dass ich mich vor dir verbergen könnte.
דאיצטנע מינך
Bawa Batra 3a בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Eine andere Fassung sagt: Man nahm an: Was bedeutet „Mechiza“? Teilung, wie geschrieben steht: „Und die Hälfte der Gemeinde war …“ (Num 31,43). Und da sie [die Teilung] wollten, baut man die Mauer gegen ihren Willen. Folglich gilt der Schaden durch Einblick als Schaden.
לישנא אחרינא אמרי לה סברוה מאי מחיצה פלוגתא דכתיב (במדבר לא, מג) ותהי מחצת העדה וכיון דרצו בונין את הכותל בעל כורחן אלמא היזק ראיה שמיה היזק
Sag doch: Was bedeutet „Mechiza“? Eine Wand, (wie wir gelernt haben:) Ist die Trennwand eines Weinbergs eingerissen, sagt man zu ihm: Zäune ein! Ist sie eingerissen, sagt man zu ihm: Zäune ein! Hat er sie aufgegeben und nicht eingezäunt, so hat er [die Mischsaat] geheiligt und haftet für sie.
אימא מאי מחיצה גודא (דתנן) מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור נפרצה אומר לו גדור נתיאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותה
Und der Grund ist, dass sie es wollten; wollten sie es aber nicht, verpflichtet man ihn nicht. Folglich gilt der Schaden durch Einblick nicht als Schaden.
וטעמא דרצו הא לא רצו אין מחייבין אותו אלמא היזק ראיה לאו שמיה היזק
Wenn dem so ist, hätte es heißen müssen „bauen sie sie“ statt „bauen sie die Mauer“! – Aber was dann, Teilung? Wenn dem so ist, hätte es heißen müssen „die teilen wollten“ statt „die eine Mechiza machen wollten“! – [So drückt man sich aus,] wie die Leute sagen: Komm, lass uns eine Teilung machen.
אי הכי בונין את הכותל בונין אותו מבעי ליה אלא מאי פלוגתא אי הכי שרצו לעשות מחיצה שרצו לחצות מבעי ליה כדאמרי אינשי תא נעביד פלוגתא
Und wenn der Schaden durch Einblick als Schaden gilt, warum gerade „wollten“? Auch wenn sie nicht wollten! – Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Unsere Mischna [handelt von einem Hof], für den kein Teilungsrecht besteht, und zwar wenn sie es wollten.
ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפילו לא רצו נמי א"ר אסי א"ר יוחנן משנתנו כשאין בה דין חלוקה והוא דרצו
Was lehrt er uns da? Dass sie teilen, wenn kein Teilungsrecht besteht, sofern sie es wollen? Das haben wir doch schon gelernt: Wann [gilt das]? Wenn nicht beide es wollen; wenn aber beide es wollen, teilen sie sogar bei weniger als diesem [Maß]! – Aus jener [Stelle] hätte ich gemeint: bei weniger als diesem [Maß] bloß durch einen Flechtzaun; daher lehrt er uns hier: eine Mauer.
מאי קמ"ל דכי לית ביה דין חלוקה כי רצו פליגי תנינא אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים אפילו פחות מכאן חולקין אי מהתם הוה אמינא אפילו פחות מכאן במסיפס בעלמא קמ"ל הכא כותל
Dann sollte er doch dies lehren und jenes nicht lehren! – Den Schlussteil brauchte er: Und Heilige Schriften dürfen, selbst wenn beide es wollen, nicht geteilt werden.
וליתני הא ולא ליתני הך סיפא איצטריכא ליה וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו
(Eine andere Fassung: Und wenn sie es wollten, was ist dabei? Er kann doch zurücktreten! Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Wenn man von ihm einen Kinjan [eine bindende Erwerbshandlung] vollzogen hat usw.
(ל"א וכי רצו מאי הוי ליהדר ביה אמר רב אסי א"ר יוחנן בשקנו מידו כו'
Anstatt uns den Fall zu lehren, in dem kein Teilungsrecht besteht, und zwar wenn sie es wollten, sollte er uns den Fall lehren, in dem ein Teilungsrecht besteht, und zwar selbst wenn sie es nicht wollten! – Hätte er uns den Fall gelehrt, in dem ein Teilungsrecht besteht, auch wenn sie es nicht wollten, hätte ich gemeint: Wo kein Teilungsrecht besteht, auch wenn sie es wollten, nicht; daher lehrt er uns [dies].
אדאשמעינן בשאין בה דין חלוקה והוא דרצו לישמעינן ביש בה דין חלוקה ואע"ג דלא רצו אי אשמעינן ביש בה דין חלוקה ואע"ג דלא רצו הוה אמינא שאין בה דין חלוקה אפילו רצו נמי לא קמ"ל
Aber kannst du das denn sagen? Es heißt doch im Schlussteil: Wann? Wenn nicht beide es wollen; wenn aber beide es wollen, teilen sie. Doch wohl durch eine Mauer? – Nein, bloß durch einen Flechtzaun.
ומי מצית אמרת הכי והא קתני סיפא אימתי בזמן שאין שניהם רוצים אבל בזמן ששניהם רוצים יחלוקו מאי לאו אכותל לא אמסיפס בעלמא
Dann sollte er dies lehren und jenes nicht lehren! – Den Schlussteil brauchte er: Und bei Heiligen Schriften dürfen sie, selbst wenn beide es wollen, nicht teilen.)
ליתני האי ולא ליתני האי סיפא אצטריכא ליה ובכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו):
Wie hast du unsere Mischna erklärt? Wo kein Teilungsrecht besteht. Wenn kein Teilungsrecht besteht – wenn sie es wollten, was ist dabei? Sie können doch zurücktreten! – Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Wenn man von ihnen einen Kinjan vollzogen hat.
במאי אוקימתא למתני' בשאין בה דין חלוקה אי בשאין בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי נהדרו בהו א"ר אסי א"ר יוחנן שקנו מידן
Und wenn man von ihnen einen Kinjan vollzogen hat, was ist dabei? Das ist doch bloß ein Erwerb von Worten! – Wenn man von ihnen einen Kinjan über die Seiten [die jeweiligen Teile] vollzogen hat. Raw Aschi sagte: Etwa wenn dieser auf seinem Teil ging und ihn in Besitz nahm und jener auf seinem Teil ging und ihn in Besitz nahm.
וכי קנו מידן מאי הוי קנין דברים בעלמא הוא בשקנו מידן ברוחות רב אשי אמר כגון שהלך זה בתוך שלו והחזיק וזה בתוך שלו והחזיק:
An einem Ort, wo man üblicherweise baut usw. Gewil sind unbehauene Steine; Gasit sind behauene Steine, wie geschrieben steht: „Dies alles [waren] kostbare Steine, nach dem Maß der Quader“ (1 Kön 7,9) (usw.); Kefisin sind Halbziegel; Lewenin sind Ziegel.
מקום שנהגו לבנות כו': גויל אבני דלא משפיא גזית אבני דמשפיא דכתיב (מלכים א ז, ט) כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית (וגו') כפיסין ארחי לבינין ליבני
Rabba, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Woher [wissen wir], dass Gewil unbehauene Steine sind und diese zusätzliche Handbreite für den Rand der Kanten [dient]? Vielleicht ist es ein halber Quader, und diese zusätzliche Handbreite ist für [den Mörtel] zwischen den Lagen,
אמר ליה רבה בריה דרבא לרב אשי ממאי דגויל אבני דלא משפיא נינהו והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא דילמא פלגא דגזית הוא והאי טפח יתירא לביני אורבי הוא
so wie wir sagen: Kefisin sind Halbziegel, Lewenin sind Ziegel, und diese zusätzliche Handbreite ist für [den Mörtel] zwischen den Lagen.
כדקאמרינן כפיסין ארחי לבינין ליבני והאי טפח יתירא לביני אורבי
Er sagte zu ihm: Und nach deiner Ansicht – woher haben wir, dass Kefisin Halbziegel sind? Vielmehr ist es überlieferte Lehre; auch dass Gewil unbehauene Steine sind, ist überlieferte Lehre.
אמר ליה וליטעמיך כפיסין ארחי מנלן אלא גמרא גמירי לה גויל נמי אבני דלא משפיא גמרא גמירי לה
Manche sagen: Raw Acha, der Sohn Raw Awjas, sagte zu Raw Aschi: Woher [wissen wir], dass Kefisin Halbziegel sind und diese zusätzliche Handbreite für [den Mörtel] zwischen den Lagen ist? Vielleicht sind Kefisin unbehauene Steine, und diese zusätzliche Handbreite ist für den Rand der Kanten, so wie wir sagen: Gewil sind unbehauene Steine, Gasit sind behauene Steine, und diese zusätzliche Handbreite ist für den Rand der Kanten.
איכא דאמרי אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי ממאי דהאי כפיסין ארחי נינהו והאי טפח יתירא לביני אורבי דילמא מאי כפיסין אבני דלא משפיין והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא כדקאמרינן גויל אבני דלא משפיין גזית אבני דמשפיין והאי טפח יתירא למורשא דקרנתא
Er sagte zu ihm: Und nach deiner Ansicht – woher haben wir, dass Gewil unbehauene Steine sind? Vielmehr ist es überlieferte Lehre; auch hier ist es überlieferte Lehre.
אמר ליה וליטעמיך גויל אבני דלא משפיין מנלן אלא גמרא גמירי לה הכא נמי גמרא גמירי לה
Abaje sagte: Daraus ist zu schließen, dass [der Mörtel] zwischen allen Lagen eine Handbreite [ausmacht]. Das gilt aber nur bei Lehm; bei Kalkmörtel braucht es mehr. Und manche sagen: Das gilt nur bei Kalkmörtel; bei Lehm braucht es nicht so viel.
אמר אביי שמע מינה כל ביני אורבי טפח הני מילי בטינא אבל בריכסא בעי טפי ואיכא דאמרי הני מילי בריכסא אבל בטינא לא בעי כולי האי
Heißt das also, dass bei Quadern [eine Mauer] von je vier Ellen Höhe steht, wenn ihre Breite fünf [Handbreiten] beträgt, und andernfalls nicht steht? Aber die Traksin-Elle [die Trennwand im Ersten Tempel] war doch dreißig Ellen hoch und nur sechs Handbreiten breit, und sie stand! – Da eine zusätzliche Handbreite vorhanden ist, steht sie.
למימרא דבגזית דכל ד' אמות גובה אי הוי פותיא חמשא קאי אי לא לא קאי והא אמה טרקסין דהואי גבוה תלתין אמהתא ולא הוה פותיא אלא שית פושכי וקם כיון דאיכא טפח יתירא קאי
Und warum machte man im Zweiten Tempel keine Traksin-Elle? – Bei dreißig [Ellen] steht sie, bei mehr steht sie nicht.
ובמקדש שני מ"ט לא עבוד אמה טרקסין כי קאי בתלתין קאי טפי לא קאי
Und woher wissen wir, dass er höher war? Denn es steht geschrieben: „Größer wird die Herrlichkeit dieses letzten Hauses sein als die des ersten“ (Hag 2,9). Raw und Schmuel – und manche sagen: Rabbi Jochanan und Rabbi Elasar –: Einer sagte: im Bau, und einer sagte:
ומנלן דהוה גבוה טפי דכתיב (חגי ב, ט) גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל ואמרי לה ר' יוחנן ור"א חד אמר בבנין וחד אמר
Original: Bava Batra 3a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.