in Abwesenheit der Prozesspartei an? Und nicht? Es wird doch gelehrt: „Ob volljährig oder minderjährig, sind sie verpflichtet“! Er sagte zu ihm: Der Streit des Symmachos ist auf deiner Seite. Er sagte: Hat sich denn die ganze Welt gebeugt und stellt sich auf die Seite des Symmachos, um es mir zu entziehen?
שלא בפני בעל דין ולא והא קתני בין גדולים בין קטנים חייבין א"ל הרי מחלוקת סומכוס בצידך אמר איכפל כולי עלמא וקאי כסומכוס לאפקוען לדידי
Inzwischen wälzte sich die Sache weiter und kam vor Rabbi Abbahu. Er sagte: Habt ihr nicht gehört, was Raw Josef bar Chama im Namen Rabbi Oschajas sagte? Denn Raw Josef bar Chama sagte, Rabbi Oschaja sagte: Ein Kind, das mit seinen Sklaven gewaltsam in das Feld seines Genossen eindrang und sagte: „Es gehört mir“ – man sagt nicht: Wir warten, bis es heranwächst, sondern man nimmt es ihm sofort weg; und wenn es herangewachsen ist, soll es Zeugen bringen, und wir werden sehen.
אדהכי איגלגל מילתא אתא ומטא לקמיה דרבי אבהו אמר לא שמיע לכו הא דרב יוסף בר חמא א"ר אושעיא דאמר רב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה של חבירו ואמר שלי הוא אין אומרים נמתין עד שיגדיל אלא מוציאין מידו מיד ולכשיגדיל יביא עדים ונראה
Ist das denn vergleichbar? Dort nimmt man es ihm weg, weil er keine Besitznahme seines Vaters hat; wo er aber eine Besitznahme seines Vaters hat, nicht.
מי דמי התם הוא דמפקינן מיניה דלא קיימא ליה אחזקה דאבוה אבל היכא דאית ליה חזקה דאבוה לא
Raw Aschi sagte, Rabbi Schabbetai sagte: Man nimmt Zeugen in Abwesenheit der Prozesspartei an. Rabbi Jochanan staunte darüber: Nimmt man denn Zeugen in Abwesenheit der Prozesspartei an?
אמר רב אשי א"ר שבתאי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין
Rabbi Jose bar Chanina nahm es von ihm [mit folgender Einschränkung] an: wenn er krank war oder seine Zeugen krank waren, oder wenn seine Zeugen übers Meer reisen wollten, und man nach ihm schickte, und er kam nicht.
קיבלה מיניה ר' יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא
Raw Jehuda sagte, Schmuel sagte: Man nimmt Zeugen in Abwesenheit der Prozesspartei an. Mar Ukwa sagte: Mir wurde es von Schmuel erklärt: wenn man ihm sein Verfahren eröffnet hatte, und man nach ihm schickte, und er kam nicht. Hatte man ihm aber das Verfahren nicht eröffnet, kann er sagen: Ich gehe zum Großen Gericht.
אמר רב יהודה אמר שמואל מקבלין עדים שלא בפני בעל דין אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא אבל לא פתחו ליה בדינא מצי א"ל אנא לב"ד הגדול אזילנא
Wenn dem so ist, kann er doch auch, wenn man es ihm eröffnet hatte, sagen: Ich gehe zum Großen Gericht! Rabina sagte: [Gemeint ist,] dass er ein Schreiben vom Großen Gericht in Händen hat.
אי הכי כי פתחו ליה נמי מצי א"ל לב"ד הגדול אזילנא אמר רבינא כגון דנקט דיסקא מבית דין הגדול
Raw sagte: Man bestätigt eine Urkunde in Abwesenheit der Prozesspartei. Und Rabbi Jochanan sagte: Man bestätigt eine Urkunde nicht in Abwesenheit der Prozesspartei. Raw Scheschet sagte zu Rabbi Jose bar Abbahu: Ich will dir den Grund Rabbi Jochanans erklären: Die Schrift sagt: „und man hat seinen Eigentümer gewarnt, und er bewacht ihn nicht“ (Ex 21,29) – die Tora sagte: Der Eigentümer des Ochsen soll kommen und bei seinem Ochsen stehen.
אמר רב מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ור' יוחנן אמר אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין א"ל רב ששת לרבי יוסי בר אבהו אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן אמר קרא (שמות כא, כט) והועד בבעליו ולא ישמרנו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו
Rawa sagte: Die Halacha ist: Man bestätigt eine Urkunde in Abwesenheit der Prozesspartei, und sogar wenn er dasteht und schreit. Und sagt er: „Setzt mir eine Frist, bis ich Zeugen bringe und die Urkunde entkräfte“, so setzen wir sie ihm. Kommt er, so kommt er; kommt er nicht, warten wir auf ihn Montag, Donnerstag und Montag.
אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפי' עומד וצווח ואי אמר נקיטו לי זימנא עד דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא נקטינן ליה אי אתא אתא אי לא אתא נטרינן ליה בה"ב
Kommt er nicht, schreiben wir eine Bannschrift über ihn [mit Frist von] neunzig Tagen. In den ersten dreißig steigen wir nicht in seine Güter hinab, denn man sagt: Er bemüht sich um Geld, um es zu leihen. In den mittleren steigen wir ebenfalls nicht in seine Güter hinab, denn man sagt: Vielleicht hat er niemanden gefunden, um zu leihen, und bemüht sich, [etwas] zu verkaufen. In den letzten steigen wir ebenfalls nicht in seine Güter hinab, denn man sagt: Der Käufer selbst bemüht sich um das Geld.
אי לא אתא כתבינן פתיחא עלויה תשעין יומין תלתין קמאי לא נחתינן לנכסיה דאמר קא טרח בזוזי וניזוף מציעאי נמי לא נחתינן ליה לנכסיה דאמר דלמא לא אשכח למיזף וקא טרח ומזבין בתראי נמי לא נחתינן לנכסיה דאמר לוקח גופיה קא טרח בזוזי
Kommt er nicht, schreiben wir eine Vollstreckungsurkunde über seine Güter. Und diese Worte [gelten], wenn er sagt: „Ich komme“; sagt er aber: „Ich komme nicht“, so schreiben wir sofort.
לא אתא כתבינן אדרכתא אניכסיה והני מילי דאמר אתינא אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן
Und wenn wir schreiben, [dann] über Grundstücke, aber nicht über bewegliche Güter; vielleicht nimmt der Gläubiger die beweglichen Güter an sich und verzehrt sie, und wenn der Schuldner kommt und Zeugen bringt und die Urkunde entkräftet, findet er nichts, wovon er einziehen könnte.
וכי כתבינן אמקרקעי אבל אמטלטלי לא דלמא שמיט ואכיל להו מלוה למטלטלי וכי אתי לוה ומייתי סהדי ומרע ליה לשטרא לא משכח מידי למיגבה
Und wenn der Gläubiger Grundstücke hat, schreiben wir [auch über bewegliche Güter]. Doch dem ist nicht so: Eine Vollstreckungsurkunde über bewegliche Güter schreiben wir nicht, auch wenn er Grundstücke hat; wir befürchten, [das Grundstück] könnte an Wert verlieren.
ואי אית ליה מקרקעי למלוה כתבינן ולא היא אדרכתא אמטלטלי לא כתבינן אף על גב דאית ליה מקרקעי חיישינן שמא תכסיף
Und ist er fern, gibt es aber Verwandte, oder auch eine Karawane, die dorthin hin- und zurückzieht, so lassen wir ihm [Frist] zwölf Monate des Jahres, bis die Karawane hin- und zurückgezogen ist, wie Rabina Mar Acha zwölf Monate des Jahres [Frist] ließ, bis die Karawane aus Be Chosai hin- und zurückgezogen war.
ואי מירחק ואיכא קרובים אי נמי איכא שיירתא דאזלי ואתו התם משהינן ליה תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתי שיירתא כי הא דרבינא שהא למר אחא תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתייא שיירתא מבי חוזאי
Doch dem ist nicht so: Dort war es ein gewalttätiger Mann; wäre ihm die Vollstreckungsurkunde in die Hände gekommen, hätte man es ihm nicht mehr wegnehmen können. Hier aber warten wir auf ihn nur, bis der Bote am dritten Wochentag hingeht und am vierten Wochentag zurückkommt, und am fünften Wochentag steht er vor Gericht.
ולא היא התם איניש אלימא הוה אי הויא מטיא אדרכתא לידיה לא הוה אפשר לאפוקי מיניה אבל הכא לא נטרינן ליה אלא עד דאזיל שליחא בתלתא בשבתא ואתא בארבעה בשבתא ולחמשא בשבתא קאי בדיניה
Rabina sagte: Dem Boten der Rabbanan glauben wir wie zwei [Zeugen]. Und diese Worte [gelten] für den Bann; für die Bannschrift aber nicht, da sie ihn Geld kostet, denn er muss dem Schreiber Geld [für sie] geben.
אמר רבינא האי שלוחא דרבנן מהימנינן ליה כבי תרי וה"מ לשמתא אבל לפתיחא כיון דממונא קא מחסר ליה דקא בעי ליה למיתב ליה זוזי לספרא לא
Rabina sagte: Wir setzen eine Frist durch den Mund einer Frau oder durch den Mund von Nachbarn. Und das sagten wir nur, wenn er nicht in der Stadt ist;
אמר רבינא יהבינן זימנא אפומא דאיתתא ואפומא דשיבבי ולא אמרן אלא דליתיה במתא
Original: Bava Kamma 112b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.