Frist –, und am nächsten Tag schreiben wir [die Bannschrift].
אמר רב חסדא קובעים זמן שני וחמישי ושני זמנא וזמנא בתר זמנא ולמחר כתבינן
Rabbi Assi kam in das Haus Raw Kahanas. Er sah eine Frau, die man am Abend vor Gericht geladen hatte, und am Morgen schrieb man eine Bannschrift gegen sie. Er sagte zu ihm: Ist der Meister nicht der Ansicht dessen, was Raw Chisda sagte: Man setzt eine Frist auf Montag, Donnerstag und Montag?
רב אסי איקלע בי רב כהנא חזא ההיא איתתא דאזמנה לדינא בפניא ובצפרא כתיב עלה פתיחא א"ל לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא קובעין זמן שני וחמישי ושני
Er sagte zu ihm: Diese Worte [gelten] für einen Mann, der verhindert ist und nicht in der Stadt ist; eine Frau aber, da sie in der Stadt ist und nicht kommt, ist widerspenstig.
א"ל ה"מ גברא דאניס וליתיה במתא אבל איתתא כיון דאיתה במתא ולא אתיא מורדת היא:
Raw Jehuda sagte: Wir setzen keine Frist in den Tagen des Nissan und nicht in den Tagen des Tischri, nicht am Vorabend eines Feiertags und nicht am Vorabend des Schabbat. Aber im Nissan auf die Zeit nach den Tagen des Nissan und in den Tagen des Tischri auf die Zeit nach dem Tischri setzen wir sie; am Vorabend des Schabbat auf die Zeit nach dem Vorabend des Schabbat setzen wir sie nicht. Warum? Er ist mit der Arbeit für den Schabbat beschäftigt.
אמר רב יהודה לא יהבינא זמנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי לא במעלי יומא טבא ולא במעלי שבתא אבל מניסן לבתר יומי ניסן וביומי תשרי לבתר תשרי קבעינן ממעלי שבתא לבתר מעלי שבתא לא קבעינן מאי טעמא בעבידתיה דשבתא טריד
Raw Nachman sagte: Wir setzen keine Frist den Leuten der Kalla[-Versammlung] während der Kalla und nicht den Leuten des Festbesuchs während des Festbesuchs. Wenn sie vor Raw Nachman kamen, sagte er zu ihnen: Bin ich denn für euch [verantwortlich], dass ihr euch versammelt? Heute aber, da es Betrüger gibt, befürchten wir es.
אמר רב נחמן לא יהבינן זמנא לא לבני כלה בכלה ולא לבני ריגלא בריגלא כי הוו אתו לקמיה דרב נחמן אמר להו וכי לדידכו כנופייכו והאידנא דאיכא רמאי חיישינן:
„War es eine Sache, die Haftung hat, sind sie zum Bezahlen verpflichtet.“ Rabbi lehrte seinen Sohn Rabbi Schimon: Nicht [nur] eine Sache, die wirklich Haftung hat, sondern sogar eine Kuh, mit der man pflügt, [oder] einen Esel, hinter dem man treibt, sind sie zurückzugeben verpflichtet, wegen der Ehre ihres Vaters.
אם היה דבר שיש בו אחריות חייב לשלם: מתני ליה רבי לר"ש בריה לא דבר שיש בו אחריות ממש אלא אפילו פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריו חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן
Raw Kahana fragte Raw: Ein Bett, auf dem man liegt, ein Tisch, an dem man isst – was dann? Er sagte zu ihm: „Gib dem Weisen, und er wird noch weiser“ (Spr 9,9).
בעי מיניה רב כהנא מרב מטה ומיסב עליה שולחן ואוכל עליו מהו אמר לו (משלי ט, ט) תן לחכם ויחכם עוד:
MISCHNA: Man wechselt nicht [Geld] aus der Kasse der Zöllner und nicht aus dem Beutel der Steuereinnehmer, und man nimmt von ihnen kein Almosen an. Aber man nimmt von ihm, aus seinem Haus oder auf dem Markt.
מתני׳ אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהם צדקה אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Aber man gibt ihm einen Denar, und er gibt einem den Rest [heraus].
גמ׳ תנא אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר:
Und Zöllner? Schmuel sagte doch: Das Gesetz des Königreichs ist Gesetz!
ומוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
Raw Chanina bar Kahana sagte, Schmuel sagte: [Es geht] um einen Zöllner, der kein festgesetztes Maß hat. Die [Schule] Rabbi Jannais sagte: um einen Zöllner, der sich selbst [als Zöllner] aufstellt.
אמר רב חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו
Manche lehren es zu folgender [Lehre]: Man darf keine Mischgewebe anziehen, selbst über zehn Kleidern, um damit dem Zoll zu entgehen. Die Mischna ist nicht nach Rabbi Akiwa, denn es wurde gelehrt: Es ist verboten, dem Zoll zu entgehen. Rabbi Schimon sagt im Namen Rabbi Akiwas: Es ist erlaubt, dem Zoll zu entgehen.
איכא דמתני לה אהא לא ילבש אדם כלאים אפי' על גבי עשרה בגדים להבריח בו את המכס מתני' דלא כר"ע דתניא אסור להבריח את המכס ר"ש אומר משום ר"ע מותר להבריח את המכס
Gut, was das Mischgewebe betrifft, so streiten sie darüber: Der eine Meister meint, eine unbeabsichtigte Sache ist erlaubt, und der andere Meister meint, eine unbeabsichtigte Sache ist verboten. Aber ist es denn erlaubt, damit dem Zoll zu entgehen? Schmuel sagte doch: Das Gesetz des Königreichs ist Gesetz!
בשלמא לענין כלאים בהא קמיפלגי דמר סבר דבר שאין מתכוין מותר ומר סבר דבר שאין מתכוין אסור אלא להבריח בו את המכס מי שרי והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
Rabbi Chanina bar Kahana sagte, Schmuel sagte: [Es geht] um einen Zöllner, der kein festgesetztes Maß hat. Die [Schule] Rabbi Jannais sagte: um einen Zöllner, der sich selbst [als Zöllner] aufstellt.
א"ר חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו
Und manche lehren es zu folgender [Lehre]: Man darf Mördern, Räubern und Zöllnern geloben, dass es Teruma sei, dass es dem Königshaus gehöre, obwohl es nicht Teruma ist, obwohl es nicht dem König gehört. – Und Zöllnern? Schmuel sagte doch: Das Gesetz des Königreichs ist Gesetz!
ואיכא דמתני אהא נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא של תרומה שהיא של בית מלך אע"פ שאינה של תרומה אע"פ שאינה של מלך ולמוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא
Rabbi Chanina bar Kahana sagte, Schmuel sagte: [Es geht] um einen Zöllner, der kein festgesetztes Maß hat. Die [Schule] Rabbi Jannais sagte: um einen Zöllner, der sich selbst [als Zöllner] aufstellt.
א"ר חנינא בר כהנא אמר שמואל במוכס שאין לו קצבה דבי ר' ינאי אמרי במוכס העומד מאליו
Raw Aschi sagte: [Es geht] um einen kanaanitischen Zöllner, denn es wurde gelehrt: Kommen ein Israelit und ein Kanaaniter zum Rechtsstreit – kannst du ihm [dem Israeliten] nach israelitischem Recht Recht geben, so gib ihm Recht und sage [zum Kanaaniter]: So ist unser Recht; [kannst du es] nach kanaanitischem Recht, so gib ihm Recht und sage: So ist euer Recht. Wenn nicht, geht man mit Umwegen gegen ihn vor. Dies sind die Worte Rabbi Jischmaels. Rabbi Akiwa sagt: Man geht nicht mit Umwegen gegen ihn vor, wegen der Heiligung des Namens.
רב אשי אמר במוכס כנעני דתניא ישראל וכנעני אנס שבאו לדין אם אתה יכול לזכהו בדיני ישראל זכהו ואמור לו כך דינינו בדיני כנענים זכהו ואמור לו כך דינכם ואם לאו באין עליו בעקיפין דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אין באין עליו בעקיפין מפני קידוש השם
Und [nach] Rabbi Akiwa: Der Grund ist, dass es [hier] um die Heiligung des Namens geht; geht es nicht um die Heiligung des Namens, geht man [so] vor.
ור"ע טעמא דאיכא קידוש השם הא ליכא קידוש השם באין
Ist denn der Raub an einem Kanaaniter erlaubt? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Schimon sagte: Dies hat Rabbi Akiwa ausgelegt, als er aus Sefirin kam: Woher, dass der Raub an einem Kanaaniter verboten ist? Die Schrift sagt: „Nachdem er sich verkauft hat, soll er Auslösung haben“ (Lev 25,48) –
וגזל כנעני מי שרי והתניא אמר ר' שמעון דבר זה דרש ר"ע כשבא מזפירין מנין לגזל כנעני שהוא אסור ת"ל (ויקרא כה, מח) אחרי נמכר גאולה תהיה לו
Original: Bava Kamma 113a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.